טיבי, זחלקה - אנא, המשיכו לבקר אותנו!

הטבח בסוריה, הקטל במצרים, הזעם האצור בתוניסיה שפורץ טיפין טיפין מידי יום - כל אלו הם סיבה די טובה לבוא בטענות לחברי הכנסת ולראשי המגזר הערבי בישראל בטרוניה: "מדוע אתם שותקים"? "למה לא נשמע קולכם"? "הא, כשחייל ישראלי פוגע בטעות בפלשתיני אתם מקימים מהומה בכל העולם, מאיימים לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג, אבל כשהמוסלמים טובחים במוסלמים אתם לא פוצים פה, אילמים ממש. מדוע"?. אז זהו חברים, שזכותם של נציגים ערבים כמו אחמד טיבי, זחלקה, בראכה וסרסור לשתוק או לדבר, למחות או לעבור לסדר היום על מה שקורה בסוריה, מצרים ותוניסיה. אבל, אם הם לא יפצו פה כאשר חייל שלנו פוגע בפלשתיני, אני אהיה מודאג! ולא, אין לי טענות כלפיהם כשהם מבקרים את ישראל על מעשיה הלא חוקיים והלא מוסריים-לכאורה. אני כיהודי וכישראלי מעדיף את הביקורת של טיבי ושות' על פני שתיקתם. אני כישראלי ויהודי שמח על כך שטיבי ושות' שופטים אותי על-פי אמות מידה ופרמטרים שונים מאלו שהם שופטים בהם את "אחיהם" המוסלמים/הערבים! אני כישראלי וכיהודי, ללא שמץ של גזענות חלילה, רואה עצמי שונה ונבדל מהם בשל אותן אמות מידה מוסריות שקבעתי לעצמי, שקבענו לנו. אני לא מאמין בעם הבחירה במובן הפשוט והרדוד של המושג; אני גם לא מאמין בעם סגולה במובן הפשוט והרדוד של המושג; אבל אני כן מאמין שהביקורת כלפי, ולא משנה מאין היא מגיעה, היא מחסנת אותי ולא מחסלת אותי; היא מחשלת אותי ולא מכשילה אותי. אני מאמין שרק בזכות ספיגת הביקורת, הפנמתה, הסקת מסקנות ממנה והפקת לקחים בעקבותיה אני שורד אלפי שנים בכל העולם ו-65 שנים במדינת ישראל. רק מדינה שראש ממשלתה (בן-גוריון) מדיח מתפקידו קצין בכיר (מח"ט בדרגת אל"מ) מאוד רק בשל כך שהעלים עין מגניבת קילו גרם סוכר ממטבח של יחידה אחרת יכולה לשרוד. כי להישרדות לא מספיקים כידונים, צריך גם קוד מוסרי שיהווה עמוד האש בפני המחנה הקטן הזה שנקרא העם היהודי. אז כן, אחמד טיבי וזחלקה ובראכה וסרסור הם חלאות המין האנושי. הם צבועים בני צבועים. הם אנטי דמוקטים בנפשם ובנשמתם ובכל מאודם. הם מלחכי פנכה שהלכו לכנוסה וחלטו את פניהם של "גדולי הדור" כמו בשאר אסד ואביו, מועמר קדאפי ובניו ואחרים. וכן, הם מקבלים משכורת בשל היותם חברים בכנסת ישראל, הסנהדרין בגלגולה הקודם. אבל מהחלאות האלה יוצאים לפעמים דברים טובים, הכול בעיני המתבונן: הביקורת שלהם עלינו!!! כי אלמלא הביקורת שלהם עלינו, ושלנו על עצמנו, מן הסתם מזמן לא היינו חיים כאן וגם לא היה לנו בשביל מה לחיות כאן. ולקורא ינעם. או שלא. זבש"ו.