בעזרת תמלוגים מן הנפט והגז והקטריים, וצוות של 800 איש ב-12 משרדי חדשות ברחבי ארצות-הברית, תהיה "אלג'זירה" תוך זמן קצר פרוסה בכל רחבי בארה"ב. מהמטה הראשי שלה בדוחה, חונכת אימפריית התקשורת של משפחת המלוכה הקטריים ערוץ טלוויזיה חדש באנגלית, "אלג'זירה אמריקה", שיוקדש לכיסוי עומק של ארה"ב. כשזה יעלה לשידור לקראת סוף השנה, תשודר תוכנית הדגל שלה, "אמריקה הערב", מסטודיו הממוקם בניוזיאון של וושינגטון - מוזיאון היי-טק לחדשות ועיתונות, שנטל על עצמו את המשימה של "חינוך הציבור אודות הערך של עיתונות חופשית בחברה חופשית".
האם משהו לא תקין בתמונה הזאת? הרבה. זאת בהתחשב בכך ש"אלג'זירה" היא למעשה זרוע של ממשלת קטר שהיא מלוכה מזרח תיכונית עשירה בכספי נפט וענייה בחירויות אדם. על-פי הדוח מ-2012 על מצב זכויות
האדם של מחלקת המדינה האמריקנית, לקטר אין ערוץ תקשורת עצמאי, וכל העיתונות המודפסת שלה היא בבעלות "חברי המשפחה השלטת או מבעלי קשרים אמיצים מאוד עם פקידי ממשל (קטריים)". עיתונאים מצנזרים את עצמם בשל "לחצים פוליטיים וכלכליים". הממשלה אוסרת את קיומן של מפלגות פוליטיות, מצנזרת את האינטרנט, ומגבילה מאוד את זכות ההתאגדות. על תושבי חוץ, שהם הרוב הגדול של אוכלוסיית קטר, חל איסור למתוח ביקורת על האמיר.
מבסיס זה, הערוץ בעל זרועות התמנון הוא חלק ממאמציה של ממשלת קטר לחזק ולהרחיב את השפעתה ברחבי העולם. זוהי מערכה מורכבת, שבמסגרתה מארחת כעת קטר בו-בזמן הן כוחות של צבא ארה"ב והן את הטרוריסט ח'אלד משעל, אחד מבכירי חמאס, שארגונו מחוייב על-פי אמנתו, לחיסולה של מדינת ישראל.
הנהלת "אלג'זירה" מתעקשת לטעון כי הרשת האמריקנית החדשה תהיה עצמאית, למרות שעד עתה סימני ההיכר של המיזם היו עסקות שהשקיפות מהן והלאה ושנרקחו במפקדת "אלג'זירה" שבדוחה. על-מנת להשיג דריסת רגל בשוק הכבלים האמריקני, שילמה "אלג'זירה" בינואר האחרון לסגן הנשיא לשעבר אל גור ולשותפיו העסקיים סכום הנאמד ב-400 מיליון דולר (המספר המדויק מעולם לא נחשף) עבור רכישת "Current TV” - מיזם החדשות בכבלים הכושל של גור. אומנם השגת פרסומות בשוק החדשות התחרותי ביותר יכול להיות עניין לא פשוט, אך סמנכ"ל הפעילות הבינלאומית של אלג'זירה, איהאב אלשיהאבי, אמר לאחרונה לעיתון "
וול סטריט ג'ורנל", כי השגת רווחים אינה בראש מענייניה של רשת התקשורת הקטרית.
דרך מוזרה ללמד על חופש העיתונות
הדבר שלו זקוקה "אלג'זירה" ביותר הוא אמינות. וזה מוביל לעניין השידורים מהניוזיאון, מקום שאמור לשמש חלון ראווה לתפארת העיתונות החופשית, ולא ליתרונותיו של עושר הנפט של הערבים. הניוזיאון, שהוא מפעל צדקה ציבורי פטור ממס, שנבנה בעלות של 475 מיליון דולר ונחנך ב-2008, ממוקם באזור יקר של הבירה האמריקנית, רחובות ספורים מן הבית הלבן ומגבעת הקפיטול. הבניין המשתרע על בלוק שלם - שניתן לערוך בו כנסים, ומוצגים בו מיצגים אינטראקטיביים כמו האנטנה שהתנוססה פעם על גג אחד ממגדלי התאומים - מספק כתובת יוקרתית, במיוחד למי שמצוי בעסקי החדשות. כדי לסמל שקיפות, קירותיו עשויים זכוכית, ואת הקצה האחד שלו מעטר לוח שעליו חרות התיקון הראשון לחוקה האמריקנית (מגילת זכויות האדם).
ענקים של תעשיית החדשות האמריקנית תרמו מיליונים להקמת המקום. בכל פינה שלו חקוקים שמות של פטרונים כמו הרסט, ניו-יורק טיימס, בלומברג, ניוז קואופוריישן, ABC ו-NBC. הסטודיו ש"אלג'זירה" משפץ עתה ומתאים לטעמו, קרוי ע"ש קרן Knight, שהקימה בזמנה אימפריית העיתונות Knight. עד לאחרונה היה זה ביתה של התוכנית "השבוע הזה" של ABC בהגשת ג'ורג' סטפנופולוס.
קל להבין מדוע ההסדר הזה כדאי ל"אלג'זירה", אבל מה מרוויח מזה הניוזיאון? או בלשון דולרית: כמה? ב"אלג'זירה אמריקה", שמרכזה בניו-יורק, לא ענו לשיחות הטלפון שלי. כשהתקשרתי לאחרונה למשרד הדוברות של הניוזיאון כדי לברר פרטים כספיים הקשורים להסכמים עם "אלג'זירה", הסתבר כי נציגי המוסד המקדיש את עצמו לכתבות דיווח, סירב לענות לשאלות של כתֶבֶת דיווח כמוני. ג'ונתן תומפסון, מנהל קשרי העיתונות של הניוזיאון, אישר כי בעוד שכמה
ארגוני חדשות שכרו זמנית סטודיו בניוזיאון, הרי ש"'אלג'זירה' יהיה הגוף החדשותי היחיד שעמו נחתם חוזה ארוך טווח".
"אלג'זירה" אינו הנושא היחיד שלגביו החליט הניוזיאון החלטות בעייתית. באביב האחרון הוסיף הניוזיאון ללוח הזיכרון לעיתונאים שנפלו גם את שמותיהם של מחמוד אלקומי וחוסאם סלאמה, שנהרגו בעזה בשנה שעברה במהלך עבודתם בשירות ערוץ הטלוויזיה "אל-אקצה". ערוץ זה נמצא מאז 2010 ברשימה השחורה של משרד האוצר האמריקני כ"ממומן ונשלט על-ידי חמאס". משרד האוצר ציין כי "אל-אקצה" "משדר תוכניות וסרטוני מוזיקה שמטרתם להפוך ילדים ללוחמים חמושים של חמאס, ולטרוריסטים מתאבדים בהגיעם לבגרות".
כשהשמות של אנשי חמאס על לוח הזיכרון עוררו מחאה, מחק אותם הניוזיאון מן הרשימה המקוונת של העיתונאים הנופלים, אך לא מן התצוגה שבבניין. השמות נשארו חרותים על לוחות הזיכרון העשויים זכוכית, יחד עם שמות כמו דניאל פרל. בסמוך, יש ציטוט של
הילרי קלינטון: "הגברים והנשים בלוח זיכרון זה הם באמת גיבורים של הדמוקרטיה".
כיבוד זכר טרוריסטים של חמאס הוא סוג של מחווה שיכולה למצוא חן בעיניו של אמיר קטר, שבאוקטובר שעבר נסע לעזה להעניק כבוד למנהיגי חמאס החיים, בהבטיחו להם מענק סיוע של 400 מיליון דולר. אך זוהי דרך מוזרה ללמד את הציבור את הערך של חופש העיתונות. כך גם הצהרתו של דובר הניוזיאון תומפסון, בתשובתו לשאלתי: "
חופש הביטוי כולל את הזכות לא לענות לשאלות".
