שחררי אותנו מנוכחותך, ורדה אלשיך

כל משך זמן הטיסה - קרוב לארבע שעות - לא ידעתי נפשי מגודל הצער שאפף אותי על שנבצר ממני לנכוח באולמה של מי שעדיין מחזיקה בתואר סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, כמו-גם בתואר "שופטת", המבוזה, על ידה, יום יום ושעה שעה - בכל הכבוד הראוי - כל עוד תואר זה נאמר בצמוד ובהדבק דברים לשמה. רציתי לנכוח באולמה של אישה - יום אחד בלבד לאחר שפורסמו ברבים, בתקשורת, ממצאיו של נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס, אליעזר גולדברג בתלונתה של רחל סופר-סייג שאל צנעת חייה ופרטיותה התפרצה יום אחד, לאחר שהחליטה לקיים דיון משפטי בביתה, משלא התייצבה היא לדיון שנקבעה, בעניינה, באולמה - להביט במבט ישיר ותקיף בזוג העיניים הנשקפות מבעד המשקפים האופנתיות, המונחות להן באלגנטיות מופגנת על החוטם ולראות האם תשפיל היא מבט, נוכח היכרותה רבת השנים עמי? רציתי להיווכח אם תופתע היא, בשל נוכחותי הנדירה באולמה - ממנו מדיר אני רגליי שנים רבות - ותקשור נוכחותי הבלתי צפויה, לפרסומים האחרונים בעניין התנהלותה הבלתי שגרתית, זאת בלשון המעטה בלבד? אילוצים שאינם תלויים בי, מנעו זאת - לצערי, כי רב - ממני. לא. לא חשבתי לרגע, כי מי שהבושה אינה נר לרגליה, משך שנים - ואולי לא הייתה לה בת לוויה מעולם - תתבייש, לפתע פתאום, בשל הפרסומים הבלתי מחמיאים שנקשרו בשמה. היא הלא ורדה אלשיך, סגנית נשיאה של בית משפט מחוזי ושופטת שהמגזין "ליידי גלובס", מנה וכלל בין חמישים הנשים המשפיעות ביותר. מה לה ולפבלאים, החיים ממשכורת מינימום וממשכורות הקרובות לכך. היא הרי עוסקת במיליונים. סליחה - טעינו - במיליארדים. נזכיר, למי ששכח, כי לפני מספר שנים התלוננה מי שאוחזת עדיין בתוקף בתואר שופטת - אשר חרף האירועים האחרונים שנקשרו בשמה, אינה מתכוונת, לרגע להקדים פרישתה, בשל כך - כי היא נאלצת לפגוש חייבים, פושטי רגל שנדונו בפניה באולם היוצאים בנמל התעופה "בן-גוריון" והדבר מכביד עליה וגורם לה אי נוחות. נוכח זאת הציעה השופטת הנכבדה, ורדה אלשיך, להקים אולם מיוחד למיוחסים ולרמי מעלה שלא יתחככו בהמון. "אתה הבנת את זה ברוך?", נשאלת שאלת הנצח של הגששים. הגברת חושבת שהיא מינימום, מרי אנטואנט והמדינה חייבת לספק לה תנאים הולמים. לפחות אולם, יוצאים נפרד בנסיעותיה לחו"ל. למה היא צריכה לפגוש פושטי רגל, לא מגולחים ,שקיבצו פרוטה לפרוטה והמתחככים בה באולם היוצאים הכללי או בזמן שהי מתענגת על הבושם החדש מבית דיור או מבית סן לורן? תסלחו לי, אין לי קשרים אישיים, משך שנים, עם הגברת ואיני יודע מה הן העדפות הבישום שלה. כל דקה - ואפילו כל שנייה - שורדה אלשיך יושבת על כס השיפוט היא בושה (לא לה. היא, ככל הנראה איבדה את חוש הבושה לאור עור הפיל שכנראה, יש לה) לסמל המדינה המוצמד לקיר מאחוריה. שופט או שופטת אינם זוכים לכבוד בגלל אישיותם הם, אלא - גם בשל אישיותם. הכבוד שמעניק הציבור לציבור שופטי ושופטות ישראל, מקורו בכבוד המוענק למערכת המשפט שורדה אלשיך הינה חלק ממנה. ורדה אלשיך האדם, אינה זכאית לכבוד שאינו חלק המוענק לשופטים ושופטות שהינם חלק ממערכת המשפט. לאור המעשים והמחדלים המיוחסים לורדה אלשיך, הרי כל יום שהיא אוחזת בקרנות מזבח תפקידה השיפוטי ואינה נפרד מהתואר "שופטת", מהווה ביזיון וחרפה לשופטי ושופטות ישראל. הם נאלצים - כמי שכפאם שד - לחלוק את התואר "שופט" או "שופטת", עם מי שמסרבת להיפרד מהתואר "שופט", למרות שהמעשים ומחדלים המיוחסים לה, שללו תואר זה ממנה, מן הפן המוסרי, זה מכבר. הנהלת בתי-המשפט, כמו כל מערכת מגנה על אנשיה, שכן היא חושבת - חשיבה ממסדית ומוטעית כמובן - שפגיעה במי מיחידיה יחליש ויפגע, במערכת כולה. לכן, לא שמענו עד רגע זה את קולו של נשיא בית המשפט העליון, ד."ר א' גרוניס, קורא לורדה אלשיך ללשכתו ומציע לה - להתפטר ומיידית - ממשרתה השיפוטית. לכן, חסכו שרת המשפטים ונשיא בית המשפט העליון מעצמם את הצורך להבהיר לורדה אלשיך, שאם לא תתפטר ממשרתה השיפוטית - ומיד! - היא תזומן לוועדה לבחירת שופטים, כדי לנקוט נגדה בהליך של הדחתה מכהונתה. לפני קרוב לעשור התפרסם ברבים עניינה של השופטת, הילה כהן, שזייפה פרוטוקולים של ישיבות שלא נכחה בהם. לאחר ששרת המשפטים, ציפי לבני, הגישה נגדה תלונה לשר המשפטים, הועמדה היא לדין. שופטי הרוב, שופטי בית המשפט העליון, מישאל חשין ואליעזר ריבלין, פסקו - בדעת רוב, כי יש להעביר שופת סורחת זון, מבית המשפט לעניינים מקומיים, בחיפה לכהונה שיפוטית, בבתי-המשפט בצפון. רק נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, דאז, השופטת מוסיה ארד, פסקה - בדעת מיעוט - כי שופט שביצע עבירה פלילית אינו זכאי לשבת על כס השיפוט. הסערה הציבורית שפרצה נוכח הכוונה לממש את דעת הרוב בפסק-הדין בעניינה של השופטת, הילה כהן, אילץ את המערכת לדרוש ממנה להתפטר מתפקידה. משסירבה - הודחה היא בידי הוועדה לבחירת שופטים. לאחרונה פורסם, כי שופט בית המשפט העליון לשעבר, אלימלך צבי טל, פסק לה מיליונים, לאחר שישב כבורר, בבוררות שבה תבעה את הנהלת בתי המשפט, בגין אי יכולתה להתפרנס לאחר שפוטרה, ממשרתה השיפוטית. עתירה שהגשתי לבג"ץ בגין סירוב היועץ המשפטי לממשלה לנקוט הליכים פליליים נגד השופטת, הילה כהן, בגין זיוף 14 פרוטוקולים, נדחתה בנימוק שאין מקום להתערב בשיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, במצב דברים זה. דומה שורדה אלשיך שאננה לחלוטין, נוכח האפשרות שייפתחו נגדה הליכים פליליים, נוכח המעשים וגם/או המחדלים\ המיוחסים לה, בדוח נציב תלונות השופטים, בתלונת רחל סופר-סייג ובתלונת עו"ד רפאל ארגז נגדה - ובצדק רב מבחינתה. מערכת בתי-המשפט "מצ'פרת" את מי משופטיה או שופטותיה, סרחו וביצעו מעשים פליליים ולבסוף "עושים טובה למערכת" ומתפטרים. אז מסכימה, כמו-גם מציעה הנהלת בתי-המשפט לשופטות ולשופטים הסורחים ל"סגור עניין", בהתפטרותם. בתמורה, לא ננקטים נגדם הליכים פליליים שהיו ננקטים - ללא כל ספק - לו היו המעשים וגם/או מחדלים פליליים אלה, מיחס לאזרח מן השורה. ורדה אלשיך מבינה - ובצדק - נוכח התנהלותה של הנהלת בתי-המשפט כלפיה, בעבר, בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" בעניינו של עו"ד רפאל ארגז, כי לא יחמירו איתה. לכן, הקדימה היא את פרסום דוח נציב תלונות על השופטים ו"הכריזה", לפני מספר שבועות - במנותק מפרסום דוח נציב התלונות על השופטים בתלונת רחל סופר-סייג - על "פרישתה המוקדמת" ממשרתה השיפוטית, קודם מלאת לה 70 שנה, שהינו המועד החוקי והרגיל לפרישתה הצפויה. דווקא בשל העובדה שורדה אלשיך, רוצה לפרוש בתאריך 15.11.2013, ממשרתה השיפוטית, אין להניח לה לעשות כן. יש לסלקה מכס השיפוט ואם לא להכתימה בכתם פלילי, הרי יש להכתימה בכתם מוסרי של מי שסולקה ממשרתה השיפוטית, בטרם עת. כך - ורק כך - יימנע מורדה אלשיך, לפתוח בקריירה חדשה, מכניסה וכלכלית מאד של בוררת בסכסוכים משפטיים-עסקיים. איש מקבוצת אנשי העסקים במשק - מתפקידה השיפוטי.

לא סופרת אותם ממילימטר

הלחץ הציבורי שמנסים להפעיל עסקני לשכת עורכי-הדין ובראשם יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז, נועד מראש לכישלון. ורדה אלשיך "אינה סופרת אותם ממילימטר". בסיבוב הקודם, כשדרשו הם התפטרותה בעקבות פרשת "הפרוטוקול המשופץ", הציגה היא אותם ככלי ריק וכחבורה של מטומטמים גמורים, בכל הכבוד הראוי. עסקנים תמימים וחסרי ניסיון, האמינו להבטחתו של שר המשפטים הקודם יעקב זמן, כי ורדה אלשיך תתפטר בקרוב ולא חדלו הם ממלחמתם בה. לורדה אלשיך לא היו ל כוונות - להתפטר אז - ואין לה כל כוונות להתפטר, גם עכשיו. "שימשיכו לצעוק", חושבת היא לעצמה, "הם צעקו כבר קודם, אבל מה זה עזר להם?"

הדרך היחידה להביא לסילוקה של ורדה אלשיך לפני תאריך יד הפרישה שקבעה היא לעצמה - תאריך 15.11.2013 - הוא הפעלת לחץ ציבורי על הנהלת בתי המשפט ועליה, שיאלץ את הנהלת בתי המשפט לדרוש ממנה, לפרוש ולאלתר - ובמקרה של סירוב לפעול להדחתה המיידית, קודם לתאריך 15.11.2013. אם ישמרו אזרחים על כבוד מערכת המשפט, שראשיה - משום מה - אינם שומרים עליה, הרי הם יסרבו להתייצב לדיונים שנקבעו בפני השופטת, ורדה אלשיך, בנימוק שהיא לא ראויה לשמש כשופטת מכהנת עוד.

מה תעשה השופטת המניפולטיבית - ששנים רבות שימשה כראש נציגות השופטים ושימשה לשופטים כפה אל מול הממסד בענייני שכרם ובעוד נושאים הכואבים להם - שעה שמי שנקבעו להם משפטים בפניה יסרבו להתייצב בפניה, בנימוק שאין ראויה היא לכהן עוד כשופטת?, האם תפעיל היא נגדם את משמר בתי המשפט או את המשטרה? מה יעשה נשיא בית המשפט העליון, ד"ר א' גרוניס, בערעור שיוגש לו על החלטת כבוד השופטת, ורדה אלשיך, לאסור מתדיין שסירב להישפט, בפני שופטת, שעה שלטענתו, כל יום נוסף של ישיבתה כשופטת על כס המשפט מבזה אותה - ובעיקר מבזה אותנו ומערער את אמונתנו במערכת המשפט, ערעור של ממש?

"לשופט אין חרב או ארנק", כתב לפני שנים, ניא בית המשפט העליון, אהרן ברק ומיד הוסיף והדגיש, כי עיקר כוחו נובע, מהתנהלותו המוסרית והציבורית. ייתכן שהציבור הישראלי - שהינו, דרך כלל, ציבור שקט וכנוע - לא "יצא לרחובות", כדי לדרוש את סילוקה המיידי של ורדה אלשיך, מכס המשפט. יחד עם זאת, אם ירגישו - בעתיד - ציבור שופטי ושופטות ישראל, זלזול מצד ציבור המתדיינים, בל יופתעו. ברגעים אלה ממש - בעצם הותרת זכות הברירה בידי ורדה אלשיך, לתזמן את מועד פרישתה "המכובדת" - זורעים, בכל הכבוד הראוי, הנהלת בתי המשפט ונשיא בית המשפט העליון, יחד ולחוד, את זרעי הפורענות שיביאו להרס המשפט בישראל.

בשולי הדברים, מבקש אני להעיר כי קיים ביני לבין השופטת, ורדה אלשיך, סכסוך רב שנים, זאת לאחר שבתה, עו"ד הילה זונדר, נכשלה במבחני הקבלה ללשכת עורכי-הדין. מאז, רדפה אותי ורדה אלשיך, מתוקף תפקידה השיפוטי, בעניינים משפטיים בהם ייצגתי לקוחות שלי, עד שנאלצתי לבקש פטור מלהופיע בפניה - פטור שניתן ליעל-ידי נשיאו הקודם של בית המשפט בתל אביב-יפו, השופט בדימוס, אורי גורן.