שר החוץ האמריקני
ג'ון קרי, שב לישראל להמשך השיחות בין ישראל לרש"פ. קרי חוזר הפעם עם תגבורת. ד"ר דוד מקובסקי, אזרח אמריקני-ישראלי, שהצטרף לצוות של קרי לשיחות השלום.
מקובסקי, 53, עלה לישראל לפני יותר מ-30 שנה לאחר לימודי מדעי מדינה באוניברסיטאות היוקרה קולומביה והרווארד; היה פעיל בארגון WUJS – התאחדות הסטודנטים היהודית עולמית ופעיל גם בארגונים למען עליית יהודי אתיופיה.
כשעלה ארצה, התקבל ככתב ב
עיתון הג'רוזלם פוסט וגם כיהן שנה אחת כעורך העיתון. לאחר מכן היה מקובסקי כתב מדיני של
עיתון הארץ וכתב מיוחד של הביטאון US NEWS AND WORLD REPORT.
לפני כעשור, מקובסקי התקבל בארה"ב כחוקר בכיר של מכון וושינגטוני לענייני מזרח התיכון, שנוסד ע"י מקורבים לשדולה למען ישראל, ארגון אייפ"ק. המכון גם ידוע כמקורב למשרד החוץ האמריקני. לכן בכיר משרד החוץ לשעבר, דניס רוס, מכהן שם כחוקר בכיר.
תפקידו העיקרי של מקובסקי הוא לעקוב, לנתח ולדווח אחר תהליך המו"מ בין ישראל לפלשתינים. מקובסקי אימץ לעצמו את גישת משרד החוץ האמריקני שמגדיר את ארגון פת"ח ואת הרש"פ כ"גורמים מתונים", אך הוא נוטה לשלב רעיונות של תקוות שווא להתפתחויות שלא היו ולא נבראו.
לדוגמה, בקיץ 2010, מקובסקי הוציא נייר עמדה, בו הוא מצהיר שרש"פ פתח דף חדש במערכת החינוך של רש"פ. מקובסקי כתב שרש"פ הכניס ספרי לימוד חדשים למערכת הלימודים הפלשתינים ושמורים קיצוניים פוטרו מן המערכת.
באותה תקופה, ד"ר ארנון גרוס, שקיבל את תואר הדוקטורט שלו מאוניברסיטת פרינסטון בלימודי האיסלאם, סיים 10 שנים כחוקר בכיר עבור "המרכז למעקב אחר השפעות השלום".
על-פי תחקיריו של ד"ר גרוס לגבי ספרי הלימוד "החדשים" של הרש"פ, מהם התלהב מקובסקי, לא חל שום שינוי משמעותי, כאשר שרת החינוך הפלשתינית דיווחה שהיא מקבלת הוראות לא לשנות את ספרי הלימוד החדשים שיצאו בשנת 2000.
בדיווח של ד"ר גרוס,שספרי הלימוד החדשים של הרשות הפלשתינית מדגישים את "הערכים" הבאים:
1. יהודים הם זרים ואין להם שום זכות בפלשתין.
2. ליהודים יש אופי מפוקפק ורצחני.
3. ישראל היא המקור לכל הרוע שנעשה לפלשתינים.
4. לא ניתן שלום עם ישראל המבוסס על פיוס.
5. יש עידוד למאבק כוחני.
6. שחרור פלשתין אינו מוגבל לשחרור הגדה ועזה בלבד.
7. מהללים את הג'יהאד ומות קדושים ומעודדים פעולות טרור נגד ישראל.
8. המערב, התומך בישראל, הוא אימפריאליסטי השואף להגמוניות עולמית נגד האיסלאם.
הדוחות של ד"ר גרוס נמסרו אישית למקובסקי מספר פעמים.
אך כמעט בכל פורום אפשרי, מקובסקי חוזר על המנטרה שרש"פ הנו גורם "מתון"- ללא התייחסות לנתונים ש גרוס וחוקרים אחרים מביאים שמראים פרצוף אחר של רש"ף.
סיקרתי כנסים של ארגון אייפ"ק ב2011, 2012, ו2013,כאשר אייפ"ק מסר את הבמה לדוד מקובסקי- בכל הכנסים הללו- הכריז מקובסקי על מוסדות רש"פ כגורמים מתונים והעומד בראשו, מחמוד עבאס כשותף לשלום ודושיח.
בכנס של אייפ"ק שהתקיים השנה בחודש מרס, מקובסקי חילק את הבמה עם נציג הלובי הערבי בוושינגטון, Ghaith al-Omari .
ככנם אייפ"ק 2013 כאשר מקובסקי נתבקש להגיב לתשבחות התקשורת של של עבאס למעשי טרור, מקובסקי דחה את השאלה הלא נוחה. בשאלה אחרת לגבי תשבחות עבאס ל"מורשת המופתי", שותפו של היטלר, חאג' אמין אל-חוסייני, מקובסקי שוב התעלם מן השאלה.
אך כאשר מקובסקי נשאל על תוכנית הלימודים של הרש"פ שעוסק בעידוד זכות השיבה, עידוד שהידים וכיבוש פלשתין, הפעם הגיב בתשובה ש"הנושא לא חשוב".
מקובסקי הוסיף בפני באי כינוס אייפ"ק ש"הסכמים פוליטיים הם יותר חשובים מעניינים אלו".
חודש לפני אותו כנס אייפ"ק 2013, בזמן שנערך מסע הבחירות בישראל, במאמר משותף עם חוקר המכון, ד"ר דוד פולק, בביטאון החשוב, ATLANTIC MONTHLY, מקובסקי כתב שמדינת ישראל חייבת לנקוט בצעדים משמעותיים כדי לבנות מערכת של אימון עם הרש"פ. מקובסקי ציין שלאחר הבחירות, פוליטיקאים ישראלים חייבים להפסיק לתאר את עבאס והרש"פ במונחים של טרור.
שנית, מקובסקי דרש שישראל תפעיל יד תקיפה נגד קיצונים יהודים. כצעד ראשון, הוא דרש את הריסת ה"אנדרטה" ליד קברו של ברוך גולדשטיין ז"ל. אך כאשר נשלחו לו צילומים ומסמכים שהוכיחו שהמבנה ליד קברו של גולדשטיין נהרס בהוראת בג"ץ,ע"י דחפורי המנהל האזרחי לפני שנים, מקובסקי ופולאק לא היו מוכנים לתקן את הטעות מעל פני העיתון.
לגבי סלידתו של מקובסקי לגבי התיאורים על עבאס כגורם מעודד טרור, נשלח למקובסקי דיווח מצולם המראה את עבאס בפתיחת השנה האזרחית של שנת 2013, שהועבר בשידור ישיר מרמאללה במסך ענק בפני קהל המונים בעזה בו משבח בשפה בוטה וברורה את כל השהידים והרוצחים הפלשתינים ומסיים את דבריו בדברי שבח למופתי ועל המשך "המורשת" שלו.
בחודש פברואר השנה, מקובסקי הופיע בפני ועדת החוץ של בית הנבחרים של הקונגרס בוושינגטון. מקובסקי חזר על העמדה שעבאס והרש"פ הם גורמים שמדרבנים את תהליך השלום ותיאר את רש"פ כגורם שנלחם נגד תנועת החמאס למרות אין כל תיעוד בצה"ל או בכל מקום אחר של מלחמה של רש"פ נגד תנועת החמאס.
בחודשים האחרונים מקובסקי הוציא ניירות עמדה שהופצו לכל חברי הקונגרס האמריקני ולתקשורת בארה"ב, שמשבח את "20 שנה למורשת תהליך אוסלו" כפריצת דרך ל-2 הצדדים. מקובסקי טוען שרוב הפלשתינים דוגלים ב-2 מדינות והכרה במדינת ישראל למרות שכל התקשורת של רש"פ, ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה יש אמרה עקבית למען שלטון פלשתיני ערבי בכל פלשתין כאשר זכות השיבה בהשראה של המאבן המזוין ממשיך להיות הנושא המרכזי של מערכת החינוך של רש"פ.
מקובסקי מסתמך רק על סקרים של דעת הקהל שנערכים ע"י נציגי הרש"פ שעומדים בסתירה לרוחות המלחמה בכל אמצעי התקשורת של הרש"פ וההנהגה הפלשתינית.
מקובסקי מסכם את גישתו של מחמוד עבאס כמדיניות של "אי-אלימות" כאילו עבאס הוא אחראי לירידה תלולה במספר קרבנות הטרור.
מקובסקי לא מזכיר במאומה את הנוכחות של צה"ל כגורם מתריע בכל מקום ביו"ש מאז מבצע חומת מגן באפריל 2002.
מקובסקי גם לא מזכיר את אלפי הטילים שנורו מעזה מאז שצה"ל נסוג משם בשנת 2005 - כאילו נסיגת צה"ל מעזה אינה חלק בלתי נפרד מ"מורשת אוסלו".
כאשר מקובסקי מתאר את המשך השלטון של עבאס, הוא אינו מדגיש שהקדנציה של עבאס למעשה הסתיים לפני ארבע שנים ושתנועת החמאס זכה בבחירות שנערכו בינואר 2006.
ה"עם הפלשתיני" אמר את דברו כשבחר בתנועת החמאס לעמוד בראש הפרלמנט הפלשתיני בכל רחבי הרשות הפלשתינית -כולל עזה וכולל יו"ש.
מקובסקי והממונים עליו - קרי ואינדיק - מטפחים את עבאס ושות' כמנהיג הרשות הפלשתינית.
ומה לגבי הפלשתינים?
אך למקובסקי יש פתרונות. בספר שמקובסקי הוציא ב2005
Engagement through Disengagement: Gaza and the Potential for Israeli-Palestinian Peacemaking
הוא מאמץ את סרטוט ממשלת ישראל לגדר הביטחון כגבול עתידי בין ישראל לבין מדינת פלשתין עתידית.
[קישור]
האם זו המפה להסדר שקרי מציע השבוע?
קווים לדמותו:
בזמן שאישים יהודים מסוימים שעובדים במשרד החוץ האמריקני נחשבים כעוינים לפחות לחלק מן הקהילה היהודית בארץ ובחו"ל, דוד מקובסקי נחשב כציוני בכל רמ"ח אבריו ושומר על יחסים ידידותיים עם כל רובדי החברה הישראלית.
בנוסף, מקובסקי הנו אדם דתי שמתפלל קבוע בבית כנסת האורתודוקסי KEMPMILL SYNAGOGUE שבפרברי וושינגטון. לאחר עלייתו לישראל לפני למעלה מ-30 שנה, הצטרף מקובסקי לקהילה הדתית האמריקנית בירושלים. הוא שירת בצה"ל, ונשא לאישה את ורדה רוזנבלום, עולה חדשה מארה"ב, עובדת סוציאלית ובתה של רב מפילדלפיה, רכש דירה בקטמונים ונולדו להם פה ילד.
הפעילות הציונית הענפה של מקובסקי בWUJS הביא אותו לרקום יחסים מיוחדים עם יוצאי בריה"מ, ביניהם
נתן שרנסקי וכן עם קהילת יהדות אתיופיה בארץ.
במהלך השנים, דוד היה משחק קבוע בליגת הבייסבול בארץ ושיחק באפרת וגוש עציון שם רכש חברים רבים.
הוא רכש גם כבוד למתנגדי תהליך אוסלו ושמר על קשרים טובים במיוחד עם תנועת "שלום לדורות" שהפיץ קלטות שתיעדו את ההסתה של ערפאת בשנות ה-90.
שאלה שמקובסקי מתחמק ממנו
השבוע, מקובסקי נתבקש על-ידי טובי קליין-גרינולד,כתבת העיתון היהודי, FIVETOWNSJEWISHTIMES להתייחס לשאלה: "האם עבאס ודוברי רש"פ אומרם ההבטחות שלו למען השלום ונגד "זכות השיבה" בשפה הערבית"? מקובסקי השיב – בכתב-ש"הוא מנוע מלדבר עם כתבים" והפנה את השאלות הללו למשרד החוץ האמריקני.
בראיון של קליין-גרינולד עם איש במשרד החוץ האמריקני, הוא אמר ש"יבדוק את הדברים". למחרת, אותו פקיד של משרד החוץ האמריקני השיב לקליין-גרינולד ש"לצערי אין לי מענה לשאלה זו".
מעניין יהיה לראות, בימים הקרובים, שיעלו שאלות "לא נוחות", אם מקובסקי יאמר לתקשורת בישראל שהוא "מנוע מלדבר עם התקשורת".
אך במקרה של שאלות סתמיות יותר, אם הוא כן יהיה מוכן להגיב.
