|
תאריך:
|
07/11/2013
|
|
|
עודכן:
|
07/11/2013
|
|
1 |
|
|
על "ראיות לכאורה" מגישים כתב אישום , הלפרין , ואילו את "עוצמת הראיות , אמינות עדים ומודעות הנאשם לטיב השלילי למעשיו" יבחן בית המשפט. לא ייתכן שרק תיק עם סיכוי של 90 אחוז להרשעה ( עפ"י שיקול מערכת התביעה), יובא למבחן בית המשפט , כי אז אנו מנטרלים כמעט את מערכת המשפט ועושים מהתובעים "שופטים" ומערערים לחלוטין את חלוקת הסמכויות במערכת אכיפת החוק וגם את אמון הציבור בה. דרך אגב , הלפרין, נראה לי שרוב הציבור לא הבין שמי שזיכה את ליברמן , היו שופטי שלום , שמקובל במאטריה המשפטית ,שהידע המשפטי שלהם ונסיונם בפלילים , נופל בהרבה מהפרקליטים הבכירים בפרקליטות ובודאי מזה של היועמ"ש ,וכדאי שלא "נתלהם\נתלהב" , בעקבות התובנות המשפטיות שלהם , בתיק הנוכחי של ליברמן. והמבין יבין !!. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
אדרבא שיערערו למחוזי, שם יושבים שופטים עם ניסיון רב יותר, אולי כדאי לתת מסלול ישיר לעליון, שם יש עוד יותר ניסיון. ובכלל מה שאתה אומר הוא שערוריה, הרי מרבית העבירות הפליליות נשפטות לדעתי בשלום, אז את רוב העבודה עושים אנשים לא מקצועיים? אנשים לא רציניים? אנשים שאי אפשר לסמוך עליהם? זה נראה לי זלזול רב מידי במקצוע הזה של שיפוט ועריכת דין. ואיש לא אמר ודאות של 90% בתיקה הזה אין ודאות של 10 אחוז. וגם לא של 1 אחוז, יש כאן הרבה היסחפות אחרי דעת הקהל, השמאלני והקולני, אשר בפרקליטות ובעיתונות יש לו נציגים רבים רבים מאד, ואלי אברבנל במשפט הקצר שלו אמר בעצם אספנו כמה פרטים לא התעמקנו, לא בדקנו לעומר ורזנו לבית המשפט עם כתב אישום. על הפנים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ה |
|
|
|
|
|
מעט מאד משפטים פליליים מורכבים משפטית ורגישים ציבורית , "מתנהלים" ( רובם מסתיימים בעיסקאות טיעון) בבתי משפט השלום . לא אמרתי ששופטי השלום "לא מיקצועיים ולא רציניים..אי אפשר לסמוך עליהם.." ולא מן הנמנע שהינם צודקים בהחלטה הספציפית בתיק של ליברמן , אך בהחלט לא הייתי מקבל מראש את התובנות המשפטיות שלהם , מול התובנות וההשגות המשפטיות של ראשי הפרקליטות הפלילית , באשר כל דרדק במאטרייה המשפטית מבין ויודע , שתובעים פליליים בכירים בפרקליטות וגם סניגורים פליליים בכירים ( ויינרוט ,נבות תל צור ועוד רבים) , בקיאים , מנוסים ומיקצועיים הרבה יותר מרוב שופטי השלום ואין סיכוי שמי מהם ,יסכים להתמנות כשופט שלום בהמשך הקריירה שלו , ודי לחכימא ברמיזא , הלפרין. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
אם הכוחות בפרקליטות הרבה יותר חזקים מאשר בשיפוט השלום, ואם את תיק ליברמן הגישו הבכירים, אומר הדבר שהשופטים החולקים עליהם מן הקצה אל הקצה הם הטועים טעות יסודית ועמוקה, ומראש לא היה צורך במשפט כלל, או חובה הייתה לנהל אותו לפחות בבית המשפט העליון, על מנת שהשופטים יהיו יותר רציניים מעורכי הדין. (ואולי גם שם נופלים השופטים מפני רמת הפרקליטים?) |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ה |
|
|
|
|
|
בתיק רגיש ובעייתי וגם מורכב בהיבט המשפטי , באשר אין מספיק פסקי דין מנחים של העליון בהיבט של מחוייבתו של עובד ציבור , בעבירה של הפרת אמונים של עובד ציבור , אמורות להיקבע נורמות עקרוניות למושג "אמינות של עובד ציבור" ומה אנו מצפים ממנו , ומסופקני אם ראוי ששופטי שלום הם אילו שיקבעו שליברמן התנהל רק "באופן לא ראוי" בתפקידו כשר החוץ , או שזה כבר עבר את הסף הפלילי עפ"י הבנתנו את סעיף העונשין של הפרת אמונים של עובד ציבור. ממילא פסק הדין של שופטי השלום בנושא , אינו מחייב שופטים אחרים בסיטואציה ובנסיבות דומות בעתיד ולא מן הנמנע , ששופט שלום אחר יחשוב הפוך וירשיע באותן נסיבות ולכן גם היה טוב אם היה פסק דין מחייב של העליון בנושא , או שיישנו את סעיף החוק שלא יהיה "פרוץ" לפרשנות של של שופט שלום זוטר , או כל תובע זוטר במערכת התביעה המשטרתית או בפרקליטות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
להבנתך, "העדות העיקרית" הינה של דני איילון והשופטים קבעו שאינה מהימנה , וכאן אתה טועה , באשר עדותו של השגריר בן אריה היא העיקרית , ובעקבות הרשעתו ולאחר שהפליל למעשה את ליברמן , הוחלט להגיש כתב אישום נגד ליברמן , כאשר התבסס כאן חומר ראייתי של ממש , שהצדיק הגשת כתב אישום. עדותו של איילון נגבתה לאחר הכנת כתב האישום (!), כדי לחזק את הראיות לכאורה שהיו ושהצדיקו העברת התיק לפתחו של בית המשפט (כתב אישום) וגם כאן צדק הפרקליט אברבנאל , שבגין התובנה שלו, כתבתה את המאמר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
נקודות המבט שלנו שונות, שלך מבוססת יותר על פרקטיקות משפטיות, (אשר ייתכן שהן קלוקלות), ושלי על הרגשות בטן וקריאת חומר (פסק הדין), (אתה בדין הוא איש החשדות, ואני בדין הוא איש החדשות כך ששנינו פועלים בתום לב) ייתכן שמחוסר ידע וניסיון אינני מבין את המשקלים של כל פרק בפסק הדין, אני חושב שנכון לומר (ברשותך) בהסכמה שיש פער גדול מאד בין כתב האישום לבין פסק הדין, וראוי שכל המערכות ילמדו את החומר הזה, ויסיקו מסקנות נדרשות, ככל שיש כאלה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ה |
|
|
|
|
|
בעבר היה בישראל עיתונאי מפורסם ( נקרא לו יאיר לצורך העניין), שקיבל הדלפות רגישות ממקור שלו , שהיה בתפקיד בכיר במוסד. לימים , הפך העיתונאי לפוליטיקאי ( יש לא מעט כאלו היום בפוליטיקה הישראלית), נהיה שר בכיר וחבר בקבינט הביטחוני והוא השתתף בדיון בקבינט שאמור היה לבחור את ראש המוסד הבא מבין מספר מועמדים , בניהם המדליף בעבר לעיתונאי בעבר יאיר , שהינו כיום שר בכיר בקבינט הביטחוני. נו , הלפרין , האם התנהלות "אנושית" של יאיר , שלא חשף בדיון את המידע שברשותו על ההתנהלות המופקרת של איש המוסד בעבר ( הדלפות לעיתונאי שהינן עבירה פלילית כשלעצמה), ולא מנע בכך את המינוי של המדליף לתפקיד ראש המוסד , הינה רק התנהלות "לא ראוייה" של איש ציבור ( כפי שמבינים השופטים במשפט ליברמן), או שיש מקום להגיש כתב אישום בגין הפרת אמונים כנגד יאיר , ולאפשר לסוגייה להגיע לפתחו של בית המשפט העליון , שיקבע החלטה מחייבת לעתיד , בסוגיות דומות שעלולות להתרחש בעתיד ? נו , הלפרין, איך לדעתך צריך לנהוג היועמ"ש ויינשטיין , אם תסריט כזה יעלה על שולחנו ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
חסיון מקור עיתונאי לא מעוגן בחוק, אלא בפסיקה (פס"ד ציטרין), כמו כן הוא חלק מתקנון האתיקה של מועצת העיתונות (ולדעתי הוא הסעיף היחיד היחיד עליו מקפידים מרבית העיתונאים, בעיקר, לדעתי, כי פרנסתם תלויה בו), היו מקרים של חשש לחשיפת מקור לדוגמא עו"ד גלאט ברקוביץ שתבעה נזיקין מעיתונאי מוכר על חשיפת שמה לכאורה והנזקים שנגרמו לה עקב פיטוריה מהפרקליטות) ........ לא ידוע ל על אף שר בקבינט ששמו יאיר מלבד יאיר לפיד, ואינני רואה איך הדבר קשור לבחירת ראש המוסד, כי הלה נבחר טרם שָֹּרותו של לפיד......... אין מקום להעמיד לדין עיתונאי על קבלת הדלפה, ולו מן הצדק, כי הממשל לא נלחם בהדלפות ובמדליפים, וודאי שאין להלחם במודלפים, הגם שלעתים הן המדליף והן המודלף עושים מצווה גדולה (גרון עמוק לדוגמא) אפילו אם ניתן למצוא פגם חוקי במעשיהם ........באופן כללי מדינת ישראל מגינה על עיתונאים הרבה מעבר לזכאותם בחוק ובפסיקה, ראה הוראתו של סיגלוביץ' האוסר על חקירת עיתונאים אלא באישורו של ראש אח"מ, וראה גם את העיתונים (וביניהם יאיר לפיד) שקיבלו הדלפה מאד רצינית, שהיא שקר אחד גדול, זיוף אחד גדול, לא נחקרו כלל על העבירה הלכאורית המרכזית והאמיתית - שימוש במסמך מזוייף, אשר עליו אין הגנה לא אתית וודאי לא חוקית/משפטית, ואילו על ההדלפה צריך לבוא חשבון עם המדליף או המדליפים - וגם זה לדעתי לא קורה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
נתתי סתם דוגמא שאינה הזוייה ויכולה להיות מעשית מאד , שבה איש ציבור בתפקידו הנוכחי ,לא מונע מינוי גרוע ומזיק של אדם לתפקיד רציני , מחמת "טובות" שהאדם עשה לו בעבר , כאשר "הטובות" הללו , עפ"י אופיין ונסיבותיהן, מצביעות חד משמעית על אי התאמת האדם לתפקיד. עזוב את עניין חיסיון המקורות , אלא תתייחס לשאלה שעומדת לפתחו של היועמ"ש , או בית המשפט , והיא : האם עובד הציבור , בעצם אי מניעת המינוי המזיק הזה , חוטא בעבירה פלילית של הפרת אמונים של עובד ציבור , או סתם התנהל באופן לא ראוי בתפקידו ? מה אתה כאזרח מצפה מהיועמ"ש במצב כזה ? האם לא להגיש כתב אישום נגד עובד הציבור ( כפי שסבורים אנשים כמוך , שביקרו את היועמ"ש על עצם התייחסותו למקרה של ליברמן כפלילי) ולהעביר את הסוגייה לפתחו של בית המשפט , או "להיות אנושי" ולהסכים שהסיטואציה "האישית" הבעייתית שבה נמצא עובד הציבור , פוטרת אותו מאחריות פלילית ( בגין מעילה באמון הציבור של עובד ציבור) ? עזוב את עניין חיסיון המקורות בדוגמא המקרית שנתתי , ותתייחס להיבט העקרוני של מה אנו מצפים מעובד הציבור וגם מהיועמ"ש בסיטואציה כזו ? נו , הלפרין , הרמתי לך כדור להנחתה . מה אתה היית עושה כיועמ"ש ? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
זה קצר אבל אומר הכל, ההחלטה של היועץ הייתה לדעתי פוליטית ולא משפטית, ולעתי לו אני הייתי יועמ"ש הייתי מקבל החלטות משפטיות ולא פוליטיות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
על איזה בסיס עובדתי אתה קובע ( אפילו לא משתמש במילה "מעריך") שהיועמ"ש החליט להגיש כתב אישום משיקול זר ? מה זאת אומרת "החלטה פוליטית" ? מדוע אין כאן החלטה מיקצועית פשוטה , שנסיבות המקרה של ליברמן והשגריר , מצדיקות הגשת כתב אישום והעברת ההחלטה הסופית לבית המשפט ? ואם השופטים היו מרשיעים את ליברמן , אז החלטתו של היועמ"ש לא היתה "פוליטית" ? הרי זה אותו יועמ"ש שהחליט מבחינה מיקצועית עניינית ,לסגור את התיק הגדול , כי סבר שהפרקליטות תתקשה להרים את נטל ההוכחה ? אז כאן הוא היה מיקצועי ענייני ושם הוא היה "פוליטי" ? טוב , עזוב הלפרין , נראה לי שאתה מתחיל "להתקבע" בסיגנון שהיה לנו עם האובססיה שלך נגד לפיד. תהיה לי בריא ושבת שלום. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה המגיב |
|
|
|
|
|
רז נזרי הוא עוזרו של היועמ"ש, הוותק שלו בלשכה הוא ענק, על פי הפרסומים הוא אמר ליועץ שאין סיכוי בתיק, הראיות חלשות ולא יעמדו במבחן היתר והמובהק של הרשעה על הפרת אמונים. ואם לא היו עילות משפטיות מבוססות להעמדה לדין איזה עילות היו? אישיות? לא נראה לי שליועץ יש משהו אישי נגד ליברמן, ואין לדעתי לחשוד בכלל שהיועץ פועל ממניעים אישיים. ייתכן שהמילה פוליטית לא עדינה מספיק וצריך היה לומר שיקולים תדמיתיים ציבוריים, הם סחבו את התיק העיקרי שנים בסוף החליטו לא להגיש כתב אישום חטפו שטיפה רבתי מהציבור, ובקשר לשטיפה בעניין ה"תיק הקטן" הם הימרו אולי בכל זאת זה ילך ואם לא ילך לפחות ידחה את הקץ לשטיפה הבאה מהציבור, ולעתים השטיפה על זיכוי היא פחותה מהשטיפה על אי העמדה לדין, אך גם כאן הם אכלו אותה בגלל מובהקות הזיכוי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ה |
|
|
ראובן לייב
אחרי שזוכה בבית המשפט, ישוב אביגדור ליברמן לדהור על הסוס כמקודם, ולמשוך ביתר-שאת במושכות המדינה. את עלייתו המטאורית חזינו עוד לפני ארבע שנים באתר זה, ועכשיו, רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
|
|
|
|
|
|
יואב יצחק
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין "יצא צדיק" בפרשת ליברמן לראיה: הוא נקט סחבת מכוונת וסיפק את הסחורה של שולחיו: נתניהו, ליברמן, נאמן... וינשטיין נוקט בטקטיקה זו גם בשורה של תיקים נוספים, ובהם: תיק הרפז ותיק נתניהו בשורה התחתונה: צודק וינשטיין כשהוא טוען שמילא את חובתו... רוצה לומר: התחייבותו, גם במחיר פגיעה באינטרס הציבורי המטרה מקדשת את האמצעים
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
פרשנות מרחיקת-לכת לגרסאות, התעלמות מדבריהם של עדי תביעה, עצימת עיניים לנוכח היגיון פשוט, התאמת העובדות לפרשנות הרצויה. בכל אלו לקו המשטרה והפרקליטות - קובע בית משפט השלום בירושלים
|
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
ליברמן מצטייר עקב מבטאו ועקב תווי פניו ובעיקר עקב דעותיו, כדוב רוסי דורסני; בפועל מדובר באיש עם בלוטת שכל יתרה
|
|
|
|
|
|
אריה גל
הרי אתם לא באמת יודעים במה ליברמן הואשם וממה זוכה. כולה לא רציתם שחוליגן יעמוד בראש המדינה. ואשכרה ציפיתם לנס
|
|
|