אני מבין אותך. אתה רוצה חיים טובים יותר, אתה זכאי להם. אבל אתה פונה לכתובת הלא נכונה, מפנה זעמך נגד העם שחי לידך, נגד העם, אשר לא יכול לשנות משהו לטוב בחייך אלא אם כן במחיר של התאבדות המונית.
אני מכיר בזכותך לחיי אושר. כשעליתי ארצה לפני 21 שנים הכרתי כאן בחור ערבי בשם אחמד. אנחנו עבדנו ביחד באחד המפעלים בירושלים. בין השאר שאלתי אותו, למה הוא חושב שיהודים צריכים להסתלק מכאן. הוא ענה שיש לו חלום - להיות טייס, וזה לא יתגשם כול עוד קיימת כאן מדינה יהודית.
עברו יותר מ-20 שנה, הוא לא הפך לטייס, לא הגשים את חלומו. אבל האם היהודים - הם אלה שאשמים בכך?
אנחנו, היהודים מארצות רבות, עזבנו מרצוננו את המקומות בהם נולדנו, איפה שיש לנו זכות מלאה על אדמות, מים, אוצרות טבע, שמיים ושמש; עזבנו כי הנסיבות לא אפשרו לנו להישאר שם. אנחנו מבחינתנו חזרנו לארץ אבותינו - ושום מאבק נגדנו לא יכריח אותנו לעזוב את אדמתנו. לא משנה אם תכירו בכך אתה או העם שלך, או כול העמים בעולם - זאת הסוגיה, בה מחליטים אנחנו ורק אנחנו. אנחנו הכינו את שורשינו עמוק באדמה זאת, יש לנו צבא חזק, יש נחישות.
אתה והדור שלך כן קורבנות - אבל לא קורבנות של איזה עם אחר. אתה קורבן של המנהיגות של עמך, שמשתמשת בך כבן ערובה בתקוות שווא לגרום ליהודים לעזוב את ארץ ישראל. הם ניסו לעשות זאת באמצעות מלחמות וכשלו, הם כרגע מנסים לגייס למאבקם נגדנו אומות העולם - ושוב יכשלו. הם בציניות פושעת משתמשים במצוקתך כדי ללחוץ על העמים אחרים שילחצו עלינו.
הם עושים לך ולבני דורך שטיפת מוח, משכנעים אתכם, שהיהודים כאן כובשים, והכיבוש - הוא הסיבה למצוקתכם. אין ל"כיבוש" שום קשר לחיים שלך. כמו לפני כך וכך שנים אבות וסבים שלך הגיעו לכאן בחיפוש אחרי חיים טובים, כך הגיעו לכאן גם היהודים. מה גם: היהודים משוכנעים שהארץ מעולם הייתה שייכת להם. אין כרגע צורך לעשות חישובים, למי יש יותר זכיות על האדמה. אין שום קשר בין גורלך לעובדה שהיהודים חיים בקרבתך, הקימו כאן את מדינתם, בנו ערים ובונים בהם בתים. ולא משנה, האם יש להם זכות או אין. עכשיו בכלא יהיה לך זמן - תלמד קצת היסטוריה של העמים - ותראה שאין עם שלא חי על אדמה שלא הייתה לפני כן שייכת למישהו אחר. והעובדה לא מונעת מהעמים לחיות בכיף.
אתה לא חייב להילחם על חירותם של בני משפחתך אשר יושבים בכלא ישראלי. כשהם עסקו בטרור הם לא לקחו בחשבון את גורלך. יתרה מזה - הם כולם - גם בני משפחתך וגם רוצחים אחרים - ישוחררו ברגע שהמנהיגים שלכם יגיעו להסכמה עם המנהיגים שלנו ויסכימו לחיות בשלום לידנו. זה כל מה שהם צריכים לעשות. ויש רק גורם אחד אשר מסוגל להכריח אותם לפעול למען זה. אתה והדור שלך - כמו כמה דורות של הצעירים לפניך - אתם בני הערובה של רעיונות בלתי מציאותיות של המנהיגים. כשהצעירים הישראלים מגיעים למסקנה כי לא קיבלו משהו שמגיע להם - הם לא הולכים להתפוצץ את עצמם בקרב מישהו זר להם או להתנפל עם סכין ביד על צעיר ממוצא לאומי אחר - הם באים בטענות למנהיגים שלהם. לכן גם אתה והחברים שלך - אתם חייבים למחות לפני מנהיגי עמך. די. כמה וכמה דורות פלשתינים שילמו בגורלם בגללם? האמן לי: הכוח האמיתי - בידיכם. אם אתם תצאו לכיכרות רמאללה, חברון, שכם ועזה בדרישות נכונות - עוד בצעירותיכם אתם תחיו במדינה חופשית, פתוחה לכול העולם - ואז רק בך יהיה תלוי האם תטוס בשמי העולם כטייס חופשי.