1. המלך עירום. בסוף השבוע האחרון איים
ג'ון קרי באינתיפאדה שלישית אם לא נזדרז להסכים לתוכנית ההתאבדות המדינית שממשלו רוקח עבורנו. לא ייאמן, אבל המסר הסמוי של מזכיר המדינה האמריקני לערביי האזור הוא שאם יפתחו עלינו במתקפת טרור, גם אם נשמע גינוי אמריקני, מאחורי הקלעים יתקבל הטרור הזה בהבנה.
מה קרי יודע על אזורנו שאיננו יודעים? שום דבר. אבל מאמציו נושאים פרי, והשבוע שמעתי ח"כ ערבי מאיים גם הוא ב"חכו חכו". אנחנו מחכים. אינתיפאדה שלישית - המשך ההשתוללות הקבועה (בהפסקות) זה כמאה שנים נגד שיבת היהודים לארצם - תחריב את הפלשתינים כמו בפעמים הקודמות.
לא הספיקה לקרי השפעתו המבריקה על סכסוכנו, מייד טס לז'נבה להחריב מו"מ נוסף. יש חילוקי דעות, כתב השבוע ה"ניו-יורק טיימס", באשר לסיבת הכישלון בסבב השיחות עם אירן. אומנם ג'ון קרי הטיל את האשם על האירנים, אבל מייד מיהר העיתון להציב מולו את גירסת שר החוץ האירני, מוחמד זריף, שלפיה "הצהרותיו הסותרות" של קרי פגעו באמון בין הצדדים. לא התקררה דעתו של ה"טיימס" עד שהטיל את האשמה גם על שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, שכינה את ההסכם "משחק של שוטים", "בדיוק כשהמו"מ עמד בנקודה קריטית".
והפארסה ממשיכה: "יהיה זה מדאיג אם הערותיו (של פביוס) יפגעו ברצינות סיכויי העסקה". אוי, הערותיו הפוגעניות של פביוס. אדוני שר החוץ, שתוק! הרי מוכרחים לצאת ולנופף בנייר כלשהו (אפשר בלי מטרייה?) לא בכל יום מקבל אדם פרס נובל לשלום על הצהרות בלבד; מוכרחים למלא זאת בתוכן. חכו, יש עוד. האשם הרביעי שמנה עיתון המובסים של השמאל העולמי היה נתניהו. אה, גם סעודיה וחברי קונגרס אמריקנים שהתנגדו להסכם, אשמים אף הם.
כל זה בעיתון המוצג תדיר אצלנו כעיתון "החשוב בעולם". מישהו אמר בגדי המלך החדשים? חבורת ליברלים חיוורים, נחשבים בעיני עצמם, נוהגת בחובבנות מקומטת בעניין קיומי, שבו לא רק ביטחון ישראל מונח על הכף, אלא ביטחון המערב כולו. מזכיר משהו?
2. האמת הפשוטה היא שהסיבה לכישלון המו"מ נעוצה בהתנהלות המערב מול המזרח התיכון והאיסלאם. המערב מתגאה בהישגיו המדעיים, אבל פעמים רבות כושל בהבנת כללי המשא-ומתן במזה"ת. באזור כה עתיק הגיעה במשך השנים תרבות המו"מ לשכלול עדין ומושכל, שמכריע בקלות דיפלומטים מערביים.
לפני 20 שנה פירסם פרופ' משה שרון מאמר יסוד ובו כללים למו"מ במזה"ת, "בזאר מזרח-תיכוני" בלשונו. שרון, מגדולי המומחים לאיסלאם בעולם, שימש יועצו לענייני ערבים של רה"מ מנחם בגין. הכללים שקבע תקפים גם למו"מ עם אומני המסחר האירנים.
"בדיפלומטיה של בזאר מזרח-תיכוני", כתב שרון, "מקיימים הסכמים לא מפני שחותמים עליהם, אלא מפני שקיימים תנאים הכופים אותם. אם תפגין רצון לרכוש סחורה מסוימת, הסוחר יעלה את מחירה פי כמה", לפי מידת הלהיטות.
במקרה שלנו, הסחורה המדוברת היא פירוק אירן מיכולת גרעינית, והמערב יוצא מגדרו לקנות את הסחורה. האירנים עושים רושם שהם מחזיקים במפתחות המחסנים של הסחורה הנחשקת, בשעה שלמען האמת, המחסנים ריקים. הם לא מעוניינים להתפרק מיכולתם להשיג נשק גרעיני ואמרו זאת אינספור פעמים, בסמוי ובגלוי. אבל המערב איבד את חוש השמיעה.
מי שעיניו בראשו ומצוי אפילו באופן שטחי במתפרסם בעיתונות הערבית והאירנית, ושומע את הצהרות מנהיגי אירן - כולל נשיא אירן הנוכחי בראיון לטלוויזיה האירנית שהתפרסם בעולם - יודע שהם אינם מעוניינים לספק את הסחורה שהמערב כה כמֵהַּ אליה; ההפך הוא הנכון: האירנים מעוניינים להגיע ליכולת גרעינית. קצת קשה להם בגלל הסנקציות והבידוד, אז הם עושים קולות של מתינות כדי להקל את המצור שמוטל עליהם ולהשיג מרווח נשימה.
בזמן הזה יאגרו האירנים מספיק כוח להמשיך בשלב האחרון בתוכנית הגרעין. כשיחזרו לסורם והמערב יזדעק, יחל שוב סבב שיחות, והג'ון קרי התורן יטוס בבהילות לחלות את פני הסוחרים האירנים. אבל בפעם הזאת יגלה שאיחר את המועד והרשעים כבר מחזיקים במחסניהם את הדבר האמיתי.
3. "חוכמת הבזאר היא, שאם אתה פיקח למדי, והצד השני תמים או סכל, אתה יכול למכור לא כלום ולקבל תמורה גבוהה". ואכן, האירנים מוכרים מילים והסכמים והבטחות ללא כיסוי, בתקווה לקבל דמי קדימה נדיבים במזומנים.
בעניין זה שמעתי השבוע את האלוף (מיל.)
יוסי פלד מספר על מפקד צבא דרום לבנון, אנטואן לאחד, ג'נטלמן צרפתי כלשונו.
יצחק רבין כעס פעם על פעולת גמול אכזרית שעשה צד"ל בכפר שיעי בתגובה על פיגוע טרור. "לא מתנהגים כך אצלנו", אמר לו רבין. למשמע הדברים, האדים לאחד ואמר לרבין (אני מצטט מהזיכרון): "אני לבוש כמוך ומדבר כמוך, אבל אני לא באמת כמוך. הכללים פה בלבנון אחרים מאלו הנהוגים במערב. אם לא אנהג לפיהם - לא אשרוד".
למרות משטר הרשע האכזרי של האירנים על בני עמם, למרות הטרור הגלובלי שהאירנים מפזרים בכל מקום שידם משגת, למרות העובדה הגלויה לכל שאירן עומדת בלב התסיסה האיסלאמו-פשיסטית במדינות ערב וברחבי העולם המוסלמי כולל זה שבתוך המערב, למרות המעורבות האירנית הישירה ברצח עם בסוריה, שבמסגרתו נהרגו עד כה יותר מ-120 אלף גברים, נשים וטף - למרות כל זה, הם זכו ללגיטימציה, משטרם מוכר על-ידי כלל מדינות העולם, הם מוזמנים כנציגים מכובדים לוועדות בינלאומיות, נואמים בכל מקום על זכויות אדם, ממשיכים להפיץ את הארס שלהם בעולם ומאיימים בגלוי בהשמדתנו. ואם זה לא מספיק, הם גם מפתחים נשק גרעיני (למטרות שלום, כמובן).
זה באמת לא מספיק למערב, משום שאחרי הזוועה הזאת הם מעזים להעמיד תנאים ולדרוש מחירים גבוהים עבור ביטחון המערב. כיצד הם מעזים? משום שגילו שפעילותם האכזרית השקופה זוכה להתעלמות ואפילו להסברים מלומדים.
למערב יש סחורה שהאירנים מעוניינים בה - הסרת הסנקציות הכלכליות, יחסים דיפלומטיים והסרת האיום הצבאי. מכיוון שהמערב שבע הבטחות ושקרים אירניים, הוא לא צריך להציע לאירן דבר, זולת המשך המצב והחרפתו. אם האירנים רוצים שלום, בבקשה. נא לשלם במחיר הידוע מראש: פירוק מוחלט של מתקני הגרעין האירני. האם ילמד המערב?
