קשה שלא להתרשם מהגישה ומכושר האבחנה הלא שגרתי של פרופ'
ירון זליכה במאמרו במוסף הארץ.
ראשית נתניהו. הוא מוקירו על כישוריו, אבל מאבחן אצל ראש ממשלתנו פער ענק בין יכולותיו האינטלקטואליות לביצועיו בשטח.
אכן ראש הממשלה מתנהג כיום כאילו הוא על ענן. הטפל הופך לעיקר ולהפך. האם לא נותר כבר דבר חוץ מהפצצה האירנית בעולמנו? האין תחושת "שדדו אותי" במחירים ובמיסוי בקרב הדור הצעיר? הן הם העתיד.
כשמאזן העו"ש הביתי מסתכם במימון משכנתה נפוחה, החזרי הלוואות על העבר ששדדו כל שקל פנוי, ובתוספת של גני ילדים, שיעורים פרטיים וחוגים - אזי מה נשאר לו לזוג צעיר שעובד בשקידה למימון אוכל, ארנונה ועלות המכונית? נאדה. לוקחים עוד הלוואה.
סטנלי פישר סבור שככה צריך להיות בחיים, אבל גם נתניהו סבור שזה מה שצריך להיות.
פרופ' זליכה אכן מאבחן נכוחה את הפער הזה בתפישת המציאות אצל נתניהו. כישורים ושכל יש. כושר ביצוע - נמוך ביותר.
גם אבחוני זליכה לגבי המשק ומצבו מדויקים. האיש הזה צריך היה להיות הנגיד הבא. חבל שוויתר.
