תמש (ת"א) 23025-06-10 י' נ' א'- ביהמ"ש קבע כי הרכוש המשותף לא יחולק בצורה שווה בין הצדדים- לאור התנהלותו הכלכלית של הבעל במהלך הנישואין.
רקע:
בין הצדדים מתנהלת תביעה רכושית. בעוד הבעל טוען כי יש לבצע איזון משאבים שוויוני במכלול הנכסים, טוענת האישה כי כל הנכסים הרשומים על שמה אמורים להיוותר בבעלותה בלבד, הצדדים נשאו בשנת 1975 ועל כן חל עליהם משטר חוק יחסי ממון, לפיו כל הרכוש המשותף אמור להתחלק באופן שווה, למעט כאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה בלתי שווה.
טענות הבעל:
מערכת הנישואין הייתה סבירה, שני הצדדים תרמו לכלכלת המשפחה ולגידול הילדים, וקיימו שיתוף מלא בכל נכסיהם. כוונת הצדדים הייתה כי כל הרכוש שיצטבר במהלך הנישואין יהיה משותף.
זאת ועוד - קבלת עמדת האישה תביא אותו למצב כלכלי קשה מאוד בגילו המתקדם.
טענות האישה:
האישה טוענת כי הם הסכימו על הפרדת רכוש מלאה, ועל כן לבעל לא מגיע דבר מהזכויות שהצטברו על שמה. כן נטען כי מדובר בבעל אלים, מהמר כפייתי שאיבד בהימורים בקזינו ובבורסה סכומי כסף נכבדים , לרבות את תמורת מכירת דירת המגורים שלהם, כל השנים חי על חשבונה, ותרומתו לקופה המשפחתית הייתה דלה מאוד.
ביהמ"ש פסק:
עקרונות הצדק מחייבים לקחת בחשבון את התנהלות בני הזוג ותרומתם לתא המשפחתי. מאחר שהוכח כי הבעל הימר במשך שנים רבות ולא הוכיח כי העביר כספים לתא המשפחתי - אין מקום לחלוקה שוויונית.
יש לבצע איזון שישקף מחד - את תרומתה העודפת של האישה לכלכלת המשפחה ולצבירת הנכסים ומאידך - את העדר התרומה של האיש וההפסדים הרבים שגרם.
ביהמ"ש פסק כי מתוך מחצית שווי הדירה השייכת לאיש יופחת סך של 690,000 שקלים שהפסיד בבורסה בניכוי 50,000 שקלים שהאישה הודתה כי הסכימה שיושקעו בשוק ההון. רק יתרת מחצית שווי הדירה בניכוי סכום זה, תועבר לאיש.
בנוסף, האיש יהיה זכאי רק ל 35% מזכויות הפנסיה שהאישה צברה מעבודתה ואילו 65% ייוותרו בידי האישה.
