דפדפתי בעיתונים ונתקלתי בכותרת אימים: "פתח את הסלולרי בחו"ל כדי לראות מה השעה וחוייב בתשלום של 700 שקלים". לא התעמקתי בידיעה. סיפורי אימה כאלה ואחרים יש לי מספיק, אבל מכיוון שאני אמור לבלות שלושה ימים בגולה, מיהרתי לברר מה יהיה מצבי אם אפתח את הסלולרי כדי לכוון את השעון.
אני מנוי של חברת אורנג' ובדרך-כלל מרוצה מן השירותים שאני מקבל. אני אומנם פטפטן לא קטן, אבל בטלפון השימוש שלי מינורי ואז החשבון מסתכם בכ-70 שקלים לחודש. לא נורא. לפיכך, כמה כבר יכולות לעלות שיחות אחדות לארץ במשך שלושה ימים (שניים נטו...)?
פתחתי את האתר של החברה ומצאתי שישראלי אהבל, שאיננו קונה חבילה, משלם 28.90 שקלים בעד דקת שיחה לישראל. דקה! לא שיחה שלמה! אבל אם הוא קונה חבילה, המחיר צונח ל-30 אגורות עד 1.80 שקלים לדקה.
באתר מציעה החברה הנדיבה ללקוחותיה השבויים לקנות חבילת חו"ל במחיר של 190 שקלים. למי שמשלם 70 שקלים לחודש, תשלום כזה בעד שלושה ימים נראה אסטרונומי. החלטתי להתקשר ולדבר עם מוקדן של החברה כדי לברר את הסוגיה. התקשרתי, המתנתי על הקו, המתנתי על הקו, המתנתי על הקו ובסוף עלתה מוקדנית חמודה וניהלה איתי רומן ממושך.
למעלה מחצי שעה דיברנו, כשאני שומע בקולה שגם היא נדהמת מן המחיר לחבילת שלושת הימים. היא ניסתה להשיג משהו יותר זול ודיברה לשם כך עם הממונים והאחראים.
הסוף: אין ברירה. אם לא רוצים לשלם מחירי שוד לדקת שיחה, צריך לשלם מחיר שוד לחבילה. חצי שעה ישבתי על הקו וחשבתי כמה הייתה עולה דקה אילו זאת הייתה שיחה מחו"ל...
כאשר כתבתי את הדברים, מצאתי עוד ידיעה בעיתון: "בפרטנר סיכמו על תנאי פרישה מרצון לעובדים". אני מקווה שהמוקדנית הנחמדה, שהחזיקה אותי על הקו חצי שעה, לא תפרוש "מרצון". אני, לעומת זאת, כנראה אפרוש מפרטנר ברצון.
משה כחלון, השר היחיד שפעל למען האזרחים, אני מתגעגע אליך.
קטע מן הארכיון
