בשבוע האחרון כוחות ההון-שלטון בישראל זכו אומנם בשלושה מאבקים חשובים (חוק הריכוזיות, התקציב וההחלטה על ייצוא הגז), אבל המחיר הציבורי שניצחונות אלה גבו מהדרגים הפוליטיים ששיווקו אותם, כמו גם הזעם ההולך ומתגבר כנגד "שיטת המקורבים", מבטיחים שמדובר בניצחונות בודדים אחרונים לפני שהר הגעש מתפרץ. אם יש בקרב ההון-שלטון מי שפתחו שמפניות לרגל הניצחונות, זה המקום להזכירם שגם על סיפונה של הטיטאניק פתחו שמפניות ערב הפלגתה.
במקביל ל"הצלחות" של ההון-שלטון בישראל, בברזיל האדמה החלה לרעוד קלות. מיליון איש יצאו לרחובות, נרשמו התנגשויות אלימות בין מפגינים וכוחות משטרה, וחלונות הפרלמנט נופצו. הגפרור שהצית את התבערה היה העלאת מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית. הממשלה מיהרה לחזור בה מההחלטה אבל כרגע המהומות אינן פוסקות. באחת ממהדורות החדשות צפיתי במפגינה שמסבירה מדוע: "זה כבר לא על מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית. האנשים פשוט נגעלים כל כך מהמערכת המושחתת, כל כך שבעים ממנה. עכשיו אנחנו דורשים שינוי".
רבים מקרב חבריי למחאה החברתית מבינים עתה את ש'העמותה לדמוקרטיה מתקדמת' טוענת מיום הקמתה (2007), כמו גם לאורך כל השנתיים האחרונות בהן לקחנו חלק במאבקים החברתיים: המאבק הוא לא על מחירי הדיור, הקוטג' או כל מאבק נקודתי אחר, המאבק האמיתי הוא על יציאה ממחשכי משטרי "דמוקרטיות המקורבים" אל בשורה דמוקרטית מסוג חדש.
|
השקפת (שקוף) ועדת שרים לענייני חקיקה
|
|
"אין למינהל הציבורי, במעמדו כנאמן הציבור, זכות פנימית משל עצמו לפעול בסודיות. זכות הציבור היא 'לדעת', וזו צריכה להיות בררת המחדל של פעילות השלטון. החשאיות נאותה רק בתנאי שהחשיפה תגרום נזק לציבור או תפגע בזכויות מוקנות של מאן דהוא בהיקפים כאלה שיצדיקו את החשאיות" (הוועדה לבחינת יחסי הון-שלטון בישראל, מבקר המדינה, יולי 2012).
בשבועות הקרובים תנסה שרת המשפטים ציפי לבני להעביר חוק אשר יאפשר את השקפתם (שקוף) החלקית של דיוני ועדת שרים לענייני חקיקה. נדמה לי שראש הממשלה, כמו גם שרים ודרג פקידותי בכיר, אינם מבינים את חומרת עמדתם המתנגדת למהלך. במשטר דמוקרטי אין לשליט זכות להסתיר מידע הנוגע להליך חקיקה אזרחי. לצערנו אנו חיים במשטרים שראשיהם הפוליטיים והכלכליים אינם מסוגלים לשרוד מבלי שיסתירו מעשיהם במחשכים, על כן הם דואגים לגיבוי משפטי עבור אופן קבלת ההחלטות הפסול.
זה המקום להבהיר את עמדתי בנושא לכל שר/ה שמתכוון/ת להרים יד נגד החוק להשקפת דיוני ועדת שרים לענייני חקיקה. היום בו אני ושכמותי ישבו בבית המחוקקים הישראלי הולך וקרב. אני מתחייב כי המעשה הראשון שאעשה בבית המחוקקים, אם וכאשר אבחר אליו, יהיה הקמת ועדות חקירה הנוגעות להסתרת המידע בוועדת השרים לענייני חקיקה. אני מתחייב גם לקדם חוק אשר ימצה את הדין עם כל מי שסייע בהסתרת המידע מהציבור, כולל שרים לשעבר, ראשי ממשלות לשעבר ופקידות בכירה. בנושא זה אני מבטיח שלא אשכח ולא אסלח, בשם כל בית אב במדינה הדמוקרטית הישראלית.
|
האירוע הנוצץ שעלותו הייתה 11 מיליון שקל (מכספי בעלי הון המקורבים לנשיא) בהחלט תאם את אישיותו של נשיא ההון-שלטון שמעון פרס. רמת החנפנות ההדדית בינו ובין ביל קלינטון ו טוני בלייר, מי שהיו בעבר מנהיגים נבחרים ועתה הפכו לפודלים של בעלי הון, העלתה תחושת בחילה בקרב רבים. התבוננו ב רשימת התורמים לוועידת הנשיא, משם תוכלו להבין מדוע בבית נשיאי ישראל יושב נשיא שמקפיד לשתוק בכל מה שקשור לתחלואי קשרי הון-שלטון-מקורבים. למר שמעון פרס בהחלט מגיעה ברכה לרגל יום הולדתו ה-90, אולם זה חל ב-2 לאוגוסט. כשיגיע המועד אני מבטיח לשלוח לבית הנשיא מכתב ברכה שיכלול מספר אמרות כנף על חשיבות הצניעות והענווה, כמו גם את הדוח המלא של הוועדה לבחינת יחסי הון-שלטון בישראל.
ולמי שלא יודע: עם תום טקסי החנופה התפנה מר ביל קלינטון לסיבה האמיתית של הגעתו לארץ - הוא כאן בשביל ביצוע עבודת לובינג למען לקוחה טובה שלו בשנים האחרונות, חברת נובל אנרג'י, אשר עתידה להיות מושפעת מההחלטות על ייצוא גז מישראל.
|
|