הטור של פריצי

ביבי קישקש, שר הביטחון נאם, והשר לביטחון פנים כבר ביקש מהאוצר תקנים להקמת כוח משימה שיגן על חיילים לובשי מדים במאה שערים. קשקושים רגילים של פוליטיקאים. מאה שערים תוקפת חיילים כבר זמן רב, ותמשיך לתקוף אם לא נגיב, אבל לא צריך בשביל זה שום תקנים נוספים במשטרה. על-פי החוק שר הביטחון הוא הפוקד. הוא המגייס לצבא, והוא המשחרר מגיוס. אין בישראל חוק שפוטר אברכים משירות. יש רק חוק שמסמיך את שר הביטחון לגייס את מי שהוא רוצה, רק ששרי הביטחון שלנו בחרו עד כה שלא לגייס חרדים, כחלק מאתנן הזנות הקבוע של הקמת קואליציות. אבל שר הביטחון יכול לגייס, והגיע הזמן שיעשה זאת. והנה ארבעת המועמדים הראשונים לגיוס: ארבעת החרדים שנעצרו במהומות של התקפת החייל ונעצרו. עכשו האריכו מעצרם ביומיים. בזבוז זמן. לא צריך שום מעצר ושום כתב אישום של המשטרה. צריך רק למסור להם צו חיול ביד, וממחר בבקר הם יתחילו טירונות. כנ"ל כל מי שיהיה מעורב מעתה בתקיפת חיילים במאה שערים או בני ברק. כל מתפרע יגוייס בו במקום, ובמהירות. ראשית, כי בהתקפותיהם הם מוכיחים יכולות ותכונות שצה"ל ודאי ישמח לנצלן, ושנית, כי הגיע הזמן שגם בבתי הכנסת של מאה שערים יתחילו להתפלל לשלום צה"ל ולוחמיו. אצל הקיסר פרנץ יוסף הם נשאו תפילה לשלומו ולשלום צבאו. ברוסיה הסובייטית הם נשאו תפילות לשלום הקומינטרן והממשלה הסובייטית. רק פה לא. אבל היו בטוחים שביום שאברכי מאה שערים ומשתמטי בני ברק יגוייסו, יתחילו גם בשטיבאלך של בית"ר ועמנואל להתפלל מי שבירך לשלום הצבא. בינתיים אל תאמינו לשר הביטחון שמספר לכם סיפורים, וגם לא לראש הממשלה ש"מזדעזע". תאמינו להם רק ביום שתראו אותם חותמים על צוי הגיוס. כי עד היום הממשלה הזו, המורכבת גם מהמפלגה של יאיר לפיד, לא גייסה אפילו חתול אחד עיוור ממאה שערים.

"אין סיבה להכנס לפאניקה" הסביר שר הפנים גדעון סער בהגנתו על המאגר הביומטרי שמשרדו הקים ושבו יאספו נתונים על אזרחי המדינה. "הוקמו מערכות שעומדות בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע ושמירת הפרטיות". מי שרוצה רשאי, כמובן, להאמין לאגדת הפרטיות של שר הפנים גדעון סער, ולהתעלם מאזהרות המומחים לאבטחת המידע שמבטיחים לנו שהמאגר הזה יפרץ או יודלף בסופו של דבר. למתעניינים יוזכר שהטור הזה היה מי שפרסם כאן, בזמנו, את דבר הדלפתו לרשת האינטרנט של מאגר התוכנה "אגרון", מאגר הנתונים של משרד הפנים, שהכיל את כל הפרטיים האינטימיים שנאספו עליכם ועל בני משפחתכם, כולל גירושים, שמות ילדים מחוץ לנישואים, ילדים מאומצים ופרטי הוריהם שמסרום, נתוני גיל, דת ועדה, פרטי משפחות מעורבות, רשימת המרות דת, ומה לא. קוראי הטור הזה זכו בזמנו לקבל כאן גם קישור ישיר לכניסה למאגר המידע "המוגן" הזה, ושוטטו בו להנאתם, מה שהעיד על הסטנדרטים הטובים של אבטחת המידע במשרד הפנים. אבל למה לכם להסס? אפשר הרי לבדוק את ההצהרות של השר סער, ולבחון עד כמה יש סיכוי שהמאגר החדש שלו יהיה מוגן. אנא, עשו בעצמכם את הבדיקה. ולהלן ההוראות: פתחו את המחשב שלכם, כנסו לגוגל, והקלידו את הסיסמא: "מרדכי וענונו דימונה". עכשו קיראו כל מה שעולה במסך, ראו כל תרשים, כל תמונה, וכל תיאור הליכי העבודה, (אפשר גם באנגלית) ותחליטו אם אתם מוכנים לסמוך מעתה על "הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת המידע" של ממשלה שככה היא הצליחה לשמור על המידע הסודי ביותר שהיה לה. ואם נחה דעתכם מגדעון סער והבטחותיו, ואתם סומכים על אבטחת המידע הממשלתית שלו, אנא העבירו אליו (ממילא זה יעבור דרך קופת חולים) יחד עם טביעת האצבע שלכם גם דגימת שיער או רוק. כעת סימכו על מערכות שמירת הסודיות של הממשלה, משרד הבריאות ומשרד הפנים, ואנו בתמורה מבטיחים לכם שבבוא היום נפרסם כאן, בכבוד וברוב עם, לא רק את מבנה ה ד.נ.א שלכם עם רשימת המחלות הפנימיות של כל בני משפחתכם לדורותיהם, אלא גם את תוצאות ספירת הזרע שלכם ויום הביוץ של זוגתכם.

אין מה להוסיף על דן כהן. רק להזכיר: דן כהן זה מי שבאמצע החקירות נגדו השאירו לו את הדרכון כדי שיוכל "לשוט עם העו"ד שלו להפלגת נופש לטורקיה" ורק העו"ד חזר ממנה. ואז הם הוציאו צו איסור פרסום על הפרשה ועל בריחתו, שלא תדעו מהמתרחש. וכשהתפוצץ העניין והצו הוסר הודות לעתירה של העיתונות החוקרת, הם סיפרו לנו שהוא נסע רק כדי ללמוד מוזיקה בבי"ס ג'וליארד בניו-יורק והוא תכף יחזור עם הכינור. וכשהתברר שבוגר המוזיקה שלנו המשיך לפרו הם הסבירו שהם לא ביקשו את הסגרתו בגלל שאין הסכם הסגרה עם פרו. רק כשהתעוררה כאן מהומת אלוהים ציבורית אז הפרקליטות נכנעה וביקשה הסגרתו, ולמרבה הפליאה בתי המשפט בפרו כן הורו להסגירו. זמן קצר הם נשמו לרווחה כשהנשיא הפרואני המושחת התערב פתאום ומנע הסגרתו, וגם כשהנשיא הזה הודח הם שתקו ולא פנו לנשיא החדש לבקש שיאפשר הסגרתו, ולנו סיפרו לנו שאי-אפשר להביאו. רק שהפרואנים הפרואים וחסרי המשמעת הללו לא חיכו דקה, והעלו אותו בתוך יממה על המטוס הראשון, אפילו בלי בקשה מכאן, ושלחו אותו ארוז לארץ הקודש, לאותה פרקליטות שכלל לא ביקשה יותר את הסגרתו. לזכות אנשי הפרקליטות בישראל ייאמר שהם יצירתיים ויוצאים מכל צרה, ולכן עשו מיד עסקת טיעון, ועכשו דן כהן לא יעלה לדוכן העדים להחקר ולספר מה בדיוק קרה, לא ימסור מי היו שותפיו ולא יטען ויוכיח שהוא מעולם לא ברח אלא יצא מפה ברשות, בסמכות ואפילו בעידוד ממלכתי. ככה גם נותני השוחד קיבלו חסינות, שאר מקבלי השוחד עימו נותרו אלמונים, ודן כהן ישלם קנס סימלי שהוא בקושי חצי מהשוחד שקיבל, כשרק בבנק אחד בפרו ישארו לו, גם אחרי תשלום הקנס, 4 מיליון דולר במזומן באותו חשבון מזומנים שהמדינה שמה עליו יד ועכשו תשחרר לו אותם. בניכוי השליש הוא ישב אומנם 3 שנים במאסר, כשבעוד שנה כבר יצא לחופשות, וזה לפני חופשות מחלה וגיל וחנינה. ובכך הפרשה עם השופט לשעבר, ידיד השרים (שמינוהו) וחבר הצמרת המשפטית בישראל, מי שהיה שותף למשרד עוה"ד של הבנים של הנשיא ברק והשופט זמיר, והביא לשם עסקות וקליינטים ועסקים, ועשה מעשי מירמה ונטל שוחד, האיש והפרשה הזו יעלמו מהעין הציבורית ואיש לא ישאל יותר מדי שאלות. ואם אחרי הפרשה הזו יש עוד מישהו שמאמין לפרקליטות מדינת ישראל, או עדין לא מבין למה צריך לשים עליה, ומייד ודחוף, יחידת ביקורת וחקירות חיצונית, אז לנו אין יותר מה להוסיף או להסביר.