רקע:
לאחר גירושי התובעת והמנוח, ועקב הסכם גירושין שנחתם ביניהם, קבלה התובעת מחצית מגמלת בעלה לשעבר שמגיע לו מטעם חברת החשמל. בעת הגירושין, חי הגרוש עם ידועה בציבור, אשר חתמה על התחייבות לפיה האישה הראשונה היא שתהא זכאית לגמלה. לאחר פטירת הגרוש, סירבה חברת החשמל להמשיך בתשלום. לכן, הגישה האישה תביעה כנד העיזבון, הידועה בציבור, וחברת החשמל.
טענות התובעת:
לאחר אישור הסכם הגירושין ועם יציאתו של המנוח לגמלאות היא קבלה מהמנוח את חלקה בפנסיה, עד לפטירתו. הנתבעת 3 מסרבת לשלם לה את חלקה בפנסיית שאירים והנתבעת 2 מסרבת להעביר לה את חלקה מכוח כתב ההתחייבות .
לכן, יש ליתן פס"ד הצהרתי לפיו היא זכאית לחלקה בפנסיית השאירים של בעלה לשעבר. כמו-כן, מבקשת האישה כי חברת החשמל תעביר לה ישירות את חלקה בפנסיית השאירים ולחלופין הנתבעת 2 תעביר לה את חלקה.
טענת הנתבעים:
הנתבעים 1-2 טוענים כי כתב ההתחייבות אינו חלק מהסכם הגירושין שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין., וכי המנוח לא יכול היה להתחייב מה יעשה בזכויותיו לאחר אריכות ימיו.
העובדה שהתובעת קיבלה את מחצית הפנסיה במשך למעלה מעשר שנים מעמידה אותה במצב טוביותר מאשר לו הייתה מהוונת את זכויותיה הפנסיוניות ועל כן מדובר בניסיון
להתעשר שלא כדין.
חברת החשמל טוענת כי הינה מחויבת בתשלום פנסיית שאירים לשאירים בלבד ע"פ ההסדר הפנסיוני, כי החוק אוסרעל העברת זכויות פנסיוניות בקופת גמל לאחר., וכי מתן פסק דין הצהרתי יטיל על חברת חשמל נטל בלתי סביר.
ביהמ"ש פסק:
לאחר בחינת טענות הצדדים והמצב החוקי הקיים, נקבע כי לתובעת עילה ישירה כלפי חברת חשמל. מבחינת חלוקת הכספים, נקבע כימגמלת השאירים יש לשלם את מחצית הפנסיה וככל שנותרת יתרה היא תועבר לנתבעת 2. ככל שלא נותרת יתרה או שגמלת השאירים נמוכה ממחצית הפנסיה תועבר גמלת השאירים במלואה לתובעת.
הנתבעת 2 תשלם לתובעת כל סכום עד לגובה מחצית הפנסיה שהייתה מקבלת התובעת עובר לפטירת המנוח עד למועד פטירתו בניכוי הסכומים שקיבלה התובעת ישירות מחברת חשמל.
