הסכם הביניים בין שש המעצמות לאירן בז׳נבה באשר לפרויקט הגרעין, הוא הסכם בו טהרן נותנת מעט ומקבלת הרבה. דאגתה של ישראל מוצדקת. ואולם, הגישה הלעומתית אותה אימצה ירושלים, תחת לפגוע באירן דווקא משפרת את מצבה: טהרן הולכת ומצטיירת כמדינה שוחרת שלום והיא צוברת בהדרגה בעלות ברית - הן בקרב המעצמות המערביות המובילות והן בקרב מדינות המפרץ המוסלמיות שאך אתמול ראו בה יישות עוינת; מדיניותה הנוקשה של ירושלים לעומת-זאת, עלולה להוביל לאיבוד התמיכה הבינלאומית בעמדתה העקרונית כלפי אירן - מדאיג אף יותר, דבקות במדיניות הזאת עלולה לגרום לירושלים לאבד את תמיכת ארה״ב, בעלת בריתה החזקה והחשובה ביותר.
״אל נא תנסה למנוע את משב הרוח, גם אם היא נושבת נגד רצונך״, אומר הפתגם הפרסי (חאפז שאמס-א-דין, 1320-1389). ואכן, ירושלים צריכה לדבוק בדברי הנשיא אובמה: להכיר בכך שהסכם הביניים עם אירן הוא עובדה מוגמרת ולפעול שכם אל שכם עם וושינגטון במטרה לעַצֵב את ההסכם הסופי בהתאם לצרכיה המדיניים והביטחוניים.
להוכיח כוונות
ירושלים צריכה לאַמֵץ גישה חדשנית, מנוגדת לחלוטין לשיח הביטחוני-מדיני השַלֵט בישראל מאמצע שנות ה-90. האסטרטגיה הישראלית צריכה לפעול בנחרצות אל מול 5+1 המעצמות, במטרה להפוך את הסכם הגרעין הסופי ל׳נייר לקמוס׳ בו תיבחן כנות כוונותיה של אירן כלפי מעמדה הגרעיני העתידי: האסטרטגיה הישראלית הכוללת אל מול ההסכם המתגבש צריכה אם-כן לכלול דרישה לשילובם של סעיפים נוקשים בהסכם הסופי שיחייבו התנהלות אירנית פייסנית כלפי ישראל ותהליך נורמליזציה מדורג בין טהרן לירושלים. וזאת, כתנאי מקדים לכל הסרה של סנקציות או הפעלת תהליכים שיובילו לשילובה המחודש של אירן במשפחת העמים.
הדרישה הישראלית אם תאומץ, תחייב את אירן להוכיח את כנות כוונותיה אל מול ירושלים. למעשה, פעילות ישראלית נבונה עשויה להפוך את הקערה על פיה ולשכנע את הקהילה הבינלאומית וארה״ב בראשה כי הסכם סופי חייב לכלול פירוקה של אירן מ׳נכסיה׳ האסטרטגיים. בתוכם, פירוק מיזם הגרעין הצבאי וניתוק קשריה של אירן עם ארגוני הטרור במרחב. בתמורה, תוחזר אירן אל משפחת העמים ויתאפשר לה לפַתֵח את מעמדה האזורי.
״במצוקה רבה לעולם אל נא תאבד את התקווה״, הוסיף חאפז. ואכן, ערוץ השיחות האמריקני-אירני החשאי, אינו מותיר ספק בדבר יכולתה של ישראל לאַלֵץ את המולות להתגבר על הקשיים הדתיים והאידיאולוגיים הנחרצים אותם הם מציגים בנאומיהם הפומביים. אין מניעה שהמנהיג העליון של אירן, אייטוללה עלי חמינאי, לא יאפשר קיומם של שיחות עקיפות עם ישראל עד למועד המשוער לחתימת ההסכם הסופי, בעוד כששה חודשים, כל עוד מגעים אלו יועילו לאינטרס האירני. השיחות שקיימה טהרן עם ׳השטן הגדול׳, ארה״ב, מוכיחים שהם עשויים להתקיים בתנאים מסוימים גם עם ׳השטן הקטן׳, ישראל.
