מסביבתו הקרובה של הנשיא האמריקני ממשיכים לשדר מסרים כי ארצות-הברית לא תתיר לאירן לפתח נשק גרעיני. החלטה זו מיישם הממשל האמריקני באמצעות הגישה של המקל והגזר הנשענת על דיפלומטיה כופה-איומים, הכורכת יחד הצעה להמשך המשא-ומתן, הטלת סנקציות כלכליות ופעולות חשאיות.
אם לשפוט לפי מצבה הכלכלי של אירן, נראה כי מאמציה של ארה"ב מצליחים לגרום נזק משמעותי לכלכלת אירן. זאת, חרף העובדה שסין, רוסיה, טורקיה ומדינות אחרות כמו ארגנטינה אינן נצמדות באופן מלא לסנקציות. ארה"ב ממתינה כיום לסיבוב נוסף של התכנסויות בינלאומיות בנושא אירן, מתוך הערכה כי ההנהגה החדשה באירן פועלת בכיוון של התמתנות בכל הנוגע לפעילותה הגרעינית.
ראש הממשלה
בנימין נתניהו אמר השבוע כי ישראל אינה שותפה להערכה זו. בראיון לרשת הטלוויזיה CBS הוא ציין כי הסוגייה האירנית היא החשובה והדחופה ביותר לישראל ולעולם כולו, ולפיכך ישראל אינה שותפה להתרשמות הרווחת במערב בדבר התמתנותה של אירן. ההנהגה הנוכחית באירן ממשיכה לפעול כקודמתה לפיתוח יכולת גרעינית, כשההבדל היחיד ביניהן הוא שההנהגה הנוכחית עוטה על עצמה עור של כבש כדי להוליך שולל את המערב, "מחייכת ומפתחת פצצה". לכן, על האירנים להשתכנע כי האופציה הצבאית באמת מונחת על השולחן, ומבחינתה של ישראל, האירועים במצרים ובסוריה אינם דוחקים לקרן זווית את בעיית אירן הגרעינית.
התרחיש: שיחת טלפון מהבית הלבן
דבריו של ראש הממשלה מעלים מחדש את השלכותיה של פעולה ישראלית עצמאית נגד אירן, לעומת האופציה הנראית מועדפת על ישראל - פעולה אמריקנית שתזכה ללגיטימציה בינלאומית רבה יותר ותצמצם את היקף התגובה האירנית האפשרית נגד ישראל.
בניתוח שהתפרסם במקביל על-ידי המכון הוושינגטוני למדיניות המזרח התיכון והמכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל, מציגים הגנרל ג'יימס קארטרייט (ראש הקתדרה ע"ש הרולרד בראון ללימודי מדיניות ביטחון במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים שבוושינגטון) והאלוף (מיל.) עמוס ידלין (ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל), תרחישים אפשריים במסגרת קבלת החלטות עתידיות של ישראל וארה"ב ביחס לתוכנית הגרעין של אירן. זאת, בהנחה כי מתוך טווח האפשרויות הזמינות, הפעלת כוח צבאי נגד תוכנית הגרעין אמורה להיות מוצא אחרון בלבד. עם זאת, על האופציה הצבאית להישאר אמינה ומוכנה למימוש בעת הצורך.
לכבוש את לבבות הציבור באירן
לפי התרחיש, שאופיו עתידני, בסוף השנה הנוכחית מקבל ראש ממשלת ישראל שיחת טלפון מהבית הלבן המפרטת את ממצאי הערכת המודיעין האמריקנית שלפיה הסנקציות הבינלאומיות והמו"מ עם אירן לא שכנעו את המשטר באירן לעצור את המירוץ לגרעין, וטהרן דוחה הצעה אמריקנית נדיבה שהייתה מאפשרת לה להעשיר אורניום בתמורה לפיקוח גרעיני הדוק. טהרן, למעשה, חוצה את הקווים האדומים.
הנשיא האמריקני וראש ממשלת ישראל מכנסים פגישה משותפת עם יועציהם לביטחון לאומי. הצוות האמריקני מציין במפגש כי ארה"ב שבֵעת מלחמות, עמוסת חובות וידי הממשל כבולות פוליטית. חברי הצוות האמריקני מוסיפים כי הכוחות האמריקניים נסוגו רק לאחרונה מעירק, וכי הצבא האמריקני עתיד לסיים את פעילותו באפגניסטן עד 2014, דבר שיסייע להעביר תקציבים צבאיים שיתרמו להתאוששות הכלכלה האמריקנית. למרות זאת, שני המנהיגים מסכימים שהגיע הזמן לשלוף את תוכניות המגירה למתקפה צבאית נגד מתקני הגרעין של אירן, ואז מתעוררת השאלה איזו מדינה תשגר את ההתקפה - ארה"ב או ישראל.
כדי להשיב על שאלה זו, מציבים הנשיא האמריקני וראש ממשלת ישראל שבסימולציה בפני היועצים את השאלות הבאות הנוגעות לפעולה צבאית, כמו למשל איזו החלטה תעניק למערב מרחב פעולה רחב יותר למיצוי האופציות בדרכי שלום: הפקדת עיתוי המתקפה האפשרית בידיים ישראליות או בידיים אמריקניות. לפי התרחיש, היועצים מסכימים כי היכולות המתקדמות שבידי וושינגטון פירושן שניתן יהיה להמתין עוד, וכך להעניק למערב זמן נוסף לנסות למצות אפשרויות אחרות. במקרה כזה עדיף שהיוזמה תבוא מצד ארה"ב.
באשר לשאלה איזו אופציית מתקפה תזכה ללגיטימיות בינלאומית רחבה יותר, צוות היועצים מסכימים שהקהילה הבינלאומית אינה צפויה לתמוך בפעולה צבאית, כל עוד לדיפלומטיה ולסנקציות יש סיכוי להצליח. יתר על כן, ליכולות הצבאיות הגבוהות יותר של ארה"ב יש סיכוי רב יותר להסב נזק למטרות האירניות, אולם בניגוד לישראל, אין לארה"ב ניסיון מבצעי במתקפות נגד מתקנים כאלה.
לשאלה אם אירן תגיב למתקפה בהקצנת עמדות לאומניות שעלולות לחזק את המשטר הנוכחי, הסכימו היועצים ביניהם כי ככל שתתחזק ההבנה של הציבור באירן כי המתקפה ממוקדת בתוכנית הגרעין של המשטר ואינה מכוונת נגד המדינה או תושביה, כך תקטן הסבירות שהאוכלוסיה תתאחד מאחורי השלטון בטהרן מתוך זעם ופחד. תקיפה קצרה ונקודתית שתמזער פגיעה באזרחים היא לפיכך עדיפה, שכן תקיפה ארוכה יותר עלולה לעורר בציבור חשש לבטחונו, ולהפנותו לבקש את הגנת המשטר. מסר שיסביר לציבור האירני את המטרה ואת היעד של התקיפה, יכול גם הוא לסייע להרגיע את החשש, ואולי אפילו להטות את דעת הקהל נגד המשטר.
מנגד, מסר כזה בהכרח יסכל כל ניסיון למתקפה בחתימה נמוכה שניתן להתכחש לה, שהיא אפשרות יעילה בפני עצמה. כלומר, אם מקור המתקפה יישאר עמום, השמועות ירחפו ויקשו על המשטר ללכד את הציבור מאחורי נרטיב משכנע אחד. תקיפה ממוקדת בחתימה נמוכה שתסתכם באבידות אזרחיות מעטות מעבירה את היתרון לידי צה"ל. באשר לשאלה כיצד "לכבוש את הלבבות" של העם האירני, הרי שאף אחת משתי המדינות לא הוכיחה הצלחה בהעברת סוג כזה של מסר לציבור.
אומנם בתום הדיון מסכמיים היועצים של הנשיא וראש הממשלה כי מתקפה בהובלה אמריקנית עדיפה מנקודת מבט צבאית, שכן היא צוברת יותר תשובות חיוביות לשאלות ממתקפה ישראלית. יחד עם זאת, הקביעה איזו מדינה ראוי שתתקוף היא רחבה יותר משאלת היכולות הצבאיות. מתקפה על מתקני הגרעין של אירן אינה אלא צעד טקטי בדרך ליעד אסטרטגי, שהוא לעצור את מירוץ המשטר באירן להשגת נשק גרעיני. גרימת נזק הנדסי לתוכנית אינה יעד סופי כשלעצמו, שכן אף כמות של פצצות לא תספיק להשמדת הידע הגרעיני של אירן. כל תקיפה חייבת בהכרח להיות מלווה במו"מ להסדרה דיפלומטית, שתמנע מטהרן לבנות מחדש את תוכנית הגרעין שלה או להשיג בעתיד יכולת פורצת דרך.
עוד מציינים היועצים, כי על היתרונות המבצעיים של מתקפה בהובלת ארה"ב להישקל נגד ההשלכות הצבאיות והפוליטיות של היום שאחרי. זאת, היות שמתקפה אמריקנית עלולה להגביל את יכולתה של וושינגטון לשאת ולתת עם מנהיגי אירן, שלא ירצו להיתפס כמי שאולצו לקבל תכתיבי "השטן הגדול". שימור תפקידה של ארה"ב במו"מ הוא מכריע. למתקפה ישראלית יש סיכוי טוב יותר לשמור על מעמדה של ארה"ב, אולם ניתן לומר כמעט בוודאות שזו לא תיהנה מאותה תמיכה בינלאומית שלה הייתה זוכה תקיפה אמריקנית.
אלא שפעולה צבאית ישראלית יכולה למוטט את השיתוף הבינלאומי בהטלת מגבלות על הייצוא וסנקציות, שהנשיא אובמה התאמץ כל כך ליישם. ללא סנקציות יעילות, שימנעו מאירן לייבא מחדש חומרים גרעיניים, ייתכן שתוך שנים ספורות בלבד עלול המשטר לשקם את התוכנית - הפעם כשזו מבוצרת מתחת לאדמה ומוגנת ממתקפות עתידיות. היועצים ממליצים לראש ממשלת ישראל ולנשיא ארה"ב שבסימולציה לקיים התייעצות נוספת במטרה להמשיך לפעול לעיכוב תוכנית הגרעין של אירן ככל האפשר, תוך המשך הטלת סנקציות ויצירת תנאים דיפלומטיים תומכים שימנעו מאירן השגת נשק גרעיני.
עם זאת, מדגישים היועצים כי ישראל אינה יכולה ואינה מוכנה לבקש מארה"ב להילחם בשמה, וגם וושינגטון אינה מעוניינת להיראות כמעורבת בעוד מלחמה יקרה ובלתי פופולרית במדינה מוסלמית - על-פי בקשתה של ישראל.