פרישתו המהירה של השופט בדימוס, מתפקידו השיפוטי כיו"ר ועדת הערר על החלטות משרד הביטחון -
זמן קצר לאחר שפורסם ברבים, כי במהלך דיון שיפוטי, שהתקיים השבוע, העיר הוא כי ישנן בנות הנהנות מאונס - מעיד על כך, כי מערכת השיפוט אינה זוכה עוד להקלות ולהנחות מפליגות בדעת הציבור, כפי שנהנתה היא מהן בעבר, משך שנים רבות.
נאשמים ומתדיינים בבתי-משפט המגיעים, לראשונה בחייהם, אל בית המשפט שתמימים ביניו מוסיפים לקרוא אותו בשם "היכל הצדק", מתאכזבים לגלות כי השופט או השופטת הינם בשר-ודם ממש כמותם. פתאום מתגלה לנאשם הטרי -
ובעיקר למי שלו זו דיון אזרחי ראשון בבית המשפט או בבית-הדין - כי השופט או השופטת, רחמנא ליצלן, מחטט/מחטטת באפו/באפה במהלך חקירה נגדית של עד משמים זו או אחר על דוכן העדים.
המתדיין הטרי או הנאשם הטירון נדהמים. שופט מחטט באפו? שופטת אינה מרוכזת בעת החקירה הנגדית ונוטה לנמנם קלות? איך ייתכן מצב דברים שכזה. לך תסביר ללקוחות שלך שהשופט או השופטת,
תדרך כלל, מקשיבים לעדים בעת חקירות נגדיות והפעם מעדה שופטת זו, באופן חד פעמי. נסה. נסה להסביר ללקוח שלך שהשופטת תשלים את החסר, בשלב מאוחר יותר, לפני פסק-הדין, כשהיא תקרא מחדש את פרוטוקול הדיון. ללקוח זה לא משנה. הוא נעלב.
השופטת - מבחינתו שלו - "לא ספרה אותו" והתייחסה אליו כאילו הוא שקוף לחלוטין. נסה להסביר ללקוח שלך, המגיע לראשונה בחייו לאולם הדיונים, ששופט אינו האורקל מדלפי והוא יכול לחטט באפו, מבלי משים. "גם שופט הוא בן אדם", מנסה אתה לרצות את הלקוח המאוכזב-מופתע כאחת.
ואולי האשם נעוץ דווקא בנו אנו, שהרגלנו את הציבור שהשופטים מורמים מעם, עד כדי כך שכל מעידה קטנה שלהם, מהווה ריסוק רב משמעות ארצה. באחד הפעמים כשתמה לקוח שלי, מדוע אין נכנס השופט לאולמו, בדיוק בשעה 08:30, בשעה הייעודה שנקבעה לפתיחת משפטו הרגיע אותו חבר למקצוע עריכת-הדין באמירה צינית. "השופט אינו מאחר", אמר לו הפרקליט המשופשף, "הוא רק מתעכב". למראה סימן השאלה בעיניו של הלקוח המופתע, הוסיף הוא ואמר: "בטח יש לו צו מניעה דחוף ובגלל זה הוא מתעכב". קריאת אנחה ושביעות רצון נתמלטה לה משפתיו של אותו לקוח. דעתו הופסה וכבוד מערכת השיפוט נשמר, באותו מעמד.
לאלה מציבור הקוראים שאינם מכירים את נוסח סעיף 255 לחוק העונשין, הדן בזילות בית המשפט, הרי נביא בפניהם נוסח סעיף זה, במלואו:
"האומר או כותב דבר על שופט או דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו עניין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה".
סעיף זה בחוק העונשין, מאפשר להרשיע בפלילים מי שאמר או כתב דברים על שופט או דיין בקשר לעבודתו המקצוע,
בכוונה לפגוע במעמדו, אם אין זו ביקורת כנה על ההחלטה או דבר שיש בו עניין לציבור. מי יקבע אם מדובר בפרסום דבר שיש בו כדי לפגוע במעמדו של שופט או אם יש הגנה למפרסם, שכן מדובר בביקורת כנה על ההחלטה השיפוטית או שיש בפרסום עניין לציבור,
שופט או שופטת אחרים שבפניהם יתברר כתב אישום שיוגש נגד מפרסם שכזה, לפי הוראת סעיף 255 לחוק העונשין.
לפני שנים הרבה ייצגתי עיתונאי שפרסם רשימה במקומון על שופט באחת מערי השדה שהוציא צו הריסה, אשר כורת כתבתו הייתה שם השופט כשלידה הוסף המשפט "הרוס או תיהרס". העיתונאי חסר הזהירות נאלץ להסכים לעסקת טעון, הכוללת הרשעה, כמו-גם קנס בצידה,
כי כך דרשה התביעה לאחר שהשופט התלונן נגד עיתונאי זהנ במשטרה. שנים נשא עיתונאי זה עימו כתם ההרשעה הפלילית, עד שנתיישנה.
זכור גם המקרה של אחד משלושת שופטי ההרכב הפלילי שדנו במשפט החוזר למי שהורשעו ברצח דני כץ המנוח ובמהלך עדותו של אחד הנאשמים, פנה אליו השופט ושאל אותו:
"איך זה היה לדפוק ילד יהודי?". בעקבות אמירה זו נאלץ השופט - שנפטר כבר לבית עולמו - להתפטר מתפקידו ולפרוש מאותו הרכב.
. למיטב ידיעתי, איש לא נתן את הדין על כך ששופט במצב נפשי שכזה שובץ להרכב פשעים חמורים ויכול היה להיות שותף לכתיבת פסק-דין, הגם שהמערכת ידעה כי קיימים פגמים בכשרותו וביכולתו השיפוטית, קודם לפרישתו הכפויה.
דוגמאות להתנהגות בלתי ראויה של שופטים אינן חסרות. כך למשל שופטת בית משפט השלום, בחיפה, הילה כהן סירבה להתפטר מתפקידה לאחר שהתברר שהיא "שיפצה" פרוטוקולים של דיונים, במסגרת תפקידה השיפוטי. משסירבה היא להתפטר מתפקידה, הדיחה אותה הוועדה לבחירת שופטים מתפקידה כשופטת. עתירה שהגשתי לבג"ץ לנקוט נגדה בהליכים פליליים, בחשד לביצוע עבירות פליליות, נדחתה על-ידי בית המשפט העליון.
לאחרונה פורסם, כי בבוררות שקיימה היא אל מול המדינה בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי אלימלך טל, נפסקו לשופטת מודחת זו, פיצויים כוללים בסל של 3,2 מיליון שקלים, בעקבות טענתה, כי היא לא תוכל לעסוק עוד במקצועה כעורכת-דין, לאחר הדחתה מתפקידה השיפוטי. באתר התנועה לאיכות השלטון פורסם, כי תנועה זו פנתה לקבל לידיה את הפרוטוקולים של בוררות זו, כנראה במטרה להביא לביטול ההחלטה בדבר מתן הפיצויים לשופטת המודחת.
מערכת המשפט שטופלה בעבר, בכפפות משי בידי העיתונות שוב אינה מטופלת על ידה בכפפות משי. הכעס על מערכת המשפט, התמשכות ההליכים המשפטים והביורוקטיה הבלתי מוצדקת בכל הקשור למתן פסקי דין תוך זמן סביר, גם היא הביאה למתיחת ביקורת קשה על ציבור השופטים והשופטות בישראל. מערכת המשפט, בכלל ושופטי ושופטות ישראל, בפרט מושמים - מכאן ואילך - תחת הזכוכית המגדלת של העיתונות. איש אינו חסין מפני ביקורת ושופטים ושופטות גם הם, בכלל זה. מוטב ישננו הם את הלקח שנלמד מפרישתו המהירה של השופט בדימוס, נסים ישעיה, מתפקידו כיו"ר ועדת הערר לעניין החלטות משרד הביטחון, בעקבות הביקורת הציבורית החמורה שנמתחה עליו.