מותו של איינשטיין הותיר ברבים מאיתנו תחושה כבדה של תום עידן של שארית הביטוי התרבותי של ארץ ישראל היפה ושל אהבת המולדת התמימה והצנועה. אנשים מכל גווני הקשת הפוליטית מצאו לרגע מכנה משותף תרבותי ועם ישראל הזיל דמעה וחווה כאב של אבל משותף.
בעוד העם מתאבל ולרגע נדמה שאולי מתאחד סביב ההלם והכאב, צלילים צורמים ומניפולטיביים החלו להתפשט כשגורמים שונים מנסים לאחוז בזכרו של הזמר האהוב כ"יקיר השמאל" ולנכסו לתועלתו של מחנה השלום. התקשורת כמובן משתפת פעולה ורגליו של הציבור הישראלי היהודי הלאומי, הנאמן למולדתו באהבה ובתמימות בדיוק כפי שהדברים באים לידי ביטוי בשיריו היפים של איינשטיין, נדחקות גם מהקונצנזוס הזה.
איינשטיין לא היה אדם פוליטי, נטייתו להיראות פחות בציבור והתכנסותו בבית, צמצמו מאד את האפשרות לדעת מהן דעותיו המדויקות. אך זה לא באמת חשוב.
כפי שכתב בבלוג שלו אורי משגב בעיתון הארץ, 28.11.13, "לא מעניין מה שלשל לחריץ הקלפי", ובניגוד לכל שאר הדברים שכתב במאמרו, שום מניפולציה לא תיקח מאיינשטיין את התבטאויותיו הלאומיות הטהורות בשיריו היפים. לרגע נדמה שהניסיון לאמץ לאיינשטיין קו פוליטי - מגוחך, אך בעצם הוא מקומם.
כשמתייחס משגב בבלוג שלו לשיר שכתב איינשטיין – "ארץ ישראל" בו מופיעות המילים "הבעייתיות" – "כמה שאני אוהב אותך – ארץ ישראל" הוא מסביר את התרפקותו של איינשטיין על ארץ ישראל – "אבל חשוב להזכיר: אותה "ארץ ישראל" שאיינשטיין התרפק עליה הייתה בפירוש ישראל הקטנה, זו של גבולות 67'", כל כך מוזר ההסבר, הרי בבית השני של השיר כותב איינשטיין בערגה את המילים הבאות – "ערב שוב נוטה על הגולן, ארץ ישראל, שם חייל צעיר אורב דומם, ארץ ישראל"... גבולות 67'? – לא בדיוק.
שירי אהבה נוספים לארץ ולאדמתה שנכתבו ע"י יוצרים אחרים ביצע איינשטיין ודרך ביצועו המרגשת חדרה ללבבותינו ללא כל ספק לגבי משמעות המסרים של השירים. כך לגבי השיר של יענקל'ה רוטבליט – "אימא אדמה", שם מבטא איינשטיין בשירתו את אהבתו לאדמת ארץ ישראל כאהבה לאם – "היא תביט אלי טובה וחכמה, כמו בבן השב הביתה מן הדרך, תחבק אותי אליה בנשימה חמה, אימא אדמה". כך גם בשירו של יהונתן גפן –"יכול להיות שזה נגמר" שם שר איינשטיין – "ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות, כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת".
אכן, בימים אלו כשבכלי התקשורת מתנגנים שיריו היפים של איינשטיין אנחנו שומעים פחות את השירים הנ"ל, שירים המבטאים אהבת מולדת ולאום שלא תואמים את האג'נטה שמנסים לייחס לזמר המנוח והדבר לא תואם את קידום האינטרסים של מחנה השמאל. אין ספק שהכול מחושב.
הניסיונות המקוממים לעצב את עמדותיו של הזמר המנוח האהוב בצורה מלאכותית טומנים בקרבם יצרים שמונעים מתפיסות פלורליסטיות לכאורה, בפועל - שנאת חינם, אין ספק שלא לכך התכוון המשורר..
בואו ביחד ניתן לאריק איינשטיין ז"ל לנוח על משכבו בשלום ונאפשר לרגע לעם ישראל להתאחד סביב כאב אובדנו, באהבה ובתמימות.
