רקע:
הצדדים נשואים מזה שש שנים, ומסוכסכים קשות מזה מספר שנים. המבקשת פנתה לבית המשפט בבקשה ליתן צו הגנה על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, לפיו יורחק בעלה מדירת מגוריהם, מאחר שנטען כי הוא מתעלל בה נפשית ואף מאיים כי יפגע בה פיזית.
טענות המבקשת:
המבקשת טוענת, כי המשיב אינו מניח לה, רודף אחריה באופן אובססיבי, מתקשר, אורב לה, מטריד אותה ומאיים עליה. במהלך ההליך הציגה המבקשת תמליל שיחות עם המשיב, ממנו עולים איומים, הטרדות והתעמרות נפשית, כפי שנטען בבקשתה.
טענות המשיב:
המשיב הודה בחקירתו בכך ששלח למבקשת הודעת S.M.S בה הביע תקווה שתמות, הודה שהתבטא בבוטות והשפלה כלפי המבקשת, הודה שאיים עליה, והתריע בפניה שאל לה לחזור לבית, שם יחכו לה אמו ואביו.
המשיב לא הכחיש את קיומה של השיחה המתומללת שם איים באיומים שונים, כגון: "על ההשפלות שלך היום זה עוד כלום לעומת מה שהיה לך, חכי", כי אמא שלו "חמה עליך רצח", וכי "את לא תראי את הפרצוף שלך, את תשימי רעלה בשביל לצאת מהבית, חכי". כן נאמר בשיחה כי הוא עוקב אחריה, יודע עם מי נמצאת ומה עושה, וכי יום יבוא בו תגיד שארור היום שנולדה.
בית המשפט פסק:
על-פי העילות המפורטות בחוק למניעת אלימות, על-מנת לקבל צו הגנה במקרה של אלימות נפשית (בניגוד לאלימות פיזית), יש להוכיח כי מדובר בהתנהגות ממושכת ולאורך זמן, בניגוד לאירוע חד-פעמי, המפריעה לניהול אורח-חיים סביר ותקין, וחורגת מסכסוך גירושין רגיל.
במקרה דנן, מדובר בהתעללות נפשית מתמשכת כלפי המבקשת המתבטאת באובססיביות, מעקבים, הטרדות שונות, ושליחת הודעות מאיימות באופן ממשי ומשפיל, שתוצאתם היא העדר אפשרות של המבקשת לחיים שלווים וסבירים.
בנסיבות אלה מתקיימות העילות המפורטות בחוק למניעת אלימות, ועל כן הוציא בית המשפט צו הגנה ואסר על המשיב להיכנס לדירת המגורים, להטריד את המבקשת או להתנהג באלימות כלשהי כנגדה.
