יותר מ-50,000 ניתוחי קטרקט (ירוד) מבוצעים מדי שנה בישראל. ברוב המקרים קטרקט מתפתח בגילאי 60 עד 80, אך עלול להופיע בגיל מוקדם יותר למשל בקרב חולי סוכרת, לאחר שימוש ממושך בסטרואידים או לאחר חבלה בעין. כמו-כן, ישנם תינוקות שנולדים עם קטרקט מולד. בנוסף, עישון וחשיפה לשמש ללא הגנה, מהווים גורמים מאיצים להתפתחות קטרקט.
ברוב המקרים, תהליך התפתחות הקטרקט הדרגתי והתוצאה היא טשטוש הראייה כתוצאה מעכירות בעדשת העין הטבעית, האחראית למיקוד קרני האור החודרים דרך האישון אל הרשתית. מכיוון שמעבר קרני האור אל תוך העין משובש, הראייה הופכת מטושטשת הגורמת לראיית "עננים".
קיימים מספר סוגי קטרקט בהתאם לאזור העכירות בעדשת העין ולחומרת העכירות ולכן דרגת הטשטוש עשויה להשתנות מאדם לאדם. לעיתים, בנוסף לטשטוש, מופיעים סנוורים בלילה מפנסי כלי רכב. כשדרגת הקטרקט חמורה, עלולה להתקבל תמונה מטושטשת עד למצב בו לא ניתן לזהות פרטים. הטיפול חיוני על-מנת לאפשר חזרה לתפקוד רגיל. כיום, כשתוחלת החיים גבוהה וגם בני 80 ומעלה מתפקדים באופן עצמאי ואף נוהגים, לראייה מיטבית יש חשיבות רבה, הן לתפקודם והן לשמירה על ביטחונם האישי.
הטיפול היחיד בקטרקט הוא ניתוח להחלפת עדשת העין העכורה בעדשה מלאכותית. מטופלים לאחר ניתוח קטרקט חשים ש"וילון" הוסר מעיניהם, הם רואים שוב את כל קשת הצבעים ולא מוגבלים בפעילויות היומיום.
כיום קיימות שתי שיטות ניתוחיות לביצוע ניתוח קטרקט:
- הראשונה והוותיקה כוללת יצירת פתחים בקרנית באמצעות סכין זעירה, פתיחת פתח בקופסית העדשה באופן ידני, פירוק ושאיבת חלקי העדשה העכורה באמצעות מכשיר אולטרסאונד זעיר (פאקואמולסיפיקציה) ולבסוף השתלת העדשה;
- השיטה השנייה שהולכת ותופסת מקום בשנים האחרונות והמיושמת ב"עתידים מדיקל סנטר", כוללת ביצוע רוב שלבי הניתוח בלייזר מסוג LenSx כגון: יצירת הפתחים בקרנית בדיוק מירבי, פתיחת פתח עגול בקופסית העדשה ופירוק העדשה העכורה באופן ממוחשב בטכנולוגיית פמטוסקונד-לייזר. בשלב השני משתמשים במכשיר הפקואמולסיפיקציה לפירוק סופי של העדשה ושאיבת חלקי העדשה ולבסוף מוחדרת לעין העדשה המלאכותית.
הניסיון המצטבר מביצוע כ-1,000 ניתוחי קטרקט בלייזר, מצביע על
מספר יתרונות ביחס לשיטה המסורתית:
- דיוק רב במיקום הפתחים בקרנית;
- טיפול אפשרי באסטיגמציה (צילינדר) באמצעות חתכי קרנית מיוחדים;
- יצירת פתח עגול ומדויק בקופסית העדשה כתחליף ליצירת פתח ידני;
- הקטנת הפעולות המבוצעות באופן ידני בתוך העין והחלפתן בפעולות ממוחשבות מדויקות על-ידי מכשור לייזר מתקדם;
- אפשרות למיקום טוב ומדויק של העדשה המלאכותית. לדבר זה חשיבות מכרעת בהשתלת עדשות מתקדמות (פרימיום) לצורך הקטנת התלות במשקפיים (עדשות טוריות לתיקון אסטיגמטיזם (צילינדר), עדשות מולטיפוקאליות לצרכי ראייה רב-תכליתית לכל הטווחים);
- שימוש באנרגיה נמוכה יותר לצורך פירוק העדשה העכורה וסיכון מופחת לפגיעה בתאי האנדותל שבקרנית ולבצקת ממושכת בקרנית;
- אפשרות לביצוע ניתוח במקרים מורכבים כגון אצל מטופלים הסובלים מניסטגמוס ועיניים קטנות;
- אפשרות לטיפול בקטרקט "בשל" הנחשב למורכב יותר לטיפול.
בשתי השיטות, מושג שיפור ניכר בראייה והתוצאות מצוינות. עם זאת, הניסיון שנצבר בישראל והמסקנות אליהן הגיעו כ-30 רופאי עיניים שמנתחים קטרקט באמצעות לייזר, דומים למסקנות המחקרים שנערכו בחו"ל והצביעו על דיוק רב יותר בכל שלבי הניתוח, על ירידה בסיכוי לסיבוכים לאחר הניתוח ועל רמת בטיחות גבוהה יותר.