נדמה לי שעו"ד דוד ברהום חצה את כל הקווים האדומים, כאשר באופן תקדימי, בהעדר כל הגנה אחרת, אימץ את הפנטזיה של מרשו, הרוצח הבדאי דניאל מעוז, והטיל חד-משמעית את הפשע של רצח הוריו על האח התאום ניר. בכך חרג מתפקידו כפרקליט, והפך את עצמו בבת-אחת חוקר, שופט ותליין.
גם אם מבחינה משפטית הדבר כשֵר, וחסין ככל הנראה בפני תביעת דיבה, הוא מדיף ריח רע מאוד. האומנם כל הדרכים כשרות כדי לצאת טוב (וכל כך זול) בעיני מרשך? האם המטרה מקדשת את כל האמצעים, גם המבחילים ביותר? אכן, לקרוא ולא להאמין. דרוּש כדור נגד בחילה לקוראים.
אמוֹר לי מי מרשך, ואומר לך מי אתה כבר אמרנו?
השמן והרזה
רק סמלי הדבר שהידיעה על הנער שגנב אייפון כדי לכלכל את משפחתו, פורסמה בסמוך לחגיגות פרס הראוותניות, לציון יום הולדתו התשעים.
נכון שבראש ובראשונה יש לשלול מכל וכל את מעשה הגניבה של הנער, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. אולם אי-אפשר להתעלם מסמיכות הפרשיות. זה מול זה. בעוד פרס, שהוא, כפי שפורסם, שיאן הבזבזנות של מוסד הנשיאות בתולדות המדינה, חוגג במסיבת פאר בינלאומית, המנקרת את עיני הציבור, יש אנשים בחברה שאין להם מה לאכול.
פרס, בדומה למנהיגי המדינה, מנותק מהמציאות החברתית האמיתית. כאילו יש פה בארץ שתי מדינות - מדינת פרס העשירה, כסמל לאח"מים שלנו, ומדינת כל השאר, האזרחים הקטנים, המתמודדים יום-יום עם יוקר המחיה. וזה כבר בהחלט פתטי ועצוב. השמן והרזה כבר אמרנו?
שוויון בנטל
אנשים שאינם דתיים שואלים, מדוע עליהם לממן מכספי המיסים רבנים ושאר דתות. אולם באותה מידה שואלים חרדים, מדוע עליהם לממן, מכספי המיסים שהם משלמים, חילולי שבת של משחקי ספורט, כמו גם מחזות וסרטים בבתי הקולנוע והתיאטראות שאינם לרוחם. ובכל זאת כאזרחי המדינה הם מהדקים שפתיים ומשלמים.
האם השואלים הנכבדים לא שמעו על שוויון בנטל הכלכלי, הֶחָל על כל אזרח במדינה דמוקרטית, ללא הבדל דת, מין וגזע?
נטע זר
צודק הרב אמסלם, המעיד על עצמו בראיון עיתונאי, שהוא קרוב בדעותיו לציונות הדתית (גיוס לצבא, תורה ועבודה, גיור לקולא וכדומה). השאלה היא מדוע אפוא בחר להצטרף לתנועת שס שאינה תואמת את מצעו? האם רק כדי לגַלות שהוא נֶטע זר בה ולפרוש ממנה בדרך הקשה? ולא סתם, אלא בדרך עוד הספיק למרוד ברבותיו הגאונים הרב עובדיה והרב רחמים מאזוז, שעל ברכי תורתו גדל? מה הוא היה צריך את זה?
יתר על כן, כפי שהאיש מודה הוא לא נטול אגו, ואם אפשר להוסיף גם קצת דבק בו שיגעון גדלות, כמי שמחפש לא רק כותרות אלא גם את הכיסא. ועוד איזה, אפילו לכיסא הרב הראשי הוא לוטש את עיניו. והוא גם, יש להודות, פוליטיקאי קטן. אז קצת צניעות לא תזיק ל
כבוד הרב.
עומס קולינארי
חנוך היקר,
חבל שאתה מעמיס על השבת היקרה עומס קולינארי רב מדי. השבת נועדה לעונג ולא לצעַר. לא החמין הוא מהות השבת, ואם הוא כבד, אפשר להחליפו במאכל קל יותר. עצם ההינתקות מהמכשירים האלקטרוניים, ומכל מלאכה, כפי שציינת, כבר מַשרה רוגע. אך בכך לא די. אווירת השבת, הקידוש, התפילות, הזמירות ודברי התורה אמורות לחבר את האדם אל מהות השבת ולהקנות לו מדיטציה נפלאה.
נדמה לי שהבעיה שלך, כמו של רבים אחרים, נעוצה בגישה הכללית לקיום מצוות כעניין טכני בלבד, החף ממשמעות עמוקה. אולם המצוות נועדו לחבר את האדם אל עצמיותו ונשמתו. בדומה למשקולות, שנועדו לפיתוח שרירי הגוף, כך המצוות, המקיפות את כל אורח החיים, אינן באות להכביד על האדם, אלא להעניק לו העצָמָה אישית ורוחנית, לפתח את אישיותו ולגבש את זהותו היהודית.