לפני כשבועיים הלך לעולמו מי שכונה "אבי הלהקות הצבאיות", הלוא הוא שאול ביבר.
ביוגרפיה
ביבר נולד בקיבוץ "קרית ענבים" אשר בפאתי פרוזדור ירושלים. את שנות ילדותו העביר בכפר ילדים הסמוך לעפולה. הוא למד בבית-הספר החקלאי "כדורי",ובבית-הספר המחוזי בקיבוץ גבעת השלושה.
קריירה צבאית
ביבר ששירת בארגון "הפלמ"ח" בראשית שנות הארבעים,היה חלק ממארגני ההעפלה לארץ-ישראל,ופעל רבות כנגד השלטון הבריטי. בשנת 1946 לאחר שהוכשר כחבלן נשלח ביבר ע"י הפלמ"ח למחנה המעצר בקפריסין כדי להשתתף במרד כנגד השלטון הבריטי אשר נערך באוניה "אקסודוס".
הוא חזר לארץ עם פרוץ מלחמת השחרור (שם שימש כמפקד פלוגת הג'יפים בחטיבת הנגב). לאחר תום המלחמה המשיך ביבר לשירות קבע.
אבי הלהקות הצבאיות
כאשר מונה ביבר לדרגת רב-סרן, הוא שימש כראש ענף הווי ובידור בצה"ל. בתפקידו זה הקים ביבר את להקת "גייסות השריון", לה הלחין את השיר "הוא פשוט שריונר" למילותיו של הפזמונאי יהורם טהרלב.
לימים יספר ביבר כי טהרלב כתב את השיר עליו. כמוכן, הוא גייס את נעמי פולני כבמאית אשר תעבוד עם הלהקות הצבאיות השונות.
קריירה אזרחית
לאחר שחרורו מהצבא שימש ביבר כחבר פאנל בתוכנית הרדיו המיתולוגית "שלושה בסירה אחת" לצד דן בן-אמוץ, ו
שלום רוזנפלד. ביבר כיהן במשך שנים רבות מנהל האירועים של הממשלה.
בשנת 2011 זכה ביבר בתואר הצנוע "יקיר העיר תל אביב". בשנים האחרונות הרבה ביבר לרכב על אופניו, ולשבת ב"קפה תמר" המיתולוגי.
אנקדוטה לסיום: כאשר חגגו לו יום-הולדת 90 הכינו לביבר חבריו הקרובים בבית-קפה מסיבת הפתעה בה המלצרים שרו לכבודו את השיר המיתולוגי :"את המנגינה הזו אי-אפשר להפסיק".
ביבר נקבר בקיבוץ גבעת-השלושה, והותיר אחריו אשה, שלושה ילדים, ושבעה נכדים.
