הספר "דוח המלך דוד" תורגם ופורסם בארץ ב-1972. באחרונה הופיעה מהדורה חדשה, מעודכנת, וזו נפלה לידי בעקבות החלטה ברוב קולות של חבריי לבוק קלאב. יבורכו.
כשהוחלט לעסוק בספר זה, ניגשתי אליו בחשד. אחרי הניסיון עם "תש"ח" של יורם קניוק (שעיבד את ההיסטוריה מסיבות פוליטיות, לא ספרותיות) ואחרי "הפרדס של רבי עקיבא" מאת יוכי ברנדס (שבו הדמויות לא מתקבלות על הדעת), חששתי. אבל הופתעתי - מצאתי ספר, שיש בו דמויות סיפוריות אמיתיות ועלילה מעניינת, וכל זה בהסתמך על הכתוב בספר הספרים וגם בהסתמך על הסתירות שיש בו.
שטפן היים, בהומור ובתחכום, העניק חיים לדמויות התנ"כיות, שבמקור עלילותיהן עולות בצמצום רב ודמויותיהן הינן ראשי פרקים בלבד. בספרו של היים, מופיעות דמויות אנושיות ויש לכל אחת מהן סיבות למזימות ותככים, וזה יוצר הרבה אקשן, שיש לו סיבות בספר עצמו.
היים יודע שההיסטוריה היא מה שכתבו גיבוריה. מי שכתב - שיפץ ועידכן והתאים את הסיפור לצרכיו. דוגמה: כולם יודעים מי הוא גיבור מבצע אנטבה...
המלך שלמה, שידע היטב את הכללים, הזמין סופר חכם, איתן בן הושעיה האזרחי, לכתוב את "הדוח האחד והיחיד, האמיתי, המוסמך, המהימן מבחינה היסטורית ומאושר רשמית, על אודות העלייה המדהימה, יראת האל, מעשי הגבורה וההישגים המופלאים של דוד בן ישי, שבע שנים מלך יהודה ושלוש ושלושים שנה מלך יהודה וישראל גם יחד. בחיר האל ואבי המלך שלמה".
פוליטיקה ישנה-חדשה
אם נעתקה נשימתכם בקריאת השם המלא של הדוח, זה לא במקרה. שטפן היים חוזר פעמים רבות על השם ובציניות רבה, כי לצידו של הסופר מונתה ועדה-מטעם, שתפקידה לפקח על מה שייכתב ולדאוג שמזמין הדוח יופיע במיטבו ואף מעבר לכך. איתן האזרחי מספר לנו (בספרו של שטפן היים) על השטיקים והטריקים והתחבולות שעושים חברי הוועדה, כאשר ברקע אנו קוראים על מאבקי הירושה של בני המלך ומקורביהם ועל מעשי הרצח שמזמין דוד המלך (אף פעם לא יוצא למלחמה או משמיד את יריביו. תמיד מישהו נשלח למשימה). מסכת עלילות מסובכת ומעניינת והמחבר איננו מוציא למערכה דמויות סתמיות למלא את תפקידיהן. הוא בונה דיוקן לכל אחד, גם לגיבורי המשנה. כולם בני אדם, שכמותם אנחנו עשויים להכיר. כולם פועלים במסגרת העלילה, והגיבור, איתן האזרחי, יוצא בסופו של דבר בחזרה לביתו. בלי דוח...
שליט גרמניה המזרחית, הונקר, לא אהב את האמור בספר. פוליטיקאים ישראלים ימצאו כאן אמיתות שמוכרות להם. לדוגמה עצתו של אחיתופל (שמוצג כיועץ חכם) לאבשלום בן דוד המלך, המתמודד על המלוכה (עמ' 227): "אנשים חייבים להתחיל לראות בך גיבור. אדם, שנפשו יוצאת למשפט צדק וליבו נתון לאיש הקטן, וראייה חדה לו כשל מנהיג בוגר. למד ללחוץ ידיים ולנשק, גם כאשר הלחי אכולת שחין. הטה אוזן לכל התלונות והבטח הבטחות שישביעו את רצון הכל. דבר בשפתם של הדלים, אך קרוץ בעינך לעשירים. חייך תמיד, ופזר ביד רחבה רמזים כי אלה אשר יתייצבו לימינך, יעשו חיל".
פוליטיקה חדשה כבר אמרנו?
סטפן היים מראה שדוד המלך חי וקיים. או, לפחות, סיפוריו.
מעניין גם סיפור חייו של שטפן היים, יהודי שנולד בגרמניה ב-1913 בשם הלמוט פליג. עם עליית הנאצים לשלטון נמלט ממנה ב-1933 לארצות הברית ובמלחמת העולם השנייה נלחם נגד הגרמנים. ב-1952 חזר לגרמניה המזרחית ואף היה חבר הפרלמנט העממי המזרח גרמני, אבל ספריו הוחרמו ואין פלא בכך. דוח דוד המלך, לדוגמה, הוא סיפור כמו-היסטורי, שמותח ביקורת נוקבת על שחיתות השלטון והונקר היה רגיש לכך. אבל ספריו של שטפן היים פורסמו בעולם המערבי ואף הוענק לו פרס ירושלים. הסופר נפטר בגיל 88 בעת ששהה בארץ, בוועידה בינלאומית לרגל יום השנה ה-200 להולדת המשורר היינריך היינה.