שאלה: למרות שבניתי בהתאם לתוכנית מאושרת על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הסתבר לי בדיעבד באמצעות חוות דעתו של מומחה בית המשפט כי חרגתי בבנייה וכי באישור שניתן - נלקחה בחשבון תוכנית מדידה שאינה תואמת את תוכנית המדידה של המודד אשר מונה על-ידי בית המשפט.
מהן הדרכים להתמודדות עם בעיה זו?
תשובה:
ראשית יש לברר מי צודק מבין השניים - המודד שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, או המודד שאתה מינית לצורך הבניה שלך. יש דעת כי ישנה עדיפות למודד שלך כי הוא הכין תוכנית מדידה כדי שיקימו על פיה מבנה בפועל, בעוד שהמודד אשר מונה על-ידי בית המשפט - בסך הכול התמודד עם בעיה שהוצבה בפניו על-ידי בית המשפט מבלי שייקח אחריות ממשית לנכונות ממצאיו ומסקנותיו.
מצד שני, נוטים לחשוב כי מעמדו של מומחה בית המשפט יותר נכבד.
הדרך היא לפנות למודד שלך ולבקשו לנמק את מדידותיו, לחשוף על מה הוא הסתמך, ולבקשו להשוות מדידות אלו עם מדידות של מגרשים סמוכים.
באשר לאישור הוועדה, ככל שהיא הסתמכה במתן היתר על מדידה לקויה ושגויה זכותה ואף תפקידה לתקן את המעוות - אולם ככל שיש לך טענות נגדה, ונגרם לך נזק כתוצאה מהליך הרישוי - יש לך כתובת, ואתה רשאי להגיש תביעת פיצויים נגד הוועדה.
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה היא אישיות משפטית ועליה לתת את הדין על כל נזק הנגרם על-ידי לאזרח. ראה בעניין זה:
א. ת"א 239/80 הוועדה המקומית לבניין ותכנון עיר וכפר, חוף השרון נגד יחזקאל להבי וקיבוץ שפיים בע"מ, בית המשפט המחוזי תל אביב, כב' הנשיא ב' כהן, פס"ד מ"ד (1) 291.
לפי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה- 1965, "הוועדה המקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב בפני בית משפט בכל הליך...". מתוך זה הסיק בית המשפט כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הינה אישיות משפטית.
ב. ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה- נתניה, עיריית נתניה, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה- מרכז, ומדינת ישראל-משרד הפנים, בית המשפט העליון, שופטים: א' ברק, ש' לוין, מ' בן-יאיר, פד"י מ"ו (5) 727.
לפי סעיף 223 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה- 1965, המצוי בפרק ט' [פיצויים]-
"כל קנס או תשלום חובה אחר שאדם שילם על-פי פסק דין לפי פרק זה בקשר לעבירה שנעברה במרחב תכנון מקומי פלוני, למעט פיצוי לפי סעיף 220, ישולם לוועדה המקומית של אותו מרחב תכנון, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שירשמו".
בית המשפט הסיק מכך וקבע:
"עיון בפרק ט' ובסעיף 223 לחוק יעלה, שהוועדה המקומית היא גוף משפטי נפרד, שיכול לתבוע ושניתן לתבוע אותו בהליכים משפטיים".
בית המשפט דן גם בחובתה של הוועדה המחוזית וקבע כי-
"חובתה של הוועדה המחוזית היא לפקח על כך, שהוועדה המקומית תמלא את חובתה להוציא היתרי בנייה כדין, ולהתערב בכל מקרה של חריגה מכך. חובה זו קבועה בסעיף 28 א' לחוק. מדובר בחובה לקיים פיקוח שוטף, עקבי ואפקטיבי, ולשם כך ניתנו בידי הוועדה המחוזית הכוחות והסמכויות הקבועים בסעיף 28 ב' לחוק".
כללו של דבר, בית המשפט קבע את חבותן של הוועדה המקומית והוועדה המחוזית- "חובת זהירות ברשלנות לעניין גובה הבנייה ..." ועוד.
ג. ע"א 324/82 עיריית בני ברק, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק והמהנדס א' כהן נגד רבוך רוטברד ונאות פיתוח בע"מ, בבית המשפט העליון, שופטים: א' ברק, א' גולדברג, מ' בן-יאיר, פד"י מ"ה (4) 102.
בית המשפט קבע כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היא אישיות משפטית בעלת כשרות לשאת באחריות בנזיקין למתן היתר בנייה ברשלנות ולשאת באחריות בחוזים להפרת הסכם. כמו-כן, הוועדה המקומית מוכרת בתחום המשפט הציבורי לעניין הפעלה שלא כדין כל סמכות שהוענקה לה במסגרת תפקידיה של הוועדה.