הנתונים שפרסם משרד התקשורת על
נתוני הכנסות המדינה מתקשורת בשנת 2012 מזמינים שני סוגי תגובות, תלוי את מי שואלים.
מנהלי חברות התקשורת, בעיקר ה
סלולר, בוודאי ינצלו את ההודעה הזו כדי להתריע על מצבו המסוכן של הענף ועד כמה התחרות שיזם
משה כחלון, לא הייתה טובה כל כך. הם ירצו לגרום לנו להוציא את הממחטות ולנגב את הדמעות. ייתכן שזה ייתן להם עוד תירוץ להעיף עוד כמה עשרות עובדים, כדי שהשחיקה בבונוסים שלהם לא תהיה יותר מדי גדולה. אחרי הכל גם הם צריכים להביא פרנסה הביתה...
ואולי זאת גם תהיה מנת חלקם של כמה פקידים באוצר, שיצטרכו להסביר שוב לבוס שלהם,
יאיר לפיד, איפה הכסף?
הוצאות התקשורת קטנו
אבל מתבקשת גם תגובה אחרת, רציונלית יותר. הדוח משקף את אחת התוצאות היותר טובות של הרפורמה בשוק התקשורת. ההסברים של הירידה בהכנסות מתבססים על עובדה אחת חשובה: כניסת מפעילים חדשים ומגילומה המלא של הפחתת דמי הקישוריות. אם נתרגם את הפסקה הכללית הזו לעברית קצת יותר ברורה: הרפורמה בשוק התקשורת השיגה את מטרתה העיקרית - הוזלת תעריפים, שנבעה בין היתר מהפחתת דמי הקישוריות. כלומר הוצאות התקשורת של הגברת ריקי כהן מחדרה קטנו, במעט, וגם של מעמד הביניים, חביבו של השר לפיד.
הרפורמה בשוק הניידים, שהיא המשמעותית ביותר, הרימה את המסך מעל חברות הסלולר הוותיקות, שבמשך שנים עשו הכל כדי לתת לנו שירות אבל במחירים מופקעים לחלוטין. עובדה, גם כעת, עם כל התחרות העזה שגורמת לכמה מנכ"לים להזיע בלילות, עם כל הורדת המחירים, עדיין שיעור ההכנסות של שוק הסלולר ירד בשישה אחוזים בלבד, והוא עדיין מהווה חמישים אחוז מסך כל הכנסות הענף, שהם 29,000 מיליון שקלים. הענף הזה הוא עדיין אחד הענפים היותר רווחיים במשק הישראלי, ועובדה היא שאף חברת סלולר לא קרסה עד היום. התחרות אילצה את החברות הוותיקות להתחיל להתייעל. התגובה הראשונית שלהם, הצפויה - צמצום שירותים ופיטורי עובדים - לא השיגה את התוצאות הצפויות. אף אחד לא התרגש מזה.
בדיעבד, הרגולציה גרמה לתופעה חיובית יותר: התאגדות עובדים במסגרות מאורגנות כמו ההסתדרות או גופים מתחרים לה. כל האיומים של בעלי-הבית של החברות מתרחישי אסון שיקרו אם חס וחלילה העובדים יתארגנו לא התממשו. אף שאלטר של חברת סלולר לא נותק על-ידי העובדים. עובדי פלאפון, הוט ופרטנר אינם סוורים בנמל אשדוד.
כחלון, תודה, אולי תחזור?
לכן התגובה המתבקשת מדוח זה היא לומר שוב תודה למשה כחלון ולשאול אותו, עכשיו אחרי שביבי כבר לא מסדר לו ג'וב במינהל מקרקעי ישראל ואחרי שסיים את חוק לימודיו בבוסטון, אולי הוא מתגעגע למשרד התקשורת, ויחזור לתפקיד? ככל שזה נראה כעת, מחליפו לא דומה לו, הוא רחוק מאוד מהרצון להמשיך את המהפכה. הרבה יותר נוח לו להתעסק עם
רשות השידור, כי אף שר שהתעלל בעובדי הרשות לא פוטר או לא הודח עד היום.
בין כל אלפי עובדי שוק הסלולר יש לא מעט מצביעי ליכוד ואולי חברי מרכז, ו
גלעד ארדן אינו כחלון ולכן ייזהר מאוד מלהתעסק איתם ובוודאי ספק אם יכול לעמוד מול כוחם של טייקוני התקשורת והסלולר.
כאן קבור הפתרון העסקי
יתר הנתונים בדוח לא מפתיעים במיוחד והם מבטאים את המגמות הטבעיות המתפתחות בשוק התקשורת הישראלי. יש לשים לב רק לנתון אחד מעניין: תחום תשתיות האינטרנט המשיך לצמוח, עם גידול של 8 אחוזים בהכנסות. קצת איטי אבל עדיין גידול. כאן טמון בעצם הפתרון העסקי והכלכלי עבור חברות הסלולר והתקשורת שרוצות להתמודד עם התחרות. התשתיות, שהן בדרך-כלל נכס שהן שולטות עליו, מתחילות להניב יותר הכנסות. זו תוצאה של השקעות גדולות, שיילכו ויגדלו ככל שהמדינה תסיר חסמי רגולציה, שעוצרים את התפתחות שוק התקשורת, דוגמת סוגיית שחרור התדרים שבשליטת מערכת הביטחון, סיוע בהשקעות בתשתיות פיסיות. כל אלו יאפשרו לחברות להציע הרבה יותר שירותים ללקוחות, מעבר לשירותי הסלולר הרגילים.
ויש נתון נוסף מעניין בדוח: נתוני ההכנסות מטלוויזיה רב-ערוצית. סוג של באז שדיברו עליו רבות בשנים האחרונות אבל התגלה כחלום שטרם בשלו התנאים למימושו. לידיעת כל אלו שמחפשים אפיקי השקעה סקסיים.
שורה תחתונה: דוח נתוני הכנסות התקשורת מהווה תמונת ראי מהימנה לנעשה בענף התקשורת בישראל, והוא יוצר עוד הזדמנות להתבשם מהשפעות הרגולציה. השאירו את הממחטות בכיס.
