פרשנות במסווה דעתנות מעוותת המציאות

• "עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא יוסיף יבא בך ערל וטמא" - (ישעיהו נב, א)

• "ליבו של מדינאי צריך להיות תמיד בראשו" - (נפוליאון בונפרטה)

"שאלה של פרשנות"

העובדה שנתניהו מתגרה בנשיא אובמה ובשליחו, העובדה שהוא אינו מתקפל, לא מתרגש, לא מוותר, אך עושה זאת בטקט ולא בבוטות ובגסות כמו חלק מהשרים. האם זה מצביע על כך שהוא טועה, בחרדה קיומית ומדינית, עושה שגיאה היסטורית, מאבד ידיד אמת ותומך או שמא מתגלה כמנהיג איתן, נוקשה שטובת העם ובטחונו חשובים לו יותר ממה שיחשבו או יפרשנו את התנהלותו. אלה שלא מסכימים עם נתניהו, דרכו, האידיאולוגיה שלו והשתייכותו המפלגתית, לא יאמינו, לא יפרגנו ולא יגידו מילה טובה, גם אם יתברר שהוא צודק ודרכו היא הדרך הנכונה והבטוחה. לכן תמיד, תצוץ מאי שם, פרשנות על לחיץ, לא אמין, לא כשיר, נראה מזיע וקשה החלטה. האמת נמצאת כנראה אי-שם באמצע ולמעלה, כלומר, נתניהו לא מזיע, לא לחוץ ולא נפיץ אלא מנווט בשיקול דעת ובבטחה את ספינת המדינה המתנדנדת בגלים הסוערים. כמובן שהוא גם טועה, וגם ההתנהלות לא תמיד מובנת ולפעמים מרגיזה ומעוררת וויכוחים, אך עלינו כציבור, לשפוט על כלל ההתנהלות כלל ההישגים, הן הכלכליים, הן המדיניים ובעיקר הביטחוניים, שיש להם השלכה על יתר הפרמטרים החיוניים של קיום וניהול מדינה. אם לסכם עד הלום, רוב הציבור, ברוב הסקרים מרוצה מנתניהו כראש ממשלה ונותן לו בכל הסקרים יתרון ממשי גדול על יתר המועמדים. הבעיה של השמאל שאין להם מועמד רציני מנגד כיום, אם בודקים את גלריית המנהיגות של האגף או המחנה השמאלי - אין מנהיג בעל שיעור קומה שיכול לסכן את נתניהו. אריק שרון ז"ל שפרש מהליכוד סחף אחריו את ההמונים ואת המנדטים, בשל אישיותו הכריזמטית, מנהיגותו והיכולת להחדיר בציבור את האמונה שהוא יכול להביא שינוי. אז בבקשה, נא להצביע על מנהיג, שיכול להתמודד בזמן הקרוב על המנהיגות ואמון הציבור מול ביבי.

תופעת אביגדור ליברמן כל מי שמתפעל מהשינוי שחל בגישה של ליברמן, בהצהרותיו המרגיעות והגמישות, לכאורה ותמיכתו הפומבית בתוכנית קרי שלא ישלה באשליות. ליברמן לא שינה את דעותיו, ליברמן שינה את הטקטיקה הפוליטית שלו. אם עד עכשיו הוא הצטייר כקיצוני ימני, בוטה, חזק לא גמיש, עכשיו הוא לבש את הגלימה של המפשר, המתווך, האיש שתומך במדיניות ארה"ב, בתוכנית של קרי, בתוכנית של שתי מדינות לשני עמים, של תוכנית אחדות העם. ליברמן מצטייר כמדינאי מפוקח, פרגמטי, שיכול להנהיג את גוש הימין, יהיה מקובל על ארה"ב ובאותה הזדמנות אם יהיה פילוג או פרישה מהליכוד, להגדיל את מספר המנדטים. בשלב זה, אין הוא מהווה סכנה לנתניהו, אבל ליברמן בונה על העתיד ועל ההתפתחויות באזור, שאולי ישחקו לטובתו.

תוכנית אבו-מאזן הגיעה אלי התוכנית שהוצגה לקרי ע"י הפלשתינים, בחוברת מפוארת בערבית ובאנגלית, ואחרי עיון בה יכול אני לסכם שאמנם יש שם הצהרות כלליות עם רוח חיובית - אבל בין השיטין, ברור שהעמדות העיקריות שלהן לאמור: 1. נסיגה ישראלית - תוך 5 שנים לגבולות 67'. 2. הורדת כל ההתנחלויות. 3. לא תהיה נוכחות של צה"ל ביהודה ושומרון. 4. הביטחון יהיה בידי כוחות נאט"ו. 5. המדינה הפלשתינית תהיה מפורזת אבל עם כוח משטרה גדול. 6. מזרח ירושלים - בירת פלשתין. 7. לא תהיה הכרה במדינת ישראל - כמדינת העם או הלאום היהודי. 8. שאלת הפליטים - חייבים פתרון, כך גם שאלת האגן הקדוש. אלה עיקרי התוכנית, אז כמובן שיגידו שאלה עמדות פתיחה בלבד ויש מקום לדיונים וגמישות, אך ברור וגלוי שהסכם חיובי וחיוני שישראל תוכל לחיות איתו - לא יצא מזה בקדנציה הקרובה. לסיכום: יש על מה לדבר, ימשיכו לברבר, ימשיכו להצהיר - הסכם לא יצא מזה, ותוכנית קרי למרות שהודלף שיש בה הצהרה על הכרה במדינה יהודית - לא תצלח.

הערות והרהורים בענייני דיומא 1. ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, חזר לאיתנו וממשיך להפציץ עם דעותיו כמו: אין מקום לתקיפה באירן, אין צורך בנוכחות צה"ל בבקעת הירדן ובעיקר אין צורך בביבי נתניהו. 2. מהדרך, מהטון והתוכן ברור שיש כאן יותר עניין אישי מאשר אידיאולוגי ולא צריך להתרגש יותר מדי מהצהרותיו, כמו מראש השב"כ לשעבר מר דיסקין, למרות חלקם הגדול בתרומה לביטחון ישראל, אבל כשזה מגיע לפוליטיקה וגורל העם בציון, מותר ואפשרי לרוב הציבור לא לקבל את עמדתם. 3. מטוס לנשיא וראש ממשלה: משך שנים דנו בנושא וכל נסיעה רשמית של הנשיא ושל ראש הממשלה מתורגמת מיד לכסף באלפי דולרים על חשבון הציבור. 4. מכאן יצאה ההחלטה, לקנות מטוס נשיאותי כדי שלא יצטרכו כל נסיעה להזמין במכרז מטוס מיוחד. 5. אלא מאי... כל ידיעה על קניית מטוס ממשלתי שישרת את הנשיא וראש הממשלה, מתורגם בתקשורת כמטוס של ביבי ושרה, כולל רמזים על מיטה כפולה ופינוקים נוספים, אולי נרות ולא מוזכר כי מדובר ברכוש ממשלתי ולא פרטי שיחסוך גם כסף וישרת את הנשיא הבא, את ראש הממשלה הבא והבאים אחריו, כמו גם בית הנשיא ובית ראש הממשלה. 6. אז כשצריך להעביר ביקורת על נתניהו ועל פרס, יש לעשות זאת, אבל גם קצת ביקורת עצמית, קצת איפוק ונימוס לא יזיקו. 7. ארדואן הטורקי לא רוצה נורמליזציה עם ישראל - הוא מתקרב לאירן ומבקש תמיכתו ועזרתו, לכן אין לו כל עניין לנרמל יחסים עם ישראל. הקלאבים בטורקיה - יחכו.