בישראל ישנו חוק האוסר גביית דמי כניסה לפארקים עירוניים: ביום 6.2.2007 קיבלה הכנסת את החוק לתיקון פקודת העיריות (איסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים), התשס"ו – 2006, אשר מתקן את סעיף 249(8) לפקודה, באופן שמטיל איסור מפורש על גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים בתחומה של רשות מקומית.
לפני מספר שנים נתקלתי בגביית דמי כניסה (10 שקלים לאדם) מכל מי שאינו תושב עפולה, לגן הציבורי של עפולה הממוקם מערבית לבית חולים "העמק". שלחתי תלונה על כך לנציב תלונות הציבור במשרד
מבקר המדינה. כעבור שנה קיבלתי ממנו הודעה לפיה הטיפול בתלונתי הסתיים כי "במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה מישהי מנצרת, הושג הסכם פשרה לפיו תופסק גביית דמי הכניסה לגן הציבורי בעפולה", וכך אכן היה: מאז הכניסה לגן חופשית. שום אישור שתלונתי הייתה מוצדקת ושום הבעת תודה על כך שהבאתי לידיעתם התנהגות עבריינית של עיריית עפולה.
אבל אם חשבתם שהדבר הדליק נורה אדומה אצל אחד ממאות עובדי משרד מבקר המדינה/נציב תלונות הציבור – טעיתם. אין להם אף אדם שיבדוק אם ואיך מתקיים החוק, והם לא יוזמים כל ביקורת כדי להבטיח שהגנים הציבוריים יהיו פתוחים לציבור ללא דמי כניסה.
לפני למעלה משנתיים (!) נתקלתי בגביית דמי כניסה (20 שקלים לאדם) ל"פארק המשפחה" הנמצא בכרמיאל, מכל מי שאינו תושב המקום. "פארק המשפחה" בכרמיאל הוא גן ציבורי. שוב הגשתי תלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. מסתבר ש"הראש היהודי ממציא לנו
פטנטים", וטענת עיריית כרמיאל בתגובה לתלונה היא שמדובר אומנם בגן ציבורי, אך הוא מופעל על-ידי המתנ"ס המקומי, ולכן החוק לא חל עליו.
מסתבר שנציב תלונות הציבור לא קיבל טענה זו (אם כי הוא לא טרח לענות לי בצורה מפורשת שזה אכן המצב), שכן מאז, כל מספר חודשים, אני זוכה לקבל ממשרדו את המכתב הבא: "בהמשך למכתבנו מיום... נבקש להודיעך כי אנו מוסיפים לברר את תלונתך. עם סיום הבירור נשוב ונודיעך". השבוע זכיתי לקבל את המכתב העשירי בנוסח זה.
נשאלת שאלה פשוטה מאוד: מדוע אורך כל כך הרבה זמן לברר תלונה כה פשוטה? אם עיריית כרמיאל עוברת על החוק – חייב נציב תלונות הציבור להפסיק לאלתר את הפרת החוק. אם היא נוהגת כשורה – מדוע הוא אינו אומר זאת מפורשות? האם אין כאן התנהגות תורמת ומעודדת עבריינות, כאשר נציב תלונות הציבור מאפשר להתנהלות נלוזה של רשות מקומית להמשיך ולהתקיים במשך שנים?