מזל טוב, לרך הנולד: פס הייצור מבית המדרש למנטרות של מחנה השלום פלט מוצר חדש - עוד סיסמה קליטה וכוזבת, להוריד את העם מפסי השכל הישר. זה קורה לאחר שסיסמת 'שלום תמורת שטחים' טבעה בדמם של 1600 "קורבנות שלום", "השד הדמוגראפי" גורש ע'י נתונים מספריים שאי-אפשר להתווכח איתם והאגדה שטרור אי-אפשר לנצח הופרכה במבצע 'חומת מגן'.
הדגל החדש, שתחתיו צועד עכשיו השמאל, הוא "העולם נגד ישראל" וזו גם הייתה כותרת הכתבה של מגזין מוצאי שבת ברשת השנייה של הטלוויזיה. וכיצד העולם נגדנו? "צילו של החרם הולך ומתקרב!", בישר על-רקע של אופק מתקדר קול מאיים. ומי אשם בבידוד העולמי שבשער? ההתנחלויות, כמובן! אמנם, החרם מכוון גם נגד כל בנק ישראלי המחזיק סניף ברמת אשכול בירושלים, והוא מנומק בין היתר כעונש על גדר (או חומת) ההפרדה, ש ל א הוקמה לטובת היישובים, כי אם להגנה על גוש דן מפני מתאבדים שבאים מאזור ההר, ושם יושבות ההתנחלויות שדווקא א י נ ן מוגנות ע'י הגדר. ובכל זאת, לפי מיטב המסורת האנטישמית ועל משקל סיסמת הפוגרומיסטים הרוסים 'הכה ביהודים והצל את רוסיה!' - הכל בגלל ההתנחלויות!
שנאה אינה זקוקה לעובדות
הערוץ השני ושרת המשפטים לבני שכיכבה בכתבה הזאת, וכן פובליציסטים כמו
בן-דרור ימיני ב
מעריב מ-17.1, אינם מתמודדים עם השאלה - האם גם החרם שהכריזו הנאצים על העסקים היהודים מיד אחרי עלותם לשלטון ב-1933 היה בגלל ההתנחלויות, ואם לא - מדוע? וכיוצא בזה, בכל דור ודור ובכל מקום שיהודים נפוצו שם מאז גלו מארצם. אלא, השנאה ל
מתנחלים, כמו כל שנאה, אינה זקוקה לעובדות ולהוכחות. היא ניזונה ממעיינות אחרים, אפלים. שנאה, גם אין לה צורך בהגיון או בקשר כלשהוא עם המציאות. כך, מסוגל בן-דרור ימיני לחזור על הקלישאה השמאלנית האידיוטית, שאם ילך נתניהו בתלם של קרי, תהא זו "הכרעה היסטורית" ואינו שואל את עצמו, האם לא להפך - דווקא הכרעה לשמר לעם היהודי את מולדתו ההיסטורית מול כל הלחצים והאיומים - זו ה-הכרעה ה-היסטורית ב'הא' הידיעה? כי איזה קשר בעולם היסטורי יותר מזה של העם היהודי לארצו? הקשר הבדוי של העם הפלשתיני הדמיוני, אולי?
ועוד שם תואר מצא לו ימיני לחלומו הרטוב לעשות מארץ ישראל פלשתין: "החלטה גורלית". מה רצה לומר בזה, שהמעשה הזה יחרוץ את גורל הציונות? או שגורל מאות אלפי יהודים ייחרץ על ידה לגרוש ולחורבן? או שמא, שגורל המדינה ייחתך למלחמה שעוד לא ידענו כמותה?
בכלל, שמאלנים היזהרו בדבריכם בבואכם להציג את מרכולתכם כ-"היסטורית" - גם חורבן בית המקדש היה אירוע "היסטורי", וכן פלישות ההונים, המונגולים והגרמנים. אמרתם 'היסטורי' - עוד לא אמרתם כלום!
עוד במאמרו, מלקק ימיני את אצבעותיו מהברקה נוספת, פרי דמיונה של מנהיגת השמאל החדשה, צפורה לבני: "יש צורך בהסדר ע ם ה ע ו ל ם", אמרה, וימיני שכלל: "הסכם עם העולם באמצעות ארה"ב"! אז מה יש לנו כאן? כבר לא 'שטחים תמורת שלום' ואפילו לא 'שטחים תמורת שקט' או אפילו 'הודנא' מתוצרת חמאס. הם יירו בנו מתוך ירושלים המחולקת, ישגרו לעברנו רקטות מתוך חורבות קריית ארבע ועופרה ולנו, בתמורה, יהיה שלום עם העולם! אף טיל לא יעוף אלינו מוושינגטון, לונדון או פריז - מה עוד נבקש?
אגב, אפילו בשידור המפחיד בערוץ השני נאלצו להודות שלאזור התעשיה ברקן דווקא מתווספים מפעלים חדשים ומבני תעשיה חדשים מוקמים והולכים ובאזורי תעשיה אחרים ביו'ש, או שהחרם אינו מורגש כלל, או שמוצאים דרכים להתמודד איתו. ומה הפלא? זה הרי בגנים של היהודים מזה 2000 שנים לשרוד ולהכיל חרמות, וגם לעקוף אותם ולהערים עליהם. אגב, היהודים ההיסטוריים ההם - בספרד, בתימן, בגרמניה או בפרס - לא ב"כיבוש" ובהקמת התנחלויות האשימו אותם, עליהם הכריזו הגויים חרם, אך ורק מפני שהיו יהודים והחליטו להישאר יהודים. לא כולם, אמנם. היו מהם, שבלשונה של שרת המשפטים "עשו הסדר עם העולם" - התנצרו או התאסלמו, וכך השתחררו מן החרם. כמה מהם הצטרפו אל המחרימים ואף עמדו בראשם. כמו היום.
לכאורה, היה זה רק טבעי שהרצף ההיסטורי הזה יוזכר ויופנם ע"י הערוץ השני וע"י ימיני, לבני וחבריהם כאשר אירופה שוב מחרימה יהודים. איך זה ייתכן שאנשים משכילים, בני תרבות, אינם מבחינים בקשר שבין רדיפת יהודים באירופה בכל הזמנים וגם היום, לבין רדיפה על-ידי אירופה, של יהודים בישראל היום? יש לזה רק הסבר אחד: האליטות נותנות הטון בישראל, ובראשן התקשורת המרכזית, מאוישות ומלוהקות ע"י מיעוט שרואה את עצמו כ-י ש ר א ל י ועמל קשות להדחיק את מוצאו היהודי. האנשים האלה, החיים בהכחשה, קשה להם להשלים עם המחשבה שהעולם החיצוני עדיין רואה מבעד לתחפושת הצברית, הקוסמופוליטית והפסבדו מזרח-תיכונית שלהם, את מה שאינם רוצים להיות - פשוט יהודים, ומשום כך הוא מחרים גם אותם. כ"ישראלים", הם נאלצים להמציא לעצמם עילה אחרת, לא-יהודית, להיותם מוחרמים, ומה זמין יותר מן "הכיבוש" ופריו הרעיל - ההתנחלויות? מה גם, שהגויים המחרימים גם הם טוענים כך, וזאת מתוך הצורך ש ל ה ם להסוות את מניעיהם האמיתיים, האנטישמיים.
אין חדש
עד כאן הכל ברור, ובעצם אין פה שום דבר חדש. הלא יהודים שונאי עצמם, יהודים מתבוללים ויהודים מומרים ומשומדים היו לנו בכל דור ודור. מה שחסר בתמונה שלנו הוא הצד המואר - היהודים שנשארו נאמנים, היהודים הגאים, היהודים שלא ברחו מן הגלים הסוערים אלא רכבו עליהם, נרטבו ולא פעם עמדו בסכנת טביעה ולא נטשו את הספינה. בכל הפולמוס המתפתח בארץ מסביב ל'שד' החדש, שד החרם והבידוד בעולם, אנו שומעים בצד הלאומי התנגדות לניפוח הסכנה מעבר למימדיה הצנועים בינתיים, אך איננו שומעים אמירה ברורה, גלויה ואמיצה שארץ ישראל שווה את מחירו של כל חרם! שגם אם החרם באמת יפגע בנו, ואפילו יפגע קשות, נעמוד בו - גם מפני שאנחנו יודעים שלפנינו לא יותר מגלגול חדש של שנאת היהודים הישנה נושנה וגם משום שהזכות להתיישב בארץ ישראל, החופפת את זכותו של העם היהודי ל ארץ ישראל, היא תכלית היותנו כאן ולכן בלתי ניתנת למשא-ומתן או לוויתורים ופשרות.
אלה, שבמסעי הצלב או תחת האינקוויזיציה החליטו להישאר יהודים, לא נרתעו מפני גירושים, רדיפות ועלילות דם ולא כל שכן - מפני לחץ כלכלי. לכולם הייתה ברירה "להגיע להסכם עם העולם" ולוותר על יהדותם, כפי שלבני מפצירה בנו היום לוותר על ערש מולדתנו, אך הם לא היו מוכנים ללכת בדרך הזאת כדי להקל מעליהם את הלחץ. בהכרה צלולה וברוח איתנה הם שילמו את מלוא המחיר, ועתים היו אלה החיים עצמם.
לכאורה, דורנו אינו נופל מאלה שקדמו לו וגם בימינו העם היהודי בארצו מוכיח יום יום את נכונותו לשלם מחירים אדירים בעבור תקומתו הלאומית. מה חסר, אפוא? חסרה ההכרה. העם היושב בציון הוא אכן ציוני ויש בו תופעות נפלאות של מסירות נפש, אך הוא לא יאמר זאת בפירוש לא לעצמו ולא לזולתו, מפני ש-היות אדם פטריוט וגאה במורשתו ובעמו נחשב נלעג, מיושן, משהו שיצא מן האופנה. ומי אומר את זה? מי שבכל תחומי החיים קובע, מה הוא politically correct, מה תקין ומה לא תקין: ה"ישראלים", כמובן!
הגיע הזמן, שאנשים וארגונים בעלי השפעה יאמרו למחרימים הזרים בחוץ ולעוזריהם היהודים מבית, שעם ישראל כבר עמד כאן בסבל ובתלאות קשים יותר מכל בהלת החרם שמנסים לזרוע בקרבנו. כבר הגנרל הבריטי האנטישמי ברקר חשב, שאם "יכה את היהודים בכיסם" הם יוותרו על מלחמתם לחרות בארצם. התברר שטעה, וכך טועים גם כל חובבי פלשתין הישראלים, החושבים שחרם כלכלי יביא אותם אל משאת נפשם, בחורבן מפעל ההתנחלות היהודי בירושלים, ביהודה ובשומרון.
הנס מצא את העושר
מילדותי בבית ספר גרמני אני זוכר סיפור ילדים: "הנס מצא את האושר". הנס הצעיר עבד 7 שנים בנאמנות ובחריצות ובתום תקופת העסקתו קיבל את שכרו כראוי לו, בצורת גוש גדול של זהב. שמח וטוב לב יצא לדרכו הביתה, גאה להראות לאמו, מה הוא שווה. הלך, הלך, השמש זרחה, גוש הזהב הכביד עליו והרגליים כאבו. עבר לידו פרש והציע לו עסקת חליפין: תן לי את הגוש הזה וקבל תמורתו את הסוס - גם לא תסבול מן הכובד, גם לא תצטרך ללכת וגם יהיה לך סוס! הנס שמח להצעה ואף הודה לפרש על נדיבותו.
רכב, רכב על סוסו החדש ושוב הכתה השמש והנס נעשה צמא. עבר לידו איש שהוליך פרה, וגם הוא הציע לו חליפין: קח את הפרה, ומתי שתצמא יהיה לך מיד חלב! הנס הסכים בשמחה, אך גם הפרה עשתה בעיות, ועל כן ברצון הוא קיבל הצעה נדיבה נוספת - להחליף אותה באבן משחזת, שממנה גם תהיה פרנסתו מצויה. בתור בקשיש גם הרימו לו אבן כבדה מן השדה, כדי שבזמן ההשחזה יהיה לו על מה לשבת. הלך לו עכשיו הנס בדרך עם שתי האבנים הכבדות על כתפיו, עד שראה באר. רכן להרוות בה את צימאונו, והנה נשמטו שתי האבנים ונפלו לתוך הבאר. עכשיו, לאחר ששתה לרוויה וגם נפטר מן האבנים המכבידות, סוף סוף רווח לו והתייצב לפני אמו - אדם מאושר!
ישראל במשאה ומתנה עם קרי הזכירה לי את "הנס המאושר". נתניהו מציע לאבו-מאזן עסקת חליפין: קח ארץ ותן לי תמורתה 'הכרה', נייר שיהיה כתוב עליו שהמדינה היא יהודית. ליברמן מציע להיפטר מעוד חבל ארץ אחד, בתמורה להפחתת מספר הערבים במדינה. באה לבני ומציעה את כל מה שנשאר מירושלים ומיהודה ושומרון ל"עולם" - תמורת ביטול החרם והסרת הבידוד, ואם אפשר - גם חיוך קטן.
ואז, מדינתו של הנס תהיה סוף סוף - מאושרת.
