במועצת רשות מקרקעי ישראל האחרונה הובאה לאישור החלטה הנוגעת לשימושים נוספים תומכי חקלאות, אשר ניתן יהיה להסדירם ולמקם אותם מחוץ לחלקת המגורים בנחלה בשונה מהמצב כיום.
זכויות הייזום של המחזיק בנחלה מתאפשרות מתוקף החלטות מועצת מקרקעי ישראל אשר עוסקת בזכויות הפל"ח (פעילות לא חקלאית). החלטות אלו קובעות כי זכויות הבנייה לתעסוקה לא חקלאית יישארו תמיד חלק בלתי נפרד מהנחלה, המיקום הינו בחלקת המגורים בלבד, שטח המבונה הכולל לתעסוקה לא חקלאית לא יעלה על 500 מ"ר, העלות הינה תשלום מלא והשימוש הינו שימוש עצמי בלבד.
הרקע לקבלת ההחלטה הינו הקושי בשנים האחרונות להתפרנס אך ורק מהנחלה החקלאית, קושי אשר הוביל לצורך לאפשר פעילויות כלכליות משלימות לחקלאות בעלות צביון תומך חקלאות או תלוי חקלאות שיאפשרו לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד, כמו-כן בעלי הנחלות שהקימו פעילויות נלוות לחקלאות שהייתה קיימת במשקם "נפלו בין הכסאות" ונותרו ללא מסלול הסדרה לשימושים הנלווים שהוקמו על ידם.
בעמדתנו לוועדת רוטקופף דרשנו להתאים את השימושים המותרים בקרקע-חקלאית מוכרזת גם לשימושים חלקית חקלאיים או הקשורים למשק החקלאי המודרני כמו: מאגרי מים וביוב, אתרי קומפוסט,, מתקני תיירות, יקב, בית-בד, משתלה, אורווה וכד'.
עמדנו על הצורך להבדיל שימושים אלה משימושי פל"ח תעשייתים שמצריכים שינוי ייעוד של הקרקע החקלאית ולהגדירם כשימושים שהינם חלק מן העיבוד הראשוני של התוצרת החקלאית. לדוגמה, היקב הוא חלק מתהליך הייצור הראשוני של גפן היין, מכאן שהיקב איננו מהווה פל"ח אלא חלק מתהליך היצור החקלאי הראשוני וכך יש להתייחס אליו.
וכאמור ההחלטה במועצת רשות מקרקעי ישראל שכעת מאפשרת את היכולת להסדיר פעילויות נלוות לחקלאות, הולכת בכיוון הזה של דרישתנו לאורך השנים.
עיקרי ההחלטה בהכרה בשלושה סוגי פעילויות כשימושים נלווים לחקלאות:
- גידול בעלי חיים לא למטרת מאכל כגון: רכיבה טיפולית לימודי רכיבה, ליטוף בע"ח שירותי טיפול ואחסנת בע"ח וכו'.
- עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית כגון: בית בד, יקב, מגבנה ייצור בשמים וסבונים מצמחי תבלין, ייבוש תבלינים וכו'.
- פעילות תיירותית וחינוכית - פעילות המבוססת על הפעילות החקלאית והמורשת ההתיישבותית.
השינויים המשמעותיים מעבר להכרה בשימושים אלו הינה היכולת של בעל הנחלה למקם פעילות זו בכל חלקה א' ולא רק בחלקת המגורים כפי שניתן היה עד היום(מה שהפך את העניין ללא אפשרי בשל מגבלת מיקום), בנוסף, חלק מהמבנה ייחשב כשטח חקלאי וחלקו ייחשב כפל"ח ותותר מכירה של התוצרת החקלאית כשימוש נוסף.
שינוי מבורך נוסף הוא ההכרה בפעילויות אלו לטובת הנחת אזורי עדיפות לאומית, משמע על-מנת להסדיר קניינית את המבנים יהיה תשלום רק על השטח שאיננו מוגדר כחקלאי ועל תשלומים אלו יחולו הנחות אזורי עדיפות לאומית.
אנו רואים חשיבות רבה בהחלטה ובהקלה על הסדרת השימושים ועל-ידי כך ליצור פיתוח ענפים משלימים ובכך לגוון את התעסוקה במרחב הכפרי ולתרום לחיזוק המושבים תוך שמירה על האופי החקלאי והכפרי שלהם.
הקמת פעילויות תומכות חקלאות היא חלק מתהליך רחב יותר, המתרחש במרבית המדינות המפותחות, ואשר הופך את המרחב הכפרי למגוון יותר ורב-תפקודי. התהליך משקף את השינוי באופי החקלאות בתעסוקה ובהכנסה של תושבי הכפר, מגדיל את יעלות השימוש בקרקע של בעל הנחלה ופותח את המשק לתיירות כפרית מבורכת. מרבית היזמויות הן קטנות יחסית, הן במספר העובדים בהן והן בשטחן, אך תרומתן לפיתוח מקומי ואזורי, ולחוסן הקהילתי, משמעותית, ובזה חשיבותן הרבה.
