לא פעם אנו, העולים מחבר המדינות, שוכחים את מקומנו, יוצאים מגודלנו הטבעי ומנסים להגיע למקומות בהם אין לנו מה לעשות. תודה לאל ש"גדעונלוים" ו"ירונלונדונים" למיניהם תמיד דואגים להזכיר מה אנחנו ומי אנחנו. ולכן אתם רואים רבים כל-כך מאיתנו במקום עבודה שלכם. מנקות, שומרים, אנשי אחזקה.
אז בפעם הבאה שאתם משמים תמונה שאמורה לספר לנו מהו הקרב על סטלינגרד (כי הגיוני שאחרי שני פיגועי תופת בוולגוגרד אתם תזכירו לקוראים שלכם אילו קרבות היו שם לפני 70 שנה, ותקשרו איכשהו בין סטלין לפוטין) – אנא תשאלו את השומר המצחיק ההוא, שטוען שפעם היה פרופסור למוזיקה, האם בסטלינגרד היו מסתובבים בחולצות קצרות בינואר. כי אולי (ואני רק מנחש) טעיתם, והתמונה לקוחה ממקום אחר. ומזמן אחר.
ובפעם הבאה שבעיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים אתם מציירים מרכז קניות רוסי, תשאלו את המנקה ההיא שם, מרינה שמה (או סבטלנה, מי זוכר) האם אוסף האותיות הקיריליות הזה מתחבר למילה כלשהי בכלל. הרוסים, ניחא, מקומם ברור, אבל אתם הרי אנשים חושבים וגם חושבים שכותבים לאנשים שפעם חשבו או שחשבו שהם חושבים. אולי הרוסים ירשו לעצמם לרשום באיזו קריקטורה פרימיטיבית מילה עאלק בעברית כמו "גדחחדנכדפפ", אבל, היי, אתם הרי לומדים מהטובים ביותר, לא מתאים לכם לעשות טעויות.
ובפעם הבאה שאתם רוצים לכתוב טור חכם ומאוד מעמיק על פוטין וטרור וצפון קווקז וסוצ'י – תפנו לאחת האוניברסיטאות בארץ. יש שם עדיין כמה רוסים שלא למדו מהו מקומם האמיתי, חוקרים שכאלו. הם יוכלו לספר לכם. לא באמת צריך לפנות למישהי שגרה בוושינגטון וחוץ מזה שהיא דוברת רוסית אין לה ידע אמיתי על אחד הנושאים שהוזכרו לעיל. אם כי, אני מבין – לך תבדיל בין הסבטלנות, נטשות ומריות למיניהן. שיגידו תודה שפנו אליהם בכלל.
ולסיכום: בכל פעם שאתם כותבים על מקום בו לא עשיתם שופינג לפחות פעמיים – אנא, תבדקו אצל מישהו מהו המקום הזה, מהי ההיסטוריה שלו, באיזו שפה מדברים שם. באמת.
כי "ערדנירים", "נדבאילי"ם וכל שאר המומחים, שלידם אפילו תומס פרידמן נראה לפתע בעל חוכמה ויושר סבירים, באמת מעליבים את האינטליגנציה הרוסית (ולפיכך – המאוד צנועה) שלי.