על-פי הדיווח ב'דיילי ביסט' (The Daily Beast), ההוראה ירדה אל הפנטגון זמן קצר לפני צאתו של מזכיר המדינה, ג'ון קרי, אל המזרח התיכון. מטרת קרי הייתה לגבש את התנאים לעריכת ועידת שלום בינלאומית בהשתתפות המשטר הסורי ונציגי המורדים בז'נבה. בשבועות האחרונים פועלות וושינגטון ומוסקבה לכינוס ועידת שלום בז'נבה, שתביא לשולחן הדיונים את נציגי המשטר הסורי לצד נציגות של המורדים. זהו ניסיון הרואי כמעט להקים לתחייה את תוכנית ז'נבה הראשונה מיוני 2012 – להושיב את שני הצדדים לשולחן המשא-ומתן. החשש מפני התרחבותו והסתבכותו של הסכסוך מתַחזק את שיתוף הפעולה בין רוסיה לארצות הברית בדרך לוועידה בינלאומית, גם אם מסיבות שונות ולעתים מנוגדות. ברוסיה מודאגים בעיקר מן האפשרות של התערבות מערבית חמושה בסוריה. מבחינה זו, סדרת התקיפות הישראליות בסוריה חיזקה מאוד את החשש הרוסי כי מדובר בסימנים מקדימים להתערבות צבאית מערבית מגובה באזור אסור לטיסה, מהסוג שהפיל את משטרו של קדאפי בלוב. הרוסים אינם מוכנים לשאת השפלה נוספת מהסוג הזה. במקביל גובר בוושינגטון החשש מפני עליית כוחן של אל-קאעידה וקבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות בקרב המורדים, במקביל להתחזקות פעילותם של ארגון החיזבאללה ואירן במלחמה בסוריה. ומאותו שלב שבו אמרו הרוסים לפני כמה שבועות כי אינם מקובעים, בהכרח, לגבי עתידו של אסד, הרי שבעבור המורדים, המתנים כל מפגש מדיני בהסתלקותו של אסד, נסללה הדרך להשתתפות בוועידה. באופן פרדוקסלי, דווקא לוח הזמנים הקצר לקראת "ז'נבה 2" גרם להקצנת עמדות ולהסלמה הקשה לה אנו עדים בימים האחרונים. מלכתחילה, לא היה סיכוי שרוסיה תזנח את עסקת טילי האס-300 ערב הוועידה, אם תרומתה העיקרית מתמצה ביכולתה להשפיע על הקליינט מדמשק. דינמיקה זהה נרשמה בימים האחרונים גם מצד האיחוד האירופי וארצות הברית, שדרכם לפתות את האופוזיציה הסורית להגיע לוועידה עוברת דרך החלטת האיחוד האירופי להסיר את אמברגו הנשק על המורדים בסוריה. "כן", אמר בלעג בלתי מוסתר איש הצבא הבכיר עמו שוחחתי, "הרי ידוע שההגדרה של הסכמה באיחוד האירופי היא המכנה המשותף הרחב ביותר על מה אין מסכימים. לכן גם די ברור היה שמרגע שאמברגו הנשק הגיע לקצו, הוא לא יחודש". התוצאה הבלתי נמנעת של הפרדוקס הזה היא מרוץ החימוש המסתמן. לא זו בלבד שרוסיה הגיבה להסרת האמברגו בהכרזה שעסקת סוללות האס-300 יוצאת לדרך, בתנאים הנוכחיים, עקצו הרוסים, יסייעו מערכות ההגנה האוויריות שלנו, שיתרמו לשמירה על היציבות באזור ויסייעו למניעת התערבות של גורמים חמומי מוח בעימות. הרוסים אומנם לא בדיוק אמרו למי התכוונו בכינוי "חמומי מוח", אולם די ברור שהעקיצה הזו שוגרה לכיוונו של בנימין נתניהו, שלאחרונה טס לסוצ'י בניסיון עקר לשכנע את פוטין לסגת מכוונתו לספק לסורים סוללות טילי אס-300. האווירה במפגש הייתה לבבית, כך נאמר, אולם בהצהרות לעיתונות בתום המפגש התבטא אז פוטין כך: "חשוב להימנע מפעולות העלולות לגרום להסלמה של מלחמת האזרחים בסוריה". ניסוח זה גובל בנזיפה ידידותית. נתניהו בלע את העלבון. השבוע שבוּ הרוסים והשתמשו שוב במינוח נזפני כששגריר רוסיה באו"ם, ויטלי צ'ורקין, המליץ לשר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, לשמור על "קור רוח", לאחר ששר הביטחון אמר כי ישראל תדע מה לעשות אם משלוח טילי אס-300 יועבר מרוסיה לסוריה. השאלה הגדולה היא אם בתנאים הללו יש סיכוי לכך שוועידת ז'נבה 2 אכן תכונס בשבועות הקרובים. נראה שמחיר אי-כינוסה גבוה מדי בעבור כל הצדדים, אך גם ההפך עלול להתגלות כנכון באותה מידה. ההידרדרות בסוריה ובעיקר בגבולה עם לבנון נעה בימים האחרונים בקצב רצחני ממש. התוכניות המדיניות אינן מדביקות את קצב האירועים. קרבות הדמים בקוסייר, ביקורו של הסנטור ג'ון מקיין בחאלב ולקינוח האולטימטום של הגנרל אידריס לחיזבאללה, שיסתלק משטח סוריה בתוך 24 שעות, מייצרים תחושה הולכת וגוברת שהמלחמה הזו עוברת להתנהל באזור הדמדומים.