צו השעה: להשתלח!

מאז פרוץ הסופה שאיש בעצם לא חזה את מימדיה האסוניים, נפלה לאופוזיציה הזדמנות חדשה כפרי בשל לתקוף ולהשתלח בנתניהו ובממשלתו. בוז'י הרצוג שהיה (או לא?) מעורב בעמותות ברק, העדיף בשעתו לשתוק ולהתעלם מקריאתו של היועץ המשפטי דאז שקבע: "יצחק בוז'י הרצוג בשתיקתו רמס את החוק ברגל גסה". שתיקתו לא איפשרה את המשך החקירה והיא נגנזה. לא שמענו מאז את תגובת הנמען לעניין זה. כמה נוח להסתמך על הזיכרון החלש של הציבור, אך לעומת הכשל האנושי האינטרנט אינו שוכח... יש רק להקליד בגוגל ולרענן את השכחה. אחרי שיוזמתו המתוקשרת לעקוף את נתניהו ולהיפגש עם מחמוד עבאס כשלה ולא הצליחה להביא תוצאה כלשהי, די היה לבוז'י ברעש התקשורתי הקצרצר והמהדהד. הוא בחדשות וזה מה שחשוב. וחוץ מזה העיקר "להוכיח" שנתניהו הוא המוקש לשלום לעומת הפרטנר הגמיש. ומה לעזאזל הנזק למדינת ישראל לעומת האדרה העצמית ? נו באמת! הרי זה פרט קטן וזניח. עכשיו נפלה הסופה לידו כפרי בשל. כי מה נחוץ יותר לראש האופוזיציה כדי להישאר בכותרות אם לא דרישה לוועדת חקירה לתפקוד הרשויות בטיפול בתוצאותיה, ואיך לדעתו, נתניהו ניצל את הטלוויזיה במקום לטפל מראש בתוצאות אפשריות עוד בטרם שלג אדיר נופל ומפיל עצים, חוסם דרכים, קורע כבלי חשמל ומשבית חיים. ובכלל, איך נתניהו העז לא לדעת מראש את מה שגם אזרחי ישראל ושאר מדינות האזור לא ידעו מראש? חוצפה! געגועים תוקפים אותי לימים בהם אביו, הנשיא חיים הרצוג ז"ל שמר על הכבוד הלאומי וכיהודי גאה מעל בימת האו"מ קרע לגזרים את ההחלטה להשוות את הציונות לגזענות. אפשר רק לדמיין מה היה אומר חיים הרצוג גם על התנהגות ארבעה שרים יהודים ילידי הארץ: ציפי לבני, יאיר לפיד, יעקב פרי ויעל גרמן שהתנגדו לחוק שאושר בוועדת שרים לחקיקה, הקורא להטלת סנקציות על עמותות הממומנות על-ידי מדינות זרות שקוראות להעמדה לדין של חיילי צה"ל בבתי דין בינלאומיים. ציפי לבני כשרת המשפטים אף הכריזה שתגיש ערר על ההחלטה. דודו של בוז'י, שר החוץ אבא אבן ז"ל האינטלקטואל שנלחם על כבוד עם היהודי וזכויותיו, היה מתפלץ לו קם מקיברו ושומע את קולות השנאה העצמית שבוקעים ממחנהו. וטרם שכחנו את השוואתו לגבולות 1967 כגבולות אושוויץ, בהגנתו על זכויותינו לחיות מול אומות המשחרות להכחידנו. אלה היו ימים בהם היה המכנה המשותף הלאומי בלתי מעורער בכנסת ישראל. מאז זרמו מים עכורים בנחליי הפופוליטיקה וכיום קשה להבחין מי לנו ומי לצרינו. מי מזדהה דווקא עם דרישות ולחצים מטעם "ידידי ישראל ודורשי טובתה", ומי לא שכח את כור מחצבתנו ודבק בה בעקשנות, למרות ואף על פי. כן, וא-פרופו הסופה ותוצאותיה: אין צורך בשום חקירה שהרי האשמים ידועים. יש להעמיד לדין מיד ובאופן נחרץ את חזאי מזג האויר, שהרי בימים שעדיין השמים היו בהירים וכחולים, חזו בזהירות ובשפה מחוייכת: "צפוי מזג אויר קר וגשום ויש סיכוי לשלג". כי זה החורף. יש סיכוי לשלג. לכל הדעות הם האשמים לכל הקטסטרופה! מההה, לאאא?...