תחושה קשה עולה בנו למקרא פסק-דינו של בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בעתירה שהגיש חבר מועצת עיריית רמת-גן, ד"ר אבי ליליאן נגד ראש עיריית רמת-גן, המכהן ויו"ר החברה הכלכלית לרמת-גן,
צבי בר; מועצת העיר רמת-גן ושר הפנים והממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים, במטרה להביא להדחתו המיידית של צבי בר, מכהונתו כראש עיריית רמת-גן, לאור העובדה שהוגש נגדו כתב-אישום, המייחס לו עבירות פליליות חמורות.
פסק-דינו של בית משפט העליון
שהתכנס לדיון בהרכב מורחב של 7 שופטים, ברשותו של נשיא בית משפט העליון, השופט, ד"ר אשר גרוניס - מתמצה בתשע שורות בלבד וזו לשונו:
"בתום הדיון, ואף בטרם ניתנה הכרעה משפטית, הבענו באולם את דעתנו כי מבחינה ציבורית קיים קושי רב בכך שהמשיב 1 ימשיך לכהן בתפקיד ראש עיריית רמת-גן, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, בו נטען כי ביצע עבירות הקשורות במילוי תפקידו. נוכח העובדה שהבחירות לרשויות המקומיות אמורות להיערך בעוד כשלושה חודשים, הצענו כי המשיב 1 יתחייב שלא יעמיד מועמדותו בבחירות הקרובות לראשות עיריית רמת-גן ולמועצת העירייה. פרקליטו של המשיב 1 התחייב בשמו של שולחו כי אכן לא יגיש מועמדות כאמור. בנסיבות העניין סבורים אנו כי העתירה מוצתה. זאת במיוחד לאור המסר הציבורי העולה מדברינו. ניתן בזה תוקף של פסק דין להתחייבותו של המשיב 1". (ההגדלות, ההדגשות וההדגשות, בקו אחד ובשני קווים, שלי - ח"ש)
בכל הכבוד הראוי, העתירה שהובאה לפתחו לבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כללה בחובה ובגדרה, עתירות להביא להפסקת כהונתו של צבי בר, על אתר, מתפקידו השלטוני, כראש עיריית רמת-גן, לאור הגשת כתב-אישום נגדו לבית המשפט המחוזי, בו נכללו מספר עבירות פליליות חמורות.
העותר שהגיש את העתירה לבית משפט העליון ושילם את האגרה הנקובה, בגינה ובגדרה, עתר לכך, כי בית משפט העליון, יוציא מלפניו החלטה, אם לקבל את עתירתו על כלל נימוקיה ואם לדחות עתירה זו, לגופם של דברים. העותר, בכל הכבוד הראוי, לא פנה לבית משפט נכבד זה וביקש ממנו, כי צבי בר יתחייב שלא להעמיד מועמדותו לתפקיד ראש עיריית רמת-גן, בבחירות הקרובות לראשות עיריית רמת-גן ולמועצת העירייה.
בכל הכבוד הראוי, להחלטת בג"ץ, לפיה בנסיבות העניין סבורים שבעת חברי ההרכב הנכבד, כי העתירה מוצתה, במיוחד לאור המסר הציבורי העולה מדבריהם, בפסק-הדין, המתייחס לכך שקיים קושי ציבורי רב מבחינה ציבורית שצבי בר ימשיך לכהן כראש עיריית רמת-גן, לאחר שהוגש נגדו כתב-אישום חמור, בו נטען כי ביצע עבירות הקשורות במילוי תפקידו ולכן קיבל הוא הצעת בג"ץ שלא להתמודד בבחירות הקרובות לראשות עיריית רמת-גן ולמועצת העירייה.
מי שיקרא, בעוד מספר שנים, את פסק-דינו זה של בג"ץ, יתקשה להבין, בכל הכבוד הראוי, מה הן הטענות שנטענו נגד צבי בר, בידי העותר בעתירה, האם היה ממש בטענות אלה שטען העותר, או אולי לא היה בהם כל ממש ולא היה מקום להגיש את העתירה - מלכתחילה - לבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
בכל הכבוד הראוי, משהרכיב נשיא בית משפט העליון, הרכב מורחב של 7 שופטים מקרב 15 השופטים המכהנים כשופטים בבית משפט העליון, ראוי היה, כי בג"ץ יוציא מלפניו החלטה מנחה, לפיה ייקבע, אם ראש עיר מכהן יכול להמשיך בתפקידו, שעה שמוגש נגדו כתב-אישום חמור, בו נטען, כי ביצע עבירות הקשורות במילוי תפקידו, אם לאו.
המלצת בג"ץ לראש עיריית רמת-גן שלא להעמיד מועמדותו בבחירות הקרובות לראשות עיריית רמת-גן ולמועצת העירייה, כמו-גם קבלת המלצה זו על-ידי פרקליטו של צבי בר, שהתחייב בשמו שצבי בר לא יגיש מועמדותו לתפקיד ראש עיריית רמת-גן ולמועצת עירייה זו, אינם יכולים - בכל הכבוד הראוי - להוות תחליף מתאים ומספק לפסק-דין שהיה על בג"ץ להוציא מלפניו, בנסיבות העניין, כדי לקבוע הלכה מחייבת, בקשר לראש עיר מכהן, שהוגש נגדו כתב-אישום חמור, בקשר לביצוע עבירות הקשורות במילוי תפקידו.
בכל הכבוד הראוי, למסר הציבורי היוצא ומשתמע מפסק-דין של בתי-משפט, בכלל ושל בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בפרט,
הרי מסר ציבורי זה אינו יכול לבוא, במקום וכתחליף לפסק-דין שיפוטי מחייב שניתן לצטט אותו ולעשות שימוש בו במקרים נוספים ודומים בעתיד.
בכל הכבוד הראוי לקביעתו של בית משפט העליון, כי הוא סבור שבנסיבות העניין העתירה מוצתה,
הרי דומה עלינו, כי העתירה לא מוצתה, כלל וכלל, שכן הציבור אינו יודע אם ראש עיר שהוגש נגדו כתב-אישום חמור בעבירות הקשורות במילוי תפקידו, חייב להתפטר מתפקידו, אם לאו.
לא פלא הוא, כי שני הצדדים יצאו מחוייכים ומרוצים, עד למאד מאד, לאחר שפורסם פסק-דינו זה של בג"ץ, בעניין העתירה שהוגשה נגד צבי בר. צבי בר הודיע לכל - ובצדק - שבג"ץ לא פסל אותו מלהמשיך ולכהן כראש עיר, עד תום תקופת כהונתו הנוכחית. העותר הודיע לכל - ובצדק - כי בעקבות עתירתו זו, נאלץ צבי בר להתחייב שלא להתמודד בבחירות הקרובות לראשות עיריית רמת-גן ולמועצת העירייה.
כפי שציינו, בתחילת דברינו. בג"ץ אמור לשפוט ולא לחנך וגם אם כולל הוא, בכל הכבוד הראוי, מסר ציבורי, בפסק-דין המבוסס על אי הכרעה שיפוטית, הרי עדיין חייב בג"ץ לכלול בפסקי-דין שלו הכרעה שיפוטית ולא הכרעה ציבורית בלבד.