העמדת הפנים של הנהלת העיר נתניה כאילו מדובר בעיר מודרנית מתקדמת, התגלתה כמסכה בלואה ומסמורטטת ונקרעה מעל פניה של הבוסה של נתניה, הגב' מרים פיירברג-איכר. זה קרה ביום שלישי השבוע עם פתיחת שנת הלימודים החדשה כשהתברר כי בנתניה, אולי העיר היחידה בין הערים המרכזיות בארץ, נפתח בית-ספר שכולו על טהרת ילדי העדה האתיופית. האחריות להשפלה נבזית זאת מוטל במישרין על הגברת בוסת העיר וגם על שר החינוך המפזז מר שי פירון. אכן, היו בעיר כמה בתי ספר כאלה שכבר לפני שנים ניתנה הבטחה לסגור את כולם ולדאוג לאינטגרציה מכובדת של ילדי העדה עם כל ילדי עדות ישראל. הבטחות ניתנו - תוצאות מבישות לחוד. בית-ספר בעל שם מכובד כרמב"ם, נפתח השנה בנתניה על טהרת ילדי העדה האתיופית (להוציא ארבעה מתוך מאה ושלושים התלמידים). כמובן שגם את אלה אי-אפשר להפקיר בידי מורים ממוצא אתיופי, כך כנראה הייתה זו דעתם של מומחי החינוך בעיריית נתניה, ולפיכך כל מורות בית הספר הן בעלות עור בהיר, שניתן יהיה להבחין על נקלה בין מרחיבות-דעת אלו לבין תלמידיהן המופלים. מאה ושלושים תלמידים. זה כל הסיפור שאפשר היה לפתור אותו על נקלה בעיר "תרבותית" שמוציאה עשרות מיליונים על כיכר מצחיקה, או אצטדיון מפואר להרשים (את מי?). כלומר כסף לא היה עומד למכשול אילו היה מישהו נותן דעתו במלוא הרצינית למנוע את העוול הזה. עם מחשבה רגישה אפשר היה להימנע מהביזיון המתמשך הזה. בעיקר כשהבוסה של העיר מתהדרת בין היתר בהיותה בעברה מורה ומחנכת ואולי לא תאמינו, אבל היא אפילו עמדה בראש מערכת החינוך בנתניה כשזו הייתה עיר שונה במקצת, לפני ימי הבס"ד. איך אפשר ליישב סתירה כה צורבת בין התהדרות ברזומה נכבד שכזה של מרים פיירברג-איכר לבין חוסר יכולתה לעשות מעשה שראוי היה לעשותו מכל בחינה שהיא? מעשה שפתרונו לא היה עולה יותר מאותה מצבה מזייפת את ההיסטוריה שהבוסה הקימה לכבוד הצבא האדום בחוף נתניה? התשובה יכולה להימצא בכמה אופנים. אחד מהם אטימות וחוסר רגישות מזערית למצוקותיו של האחר, השונה במשהו. אחר טמון בחוסר תבונה מנהלית, שכן לעתים מתעורר רושם שהעיר מתנהלת בידי פקידים מוגבלים שזוכים בחיפוי שגיאותיהם מבוסת העיר שלהם. בכל מקרה, חובה לנצל את חודש החגים למצוא מיד פתרון מכובד לחור הקודר הזה בנתניה. ואולי הגיעה שעה שהבוסה תשקול מעמדה בעידן מודרני של המאה העשרים ואחת. קרוב לוודאי שמיצתה את עטרת סגולותיה וטוב יהיה אם תניח לאחרים להחזיר את הרכבת לפסיה הנכונים. גם כבוד השר שי פירון לא יכול לעמוד מנגד, שכן אסור בתכלית האיסור שבית-ספר רמב"ם בנתניה יפעל במתכונתו הגוזרת בידול רע באישור העירייה, אפילו רגע מיותר אחד. אם נשמת מחנך אמיתי נמצאת בו במר פירון - שיקום ויעשה מעשה נכון ולא ימשוך ידו עד שיתוקן העוול המביש הזה המתבצע כנגד בני העדה האתיופית.

עד כאן כתבתי.

ההמשך מתייחס לפרטים מהתרחשות נוספת באותו יום של חג שלא היו לפניי בעת כתיבת השורות שלמעלה. מתוך פרטים אלה - מסתבר כי בוסת העירייה ניצלה בתבונה את היום החשוב הזה ואת קשרי רעותה המפורסמים עם נתניהו, אהבה של ממש, כדי לקדם את מסע הבחירות שלה שיאפשר לה להמשיך את פיתול הערוץ הבס"די שלה. אכן, בנתניה שורים ימים נפלאים של פריחה אמונית מנוונת שאין דומה לה, הודות לטיפוח נדיב של הבוסה. אינספור בתי כנסת עולים כפורחים. מתרבים מוסדות חב"ד שזו תנועת המיסיונריות היהודית הגדולה ביותר, ואפשר להפליג בכאלה עוד ועוד כדוגמת שדידת חוף רחצה מהציבור והענקתו אך ורק לחרדים. ראוי שאודה כי ככל שאני שוקע במדמנה הנתנייתית, כך אני טובע חסר-אונים בתוך העכירות הראויה מכבר לפיקוח ובדיקה נוקבים ויסודיים של מי שממונה על טוהר קשרים משפחתיים ורישותי קשרים מעוררי דאגה. מה קל לבוסה בעלת חנחונים ברביים להשפיע על ראש הממשלה שלנו שמכבר יצא לו שם של שבשבת רוחות חסרת-כיוון, לבוא לפתיחת יום הלימודים לעיר המכבדת את הצבא האדום באנדרטה גדולה, כפרס לרציחתו של חסיד אומות העולם ראול וולנברג השבדי שהציל עשרות אלפי יהודים. זו אותה עיר המצניעה מתחת לשטיח האדום את בית-ספר רמב"ם, תמצית ההסגר שעדיין מתקיים בעיר על בני העדה האתיופית. מה קל לראש הממשלה לגרור איתו לנתניה פחזן-לשון רודף-כבוד כשי פירון המתנהל כמותו כאילו היה אחיו לא רק בממדיו, אלא גם בקופצנות המתזזת שלו. ועם אלה, כדי להגביר את משקל החבורה הוסיפו להם עוד מיני אישונים מהכנסת ומאגפי החינוך. השמחה המשותפת הגיעה לשיאה בביקור משותף בבית-ספר "יהונתן נתניהו", המוצג באתר העירייה כמי שהיה מפקד "מבצע יהונתן"! - מישהו צריך עדויות לסילוף הזה? שיקום. שוב נחשפת המצגת העגומה של בני "יש עתיד" שאינם עומדים בהבטחותיהם להמוני המצביעים, והפכו למבצעי מדיניותו הסוררת של נתניהו בכל התחומים. באותה שעה ממש נפתחה שנת הלימודים במרחק לא רב משם בבית-ספר רמב"ם, המיועד כולו לתלמידים מהעדה האתיופית. לשם לא הגיעה המשלחת המכובדת. איש לא טרח להזכיר במילה אחת לאנשי המשלחת רמי-המעלה את העובדה העגומה על קיומו של אי זעיר של אפרטהייד בעיר המחלצות. אין לי ספק כי שר החינוך שי פירון ידע את העובדה המחפירה הזאת שהיא כגלולה מרה לכולנו. חוששני כי לרגע לא נלכדה בין מסעפי מוחו הערני המחשבה לדרוש לפחות שהביקור הממלכתי יסתיים בבית-ספר רמב"ם, היכן שיכול היה ראש הממשלה הרגיש (לדבריו) למצוקות האנוש הקטן, להצהיר כי לעולם לא תיפתח יותר בישראל שנת לימודים עם בית-ספר המדיר, המבדיל באיזושהי צורה בין אלה לאלה. אילו הצהרה כזאת הייתה ניתנת - אולי הייתה באה גאולה לנתניה. איזו החמצה בגלל מוחות קטנים. "יש עתיד" נחשף כבלון בלופי, אסופת מאמינים נלהבים בבשורה חדשה שהלכו בעקבות תעתועים של מנהיגם לפיד שכנראה בביתו למד את להטוטי ההטעיה של ציבור שוטים. אכן, כאלה תמימים נמצאים בין בני חבורתו, כאותו עופר שלח שהתגמד עד שכבר אינו ניצוד אפילו לא בעין מזוינת ולא באוזן מחודדת. טוב יעשה האדון פירון אם בכוונתו להציל שריד מכבודו, שיתכבד ויתפטר ויילך לביתו ושם יפתח במחול הללויה כשהוא פוטר מעשיו התמוהים ברשות הרבים בברכה הידועה "ברוך שפטרנו". את חרפת נתניה לא נשכח. ברוח סיכום-ביניים זה דומני שבוסת נתניה צריכה להרהר בכובד-ראש אם לא הגיעה שעתה לפנות את לשכתה ולהיספן בביתה. התמונה העכורה הנחשפת בעיר הזאת היא יותר אפלה מתמוהה; היא מעוררת דאגה בלב מי שהעיר נחשבת בעיניו.