כשהתרחש האירוע
דודו טופז סברתי שמדובר במחלה של סלבס. מתברר שכל מי שמגיע לעמדה בכירה, ולא משנה כלל מהו התחום - לוקה באותה התסמונת.
השאפתנות האישית גוברת על הכל. לא מינו אותך? פרוש ולכלך על הבוס. תסמונת טופז היא גם תסמונת הדיסקינים למיניהם. וכעת, זה משתקף לעינינו גם בהליך מינוי הנגיד.
מי יכול היה להיות מעוניין בטירפודו של פרופ' ליידרמן?, יש מי שהתפטרה על-רקע מינויו אך לפני כשבוע. חפשו את המטמון...אין מועמדים אחרים לדעתי.
וכך זה יהיה בכל מינוי ומינוי. האשמה-טמונה באופן פעולתה של ועדת טירקל. כשאתה מגיש תלונה במשטרה אתה מחויב בהצגת תעודת זהות.
בוועדת טירקל ניתן לפעול בעילום שם. ממתי זה לגיטימי להכפיש בעילום שם? תזדהה, תחשוף, אבל תסתכן בדיבה לפחות. זאת אני מבין, כי המילים הורגות.
הליקוי הזה בדפוס פעולת הוועדה, כשהיח"צנים מטעם שולטים בהחלטותיה, כפי שעינינו רואות – חייב להפסק ומיד.
מעניין מה טירקל היה עושה עם נשיא כמו קלינטון...ומוזר, כי ההוא שרד את מוניקה, ואף יתוש אפילו אחד לא פרש.