כל אחד מאתנו לוקח איתו לכל מקום - גם לאולפן טלוויזיה - את השקפותיו ותבונתו. הבעיה היא שנבונים רבים לא עושים "בדיקה מחדש" בהשקפותיהם - למקרה שהתחזית אותה השמיעו בפומבי התבררה כשגויה. זה נורא במיוחד, אם היו קורבנות לטעותם.
הנסיעה על מסלול אוסלו התחילה בקול תרועה - כולל פרסי נובל! - והסתיימה בהתרסקות. כמה שנים אחרי, הייתה עקירת אלפים, ששווקה לציבור כפרוזדור חשוך שבקצהו אור מדיני גדול. אחד ההוזים, היה השגריר לשעבר מרטין אינדיק.
במקביל לידיעה על חידוש השיחות עם הפלשתינים, התבשרו צרכני התקשורת, ששר החוץ האמריקני
ג'ון קרי החליט למנות את אינדיק לתפקיד "הנציג האמריקני בשיחות השלום". הלכתי לארכיון כדי למצוא משהו שיעזור לי למקם אותו. שמאל/ימין? לא הופתעתי...
בשונה מרבים בשמאל הישראלי שתמכו בהינתקות מתוך שנאת
מתנחלים, אינדיק תמך בה בגלל נאיביות אופיינית לאמריקנים. שבועיים לפני משאל המתפקדים בליכוד, גייס אינדיק את עצמו לעזור לשרון לנצח. בתוכנית "שש עם
עודד בן-עמי" (15.4.04) הוא אמר (שימו לב): "ההינתקות תזרז את השלום... תעודד יצירת הנהגה פלשתינית חדשה (אפרופו "אין עם מי לדבר"), שבסוף תביא את התהליך לסיומו. בשורה התחתונה", כך אינדיק - "יש מקום לאופטימיות". קרה הפוך.
הוא דיבר על הנהגה פלשתינית חדשה, שתביא את התהליך לסיומו (הסכם שלום). במבחן התוצאה - ההינתקות אכן הביאה מנהיגות חדשה: החמאס. אלא שהיא לא מפנטזת על סיום התהליך כפי שהתנבא אינדיק, אלא על סיום הפרק היהודי בפלשתין. תוצאות ההינתקות מוכיחות את כישלונה המחפיר. כמה חודשים אחרי עקירת היישובים, פקעה סבלנותו של אולמרט וצה"ל נכנס לעזה ("
עופרת יצוקה"). אחריו נתניהו ("עמוד ענן").
אינדיק הוא לא הסיפור כאן.
יש לנו בעיה עם ממשל אמריקני שלא מבין את "קוד ההיגיון" של המוסלמים. מבחינה מנטאלית, תרבותית ומוסרית - המערב והאיסלאם הם שני קווים מקבילים שלא נפגשים. רצף הכישלונות של ממשל אובמה ב"מזרח התיכון החדש" מוכיח, שגם לאמריקנים יש הוזים דוגמת
שמעון פרס שלנו. מרטין אינדיק הוא אחד מהם.
