מדוע תוקפים את ספרו של שלמה זנד?

בעקבות מאמרו של קרלו שטרנגר "מכתב פתוח לשלמה זנד" מיום 24.5 עיתון הארץ: הוצאת ספרו האחרון של שלמה זנד, מתי ואיך חדלתי להיות יהודי? מבט ישראלי (שיצא באחרונה בהוצאת כנרת זמורה ביתו), וכתבה עליו בעיתון הארץ הביא לגל תגובות. מחד השמצות וסילופים ברמה ירודה בטוקבקים ומאידך מאמרים פובליציסטים בעיתון של האנשים החושבים שהם חושבים - הארץ. קרלו שטרנגר כתב מאמר מבולבל למדי על ספרו של זנד. הוא טוען שזנד גורס שהציונות המציאה את העם היהודי, אולם כדי להתמודד עימו הוא צריך להגדיר מהו עם ולאבחנו למשל מהלאום. אין שטרנגר עושה זאת. אין הוא מציג ניתוח סוציולוגי פוליטי של היהודים מבחינת גישתם לסוגיה הלאומית, מה שהיה בהכרח מביאו להבנה שהטענה שהציונות היא המסגרת הפוליטית לכל היהודים מבחינת יעודה - מדינה, היא טענה מיתולוגית בעליל מראשית הציונות. ניתן למצוא אצל הרצל התייחסות שונה כלפי יהודי צרפת כמי שאינם חלק מהפרויקט שלו לעומת יהודי רוסיה הצארית. אז לאילו יהודים מיועדת מדינת היהודים? קרלו שטרנגר טוען טענה תמוה למדי ש"טענתו של זנד כי לא קיימת זהות חילונית יהודית אינה משכנעת בעיני. העובדה שלא ניתן להגדיר בקלות את הזהות היהודית החילונית אין פירושה שהיא אינה קיימת. רוב הזהויות אינן ניתנות להגדרה, ולמרות זאת אין ספק שהן קיימות. על-פי טענתו הידועה של לודוויג ויטגנשטיין, רוב המושגים בשפות אנושיות מתבססים על "דמיון משפחתי" יותר מאשר על קריטריונים ברורים- והמושג "זהות יהודית" אינו שונה במובן זה". ראשית, מה ניתן להסיק מ"הדמיון המשפחתי" באופן השוואתי? ברמה האמפירית הקונקרטית: מה המשותף בין יהודי חילוני ישראלי, לאמריקני ולצרפתי? שפה שאינם חולקים? מדינת לאום שאינה משותפת? אולי חיבוב הצפייה בסיינפלד. זה הופך אותם לבעלי זהות חילונית יהודית? אז כיצד יכול שטרנגר לכתוב ש"אני מזדהה עמוקות עם היותי יהודי, אף על-פי שאני אתאיסט מושבע ונוקט עמדה ביקורתית ביותר כלפי מדיניות הכיבוש וההתנחלות של ישראל ב-46 השנים האחרונות". מהי מהותו היהודית שמבחינת המדינה, גם אם יתחתן בנישואין אזרחיים בחו"ל, יצטרך להתגרש ברבנות?! במה הוא יהודי כשעמדתו כלפי מדיניות הכיבוש וההתנחלות היא עמדה פוליטית היכולה להיות גם עמדת אזרח לא יהודי בעל אותה תפיסה פוליטית?! וכאן מציין שטרנגר את לב טענתו "לדעתי ערכי היהדות המודרנית הם הכלי הטוב ביותר לשינוי העמדות האתנוצנטריות והגזעניות המאפיינות את מדיניות ישראל, וזאת משום שהרוב הגדול של יהודי התפוצות תומך זה עשרות שנים בערכים אוניוורסליים". טענות אלו ראויות להתייחסות מפורטת: א. האם ערכי היהדות האוניוורסלים ככלי לשינוי עמדות נובע מהיותן יהודיות או אוניברסאליות? ב.האם תרבות הדמוקרטיה הליברלית היא המצאה יהודית אוניברסאלית או צמחה גם ללא כל קשר ביהודים? ג. האם הערכים הפוליטיים: שוויון, חירות ואחווה הם רק ערכים יהודים? האם התקיימו במסגרת פוליטית יהודית? ד.כיצד אמורים יהודי התפוצות להשפיע על מדיניות ישראל? האם זה דמוקרטי שמי שאינם אזרחי ישראל ישפיעו על מדיניותה? שטרנגר הפסיכולוג מתגלה כמי שאינו ער לפוליטיקה וללאומיות המקובלות בעולם המורכב ממדינות לאום כשמדינות המערב הן דמוקרטיות ליברליות. לדידו אין ישראל צריכה להיות מדינת לאום באשר "ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל היא הצורך של היהודים במדינה משלהם, שתשמש מקלט לכל יהודי הנתון לאיום כלשהו בכל מקום בעולם". מקלט בטוח זה אינו בגדר מדינה ולה יש ראציונל לגמרי שונה. ממתי מוגדרת מדינה כמקלט? אצל מי עוד היא כזו? יש מדינת לאום המשמשת רק כמקלט לעמה? והיכן הם היהודים הנרדפים כיום בעולם? בארה"ב (ולכן פרויקט תגלית)? בצרפת? או בארגנטינה? שטרנגר מתנגד להפרדת הזהות הישראלית מהיהדות ומצדד בהפרדת הפוליטיקה מהדת. מה פירוש הפרדה זו? האם מדובר במודל מערבי של הפרדה בין המיסוד הדתי למדינה? אם לא , במה כן מדובר? מצער שעדין בישראל אין אינטלקטואלים מתבוננים על המציאות דרך המשקפים המקובלות של דמוקרטיה מודרנית ומדינת לאום שהן בהגדרתן של כל אזרחיהן.