במעלית פיזם איש צעיר עם כיפה סרוגה על הראש, "עם ישראל חי". אישה בגיל העמידה עם שני סלים גדולים ביד הציצה בו במבט ספקני, כן, אבל איפה? היא שאלה. בני אדם מתרוצצים היום, גם במעליות, עם סימני שאלה רבים. אני רוצה להעלות כמה מהם פה.
ועדות חקירה
מקימים פה ועדות חקירה בעקבות כל מאורע. המילה מאורע מכילה בתוכה משהו רע. כל מאורע הוא גם פשלה, לפעמים נוראה. כן, גם המיטה המשונה של ביבי. כל הפשלות מקורן בהתרשלות כלשהיא או עצימת עיניים ביודעין – מוליכות לוועדת חקירה. ולכן כל תנועה אנושית במרחב הישראלי תביא לפשלה, תביא לוועדת חקירה. כדי להמחיש את התסכול שבהתנהלות הישראלית הנורמטיבית, לכאורה, שימו נא לב כמה עורכי דין מסתובבים היום בחוצות. פי 60 יותר מאשר ביפן ארץ הסמוראים הלוחמניים.
כשאני התייצבתי לשירות צבאי היו בארץ 100 מהנדסים על כל עורך דין ועתה התהפכו היוצרות. תעשו חשבון אריתמטי כמה שנים חלפו מאז ולאן נגיע בעוד 15 שנה. ועדות החקירה מעצם הקמתם מכריזות קבל העולם כי החינוך בארץ נכשל ולא כדאי להשקיע בו. במקום להקים בתי ספר רצוי להקים בתי אסורים. האוניברסיטה תייצר לנו דיי-רקטורים ורגולטורים, זה מה שצריך בכל רגע נתון. כי בכל רגע נתון יקימו פה עוד ועוד ועדות חקירה כדי לחקור את הפאשלה האחרונה. נכשלנו בחינוך – אולי נצליח בשיקום.
חרדים, חינוך, לימוד
חינוך, לדעתי, יש רק במגזר הדתי-חרדי. לנו, החילונים, יש לימוד והשכלה, אבל לא חינוך. חינוך זה עניין שיפוטי שהוא לעצמו שערורייה בלתי מתקבלת לחלוטין על הדעת החילונית, הליברלית. לימוד והשכלה הולכים יד ביד עם היצר, הסנפה קלה, השתכרות של סוף שבוע, וכמה סכינים מושחזים עם דקירה פה ושם.
לימוד והשכלה מעצימים את כוחות הנפש היצריים כמו שהטכנולוגיה המודרנית מייצרת כלי נשק הרסניים יותר. מטוס קרב של היום הוא בעל עוצמת הרס של דיביזיה בימי מלחמת העולם השנייה. נושאת מטוסים אחת של היום הייתה משמידה את כל הצבא האדום של סטאלין.
פעם היה חינוך ערכי גם במגזר החילוני. היו ברל כצנלסון, מאיר יערי וטבנקין. הייתה תנועה קיבוצית ענפה בעלת ערכים שלא סלחה עד היום לבן-גוריון, שבמקום להקים את המדינה בתוך הכיס הקטן שלה, הטיפש הכניס את כל התנועות הערכיות לכיס של המדינה. התנועה הקיבוצית התפרקה מכל נכסיה הרוחניים, וכל קנייניה החומרים הפכו אותה לטייקוניידה של גלובליזציה פרטנית ומופרטת.
החינוך הערכי האיכותי להדהים של הדתיים והחרדים יוצר בעיה קשה ובלתי נסבלת בעולם החילוני. אמונה זה דבר מעולה, אומר החילוני, אבל למה להאמין באלוהים, מה פתאום? שיאמינו בכסף, בנדל"ן...
כלומר, אנחנו כולנו מוכנים לקבל את הערכים ההומאניים, האנושיים, הערכיים של החרדים, אבל למה זה הולך עם כוח עליון? לכן אנו דורשים מהחרדים לצאת מתוך החצרות המוגנות שלהם ולצעוד באומץ לעבר הסמים, השכרות, הרצח, הבלגן, ההתבסמות והסכינים שלנו. שיהיו גם הם כמו כולנו. למה לא בעצם?
ועדים גדולים
את הוועדים הגדולים הקימו מזכירונים קטנים שבאו להסתדרות אחרי בן-גוריון. בשבילו ההסתדרות הייתה מכשיר להקים בה מדינה. אצלם, הטרוצקיסטים הבולשביקים, המדינה שתקום תהיה מכשיר שתניע את הקטר האדום של 'המפלגה' (הבית). אתם בטח יודעים מניסיונכם מהי המפלגה ולאן היא מסוגלת להתדרדר. אם לא, אני מציע לכם לקרוא את הביוגרפיה של סטלין. כן, פעם היה איש כזה, זו לא אגדה אורבנית. אני רוצה לנחם אתכם: אם זה לא היה סטלין, אזי טרוצקי או בוכארין או זינובייב או אלף אחרים היו ממלאים את התפקיד שלו בהצלחה רבה.
ועוד הערה היסטורית קטנה - את מסעי הרצח ושפיכות הדמים שם הוביל לא אחר מאשר האל לנין. זו בערך, בזעיר-אנפין, התפתחותו של כל תא גזע אנושי של ועד גדול. כי זה אנושי ולצערי, המושג אנושי משתייך עדין לכל בני האדם, כולל נשים. ההסתאבות אינה תהליך שבו האדם מנכס לעצמו כל מה שעיניו רואות אלא הניסיון שבו מתאגדים אנשים כאילו להפריע לו.
הוועדים הגדולים כבר הביאו את המדינה להקים נמלים חדשים ופרטיים, למכור את נמל אילת ולהקים תחנות כוח חדשות של יזמים עלומים. זה מתאים לצורת ההתנצלות שהייתה מאוד פופולרית במקומותינו לפני 40 שנה. כלומר, אתם תישארו בבקשה פה - ואני אלך לעזאזל.
הנה, בתל אביב כבר קמה מדינה חדשה שפעם הייתה דייר משנה בקומה החמישית עד שאותו מזכיר יצא בהצהרה שיש להחליף את העם. בכל פעם שתתעורר בעיה ונקים לה ועדת חקירה – נצא מיד לדרך. תודה, תישארו אתם פה ואנחנו נלך קיביני-מט. ואם תל אביב עדין מלוכלכת ומלאה סכינים נקים בתוכה עיר מגדלים בשמים ליחידי סגולה. הטובים שבתוכנו יעבירו את העסקים שלהם ללונדון.
רגולציה
במקום חינוך ערכי מגיל צעיר, שעולה המון כסף ומשאבים יקרים, שאיש מאיתנו לא מוכן להשקיע כי יש חשש שזה יגרום לסגירת הבר השכונתי ובית הקפה הסמוך אליו - נקים מערכת תקנות ורגולציות שיבצעו עבורנו אקציות שניתן לעקוב אחריהן בעזרת מחשב נייד.
זו תהיה מדינת ה"כאילו" הנפלאה מסוג ישרא-בלוף שהקים פה הגשש החיוור לפני שנים שבהן כולם הזדקנו בקלילות צפויה. כלומר, התקנות לא גורמות לכך שנעלמו הסכינים בתרבות שלנו. הן גורמות לכך שמסתירים את הסכינים במגף. אין היום פחות שוק שחור ואין פחות עולם תחתון ואין פחות גנבים. לא, אל תדאגו יש גאות גם בשווקים האלה. אבל הם מתחבאים ואחר כך ממציאים עסקות טיעון.
במקום להשקיע בחינוך הם משקיעים במחבואים משוכללים כולל מקלטי מס. הרגולציה לא הורגת את הפרחחים היא רק מייקרת ומתחכמת את דרכי הפעולה שלהם. אתם יודעים מי משלם? עם ישאל חי. בינתיים כל המאבטחים שנשכרו כעובדי קבלן להגן על הרגולציה ולאכוף את מסקנות ועדות החקירה, מסתובבים עם נשק ויורים בנשים שלהם.
מפעם לפעם נשיא הרגולציה או השר הממונה יפטרו איזה קצין משטרה או קצין חינוך שכשל או מעל או מהל. גם סוהר שלא היה מספיק סוער ולא הסתער - הולך. והכול יבוא על מקומו בשלום עד לפאשלה הבאה שכבר התרחשה לפני חצי שעה.
מהי בעצם רגולציה ואיך להגדיר אותה? שמעתם בודאי את השמועות העקשניות שמחירו המוסכם של
גלעד שליט נקבע כבר בחודשים הראשונים לחטיפתו. אז מדוע התעכב שחרורו יותר מחמש שנים? התשובה היא: רגולציה. כל תופעה טעונת פשלה יש צורך להפוך למשהו מקובל ונורמטיבי, רגיל ומורגל (לשון רגולציה). אחרי הכול אנחנו פה לא בולשביקים, אנחנו בני אדם שקולים.
מיטה משונה
ביבי עצמו, באופן אישי צמוד, הוא איש צנוע באופן מוגזם לחלוטין כי אף אחד למעשה, מרוב צניעותו, לא יודע על כך. זה רק ראש ה
ממשלה שבועט כל הזמן בתחת ודוחף אותו קדימה לכיוון אחורה. בלילה על המיטה המשונה אשתו לוחשת לו באוזן, חלמת מימיך שתשכב אי-פעם עם אשת ראש ממשלה? אתמול, במעלית, שמעתי מישהו שאמר, שאול היה המלך הראשון בעת העתיקה וביבי המלך הראשון בעת החדשה, משכמה ומעלה...
לדעתי ביבי כבר הפסיד את ראשות הממשלה. כמו-כן, לדעתי, לפיד יזכה בה. מה שעשה את לפיד ראש ממשלה עתידי הם שני כדורי באולינג הרי גורל שהוא גלגל לפתחנו. הוא ויתר על נהג אישי ומיד עם מינויו לשר אוצר הוא הורה לשלם לשרידי ניצולי שואה 50 מיליון שקל.
מה עושה ראש הממשלה
בנימין נתניהו באותו זמן? מכחיש שהוא ידע על המיטה במטוס ללונדון. זה לא מזיז לו.
טוב, הציבור לא באמת שואל את כל השאלות הקטנוניות האלה, אני אסביר. הסערה שקמה סביב
יאיר לפיד אומרת שהציבור קלט את דמותו של לפיד ואכפת לו מכל כשל או טעות של הבחור הזעצער הזה שהפך מוציא לפועל שלנו. אכפת לנו מכל הגה שלפיד מוציא מפיו או מסובב ברחובות העיר. האיש הזה מעורר אכפתיות ואנשים מאמינים לדבריו – לפיכך הם מתעצבים או מתעצבנים, לסירוגין ולהפך, כשהוא נכשל, לדעתם. לפיד ימשיך לעורר סערות עם מטען חיובי מחשמל.
מה בקשר לביבי? אפילו חדר המיטה המעופף שלו לא הדליק את הציבור. הציבור נותר אדיש לאיש ולמשפחתו. נו, מה כבר אפשר לצפות מביבי? אדנות זחוחה עם עשן סיגר וגינונים ילדותיים. הוא כבר לא יפתיע אותנו בחייו. זה לא אומר שהאיש הזה לא רציני או טיפש. אבל הוא נמנע מהפגנת כל הכלים האמיתיים שלו. אמת - אולי למד כך באמריקה – היא חולשה. כשמגיעים רגעים חמים במיוחד הוא יוצא אלינו החוצה ומשמיע שוב הרהור או קרקור בקשר לאירן או לשואה. הוא ניצב ער כל עוד הוא במשמרת. אז כמה זמן לדעתכם הוא עוד יהיה במשמרת? עד שתגיע שעת המיטה.
השאלה עכשיו אינה מה ביבי אומר, אלא מה הליכוד עושה. עכשיו, שיש ראש ממשלה חדש בדרך, היכן ממצב הליכוד את עצמו? האם הוא ימשיך להרדים את ביבי ולהכניס אותו למיטה, לכסות עליו בשמיכה אחרי מנה של גלידה?
לדעתי הליכוד נכנס עם ביבי למיטה ונרדם הרבה לפניו. הוא יתעורר רק בבחירות הבאות. את מי זה מעניין בליכוד?