הכרזתה של
שלי יחימוביץ', "אלון חסן לך הביתה!" הינה קץ הבולשביזם במדינת ישראל, לא פחות. אפשר להשוות את הקריאה שלה לנאומו הסודי של כרושצ'וב בוועידת המפלגה הקומוניסטית שבו הוקיע את סגן האל סטלין, שמש העמים.
כמובן, שלי אינה כרושצ'וב, היא אחת משלנו, כמו שהיו מאיר יערי והחזן שלו. גם אז, כשיערי הנהיג את מפ"ם, שהתאחדה עם תנועת האיכרים של אחדות העבודה, לא היה הבולשביזם יותר מאשר מתכון נוראי לרצח עם כפי שבא לידי ביטוי בהנהגתם הסולידית של לנין וסטלין וכל החבורה הנכבדה של הוגי דעותיהם לדורותיהם.
בולשביזם הוא מוסד המכיל בתוכו, נוסף לרצחנות המולדת שלו, את היפך האמת ולכן היפך המציאות. הוא השקר המתבסס והמבוסס - ובגללו כולנו בבוץ, עד היום. הבולשביזם במתכונתו הקלה, כמו קוקה-קולה לייט – עבר בתוכנו כמו נס לפני ואחרי המחנה. אחת הדוגמאות להסתאבותו בתוך מירקם החברה שלנו הינו תהליך אוסלו, שבין כל שקר וכל הון ואון גויס ונרתם כדי לקדם רעיון אחד שתלטני, מתועתע, חסר סובלנות ונקמני. לתהליך הסירוס הזה של החברה היהודית בארץ ישראל נרתמו מוסדות נשיאי מדינה, ראשי ממשלה, שרים וכנסת עם תקשורת עיתונות מאותרגת ומזויפת, חסרת מצפון, וחסידי חסדים באומות העולם ובאוניברסיטאות שהחבורה של סטלין הגדירו אותם כחמורים-אידיוטים (ווזלין, למי שלא מבין בחיכוך).
אותם אנשי מודיעין בריטים גיבורים מעולים, גדולי מוסר, שבגדו באנגליה של אחרי מינכן ומכרו סודות מדינה ואחר-כך סודות אטום לרוסיה, בטענה שהיא זו העומדת בפרץ מול השטן הנאצי – גם לאחר הסכם ריבנטרופ/מולוטוב - הם אלה שלנו שמצדיקים את תהליך אוסלו. בולשביקים מהותיים שכמותם.
עכשיו באה אישה חדת לשון וחריפת שכל ואומרת בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: "חסן, לך הביתה!". גם היא וגם אני יודעים שלאיש הזה לא קוראים חסן, קוראים לו
עופר עיני והוא יו"ר ההסתדרות. והוא ילך. כי האיש הזה, שתפש את ירושת השלטון במוסד שהקים פעם מדינה – הביא עלינו את אסון עובדי הקבלן ועבדיו, הביא עלינו את הפרטת הקטל הנוראה של המשק, הביא עלינו את עובש טייקוני העושר והעוני, את וירוס הקפיטליזם החזירי - שהינו – לכאורה בלבד - הפך חיידק הבולשביזם. אולי, הפעם, לשם שינוי קוסמי, השקר לא ינצח.
שחיתות ושחיטות
ראש הממשלה הכריז שוב שיש להפריט את הנמלים והאימא שלהם. הכניעה שלהם, לאורך שנות המדינה, למעטפת ועד העובדים בנמלים מזכירה בגיחוכה הציני רק את כניעתו של השר פרס (הנשיא הכי נפוץ בעולם) ליהושע פרץ על חורבות הריסותיו של רב-אלוף לסקוב. אבל אם זהו המתכון לנשיאות, למה לא, בעצם?
מנכ"לי רשות הנמלים ומנהליו גם הם נזדעקו לנוכח תועבה. תועבה היא למעשה שיגרה יום-יומית שאנחנו עוסקים בה במסתרי-סתרים, כאשר אחרים וזרים משתדלים גם הם להצטיין בה. אני ואתה, המנהלים, נוכל למנכ"ל את כל העולם ככל הנדרש לנו, אבל איזה היתר קיבל הגרובער-ייד, המנופאי בנמל? מי נתן לו?
ההסתדרות מצהירה שהנהלת החברה אשמה כי היא זו שהתירה את השחיתות והפכה אותה, בעזרת מסמכים מעודכנים, לנורמה. נו, באמת, שמים לך ולי סכין על הצוואר – שלא ניתן את הארנק? יש פה מה לחשוב?
אנשי שלומנו בוועדי העובדים אומרים שהכול בסדר וזו רק אחת הנורמות (שהכול בסדר?) של משמרות הנמל. מה, לאיש פשוט, מנופאי לצורך העניין, אסור להיות עשיר? רק לטייקונים מותר? כנראה שיש פה גם עניין של מוסר, סדר ציבורי וחוק, אבל זה לא באמת מעניין את ההנהלה ואת וועדי העובדים. העיקר זה כוח ולאן הוא נוזל. בסוף, כמו כל דבר טוב ומתוק, זה ייגמר בבכי מר.
ומשהו אל הציבור שאני ואתה חלק ממנו: חברים תתעוררו!!! אפילו נשים הנאנסות קמות מתוך אפר ההריסות שלהן והולכות בתורן להגיש תלונה במשטרה. תתעוררו, רבותי, תלכו גם אתם למשטרה. הדבר הכי ברור שאני יכול לומר לכם על התופעות האלה שאנו נתקלים בהם בכל מהדורת חדשות לבקרים: אונס זה אונס זה אונס.
אפליה מתוקנת
לאחר המהפך החברתי-פוליטי בדרום אפריקה, שהביא לעלייתו של נלסון מנדלה על כס השלטון, נחקקו חוקים של אפליה מתקנת. כולם היו בעד. זה יצמיח את הכלכלה, הכריזו דוברי המפלגה הנלהבים וכותרות העיתונים הליבראליים שעורכיהם לבנים או יהודים לסירוגין או גם יחד. נקבע כי הנהלת חברה חייבת להיות שחורה כדי שהחברה תוכל לזכות בהטבות, בחוזים וברישיונות ממשלתיים. מיד צצו חברות שחורות כפטריות חומות ביער אפלולי.
בתחרות על חוזה אספקת לבוש אחיד לבתי ספר התחרתה חברה שחורה חדשה נגד חברה לבנה ותיקה. השחורה זכתה בחוזה למרות המחיר הגבוה שהציעה. כתוצאה מכך נסעו 3 בעלי החברה השחורה לסין וייבאו בקונטיינרים לבוש אחיד כנדרש. במקביל, החברה הלבנה סגרה את שערי מפעלה ליד דרבן ואלפי עובדים שחורים פוטרו והושלכו ליער הפטריות האפלולי.
פאנץ' נוראי
- סטנלי פישר: זה שליאיר לפיד אין ניסיון ורקע בכלכלה, זאת לא הבעיה...
נו, מה ההמשך?
מי שלא עושה - לא טועה, חוזר ואומר הגבר הנאה והזקוף ומבריש את חליפתו.
תפסיק לעשות, אומרת האישה עם הסלים.
- בכל פעם שמזכירים את נצח ישראל, שמעון פרס מסובב את הראש ומצהיר שמעולם לא שיקר.
- ערן מזרחי המשקיע ששקע והשקיע רבים הצהיר :"רציתי להתאבד כשנחשפו מעשי..." המעשים - בסדר גמור, החשיפה – נוראה.
- מצידי שיחזירו להם את כל השטחים, אבל שלא יעזו לגעת בחניות...
