עקביות כבסיס למיומנות ולמהימנות

מצפים ממומחה כי לא ישנה את דעתו המקצועית כל שני וחמישי, ובוודאי שלא ישנה את דעתו ויתאימה לאינטרסים של משלם שכרו. מהנדס המביע חוסר עקביות בחוות דעתו, יזכה - כך צפוי - לביקורתו של בית המשפט. ראה בעניין זה (חוסר עקביות) את דבר בית המשפט על אודות המומחה שמואל אנגל, בת"א 399/94 אררט חב' לביטוח נ' טינג' שמעיה בן אברהם ואח', בית המשפט המחוזי בנצרת, שופט: אהרון אמינוף, פורסם בנבו: "לא למותר לציין, כי הסכם הפשרה נערך עם המבוטחים בטרם הוגשו חוות דעת של מומחים לגבי גובה הנזק ורק לאחר שהתובעת והמבוטחים הגיעו לפשרה נערכה חוות הדעת השניה של אנגל (ת/17) כשסכומי הנזק קפצו לאין שעור - לעומת ההערכה הראשונית של הנזק (נ/6) שנערכה גם היא ע"י אנגל - תוך כדי עריכה מחדש של סכומי הערכות הנזק, וזאת ככל הנראה לשם הצדקת התשלום על-פי הסכם הפשרה, כפי שעוד נראה להלן". אין להתפלא כי באותו פסק דין בהמשך הובעה ביקורת על המומחה ש' אנגל הנ"ל: "סיכומו של דבר, המהנדס אנגל הותיר עלי רושם של 'מומחה מטעם' במובן השלילי וזאת אם לנקוט לשון המעטה. חלקים לא מעטים מחוות דעתו עמדו כאמור לעיל בנגוד גמור לחוות דעתם של כל המומחים שהובאו מטעם ההגנה, ד”ר עמי גלזמן, ד"ר ברדיצבסקי, פרופ' אלישע טצה וגם של מומחה בית המשפט - פרופ' עדין - כלם בעלי מקצוע ידועים ואנשי אקדמיה בתחום עסוקם. לפיכך, חוות הדעת של המהנדס אנגל (ת/17) חסרת ערך, איננה אמינה בעיני ואין בידי לקבלה". לא בכל מקרה הביקורת על המומחים נוקבת וחדה כבמקרה הנ"ל. יש ובית המשפט מתחשב במומחה, או שלמרות חוסר העקביות שבחוות דעתו - לא נפגע האמון שנותן בו בית המשפט, אולם ברור שציון חוסר העקביות הוא ציון פגם מהותי בחוות הדעת ובעדותו של המומחה. ראה ת"א 10762-10-11 גולדנברג שלמה ואיריס נ' י.ב. זיו קבלנות ונכסים בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת; תמר נאות-פרי, פורסם בנבו, בו בית המשפט מצא לנכון לציין כי מומחה הנתבעת, המהנדס רפאל גיל, הגיש חוות דעת בה טען טענות משפטיות סותרות, להלן ציטוט מסיפא של סעיף 32 לפסק הדין: "מעבר לכך אבקש לציין כי עמדת גיל לגבי פריט זה הינה שתוכניות היתר הבניה אינן מחייבות - וזאת בניגוד לעמדתו שהתוכניות כן מחייבות בסוגית העדר הבטון בגג". להבהיר, המהנדס גיל עסק בחוות דעתו המקצועית שהוגשה לבית המשפט במעמדו החוזי-משפטי של מפרט המכר, במטרה לבטל ליקוי של גג בית מגורים אשר לא בוצע מבטון, בניגוד למפרט. לגבי סוגיה זו נקבע בפסק הדין כי: "עסקינן במחלוקת חוזית-פרשנית ולא מקצועית, ומשכך - בית המשפט אינו כבול לחוות הדעת המקצועית של המומחה". בעניין זה מפנה פסק הדין לת"א [שלום ת"א65094/07] דינור נ' אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ [7.5.12] שם נדון מקרה דומה ונקבע על-ידי השופט ישי קורן כדלקמן: "אין למומחה בית המשפט עדיפות על בית המשפט בנוגע לפרשנותו של המפרט הטכני, מקום בו לא מדובר במונחים מקצועיים". פסק הדין דינור נ' רובינשטיין פורסם בנבו. בענייננו, בתיק גולדנברג נ' זיו בית המשפט דחה את טענתו המשפטית של המהנדס רפי גיל בנוגע לפרשנות החוזית שנתן למפרט המכר, תוך שהוא מסתמך על תוכנית היתר הבנייה אשר לטענתו - מחייבת, ופסק בניגוד לדעתו המשפטית של המהנדס גיל, כי הנתבעת הפרה את הוראות המפרט הטכני בכל הנוגע לכך שמעל הקומה השלישית יש רק בנייה קלה ולא תקרה מבטון, וכתוצאה מכך נפסק לזכות התובעים פיצוי בגין פריט זה. בעניין הנדון, דחה בית המשפט גם את דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס דן ברלינר, אשר סבר גם הוא כי ביצוע תקרת הקומה השלישית - תאם את המפרט הטכני תוך פרשנות משפטית שגויה שנתן לאמור בו. ויובהר, המהנדס רפי גיל, אשר טען לבטל את טענת התובעים לאי-התאמת הגג שנבנה על-פי מה שהובטח לדיירים במפרט, החליט להתמודד עם פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין פרשנות משפטית של מפרט מכר דירות... בית המשפט בתיק גולדנברג נסמך על פסק דין בת"א 80/92 סלמן דני ואח' נ' בן אבו בע"מ בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט: סגן הנשיא יעקב צמח (פורסם בנבו), שם נקבע כי לתובעים מגיע פיצוי שיאפשר להם להחליף את התקרה הקיימת - בתקרת בטון. הערעור בבית המשפט העליון על פסק דין סלמן - חיזק פסק דין זה. להלן ציטוט מפסק הדין שבעליון: "במחלוקת פרשנית זו הדין הוא עם המערערים. הלוא במפרט נאמר במפורש, כי "התקרות" (לשון רבים בצירוף ה"א הידיעה) תיבנינה מבטון מזוין, ולא נתחוור לנו על יסוד מה מבקשת המשיבה כי נקרא הוראה זו כמטילה עליה חובה רק ביחס לתקרות שני המפלסים הראשונים. כן לא מצאנו יסוד לטענתה, כי במפלס העליון לא התחייבה לבנות תקרה כלשהי, ומכל מקום לא התחייבה לבנות תקרה מבטון יצוק. טענת המשיבה, כי בחלל המצוי מתחת לגג אין הצדקה מעשית לבנות תקרת בטון, אינה יכולה להתקבל כמענה מניח את הדעת לטענת המערערים כי החוזה לא פטר את המשיבה מבניית תקרה גם במפלס העליון וכי הוראת המפרט, שהתקרות תיבנינה מבטון מזוין, לא הבחינה בין תקרותיהם של שני המפלסים הראשונים לבין תקרתו של המפלס השלישי". עינינו הרואות כי המהנדס גיל לא היה עקבי בפרשנותו המשפטית; בעוד שבנושא הגג אשר נבנה מחומר קל ולא מבטון - הוא ניסה להצדיק את הבנייה הקלה תוך הסתמכות על תוכנית היתר הבנייה לגביה טען שהיא מחייבת, הרי לגבי ליקוי נטען אחר - טען גיל כי תוכנית היתר הבנייה אינה מחייבת ויש להסתמך על... תוכנית הביצוע. מורה נבוכים: הייה עקבי בחוות דעתך, והימנע מסתירות בין חוות דעת שונות וקל וחומר מסתירות בגוף אותה חוות דעת הנבחנת כמסמך אחד. אל תצפה לאמון שיתנו לכל מה שאתה כותב בזכות מומחיותך ואפילו לא בזכות עבר מפואר של עשרות ואולי מאות חוות דעת קודמות שנתת, ועבודות תכנון רחבות היקף אשר תכננת. בכותבך חוות דעת מקצועית, הסר את השיקול של טובת שולחך, והצב מול עיניך רק שיקולים מקצועיים חסרי פניות. ככל שאתה נקלע לצורך בשינוי דעתך המקצועית - הבהר ונמק את הנסיבות שגרמו לשינוי זה.