עלילות דם נוסח 'הארץ'

יקצר המצע מלהדגים את כל פרטי תועמלנותו הפרו-פלשתינית של הארץ. הנה דוגמית: מאמר של פרופ' נורית פלד-אלחנן, מן האוניברסיטה העברית: "שתיקת הכבשים באקדמיה" (22.2.14), נועד לשכנע את הקורא, שהמשטר הדמוקרטי בישראל הוא פשיסטי, אכזרי, עושק, פושע נגד האנושות. פלד מספרת לקוראי האנגלית, בין היתר, כי בכפר סילוואן, השוכן ממש למרגלות חומת ירושלים העתיקה, שהפך מוקד ליידויי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה - קורה הנורא מכל: "בסילוואן ילדים קטנים נחטפים באישון ליל ומעונים בידי חיילים". קוריאה הצפונית זה כאן. הטענות המצמררות האלה הודפסו ללא שום הסתייגות, בלא שום אמירת "לדבריהם", כפי שניתן לצפות מעיתונות מקצועית, אתית. פלד לא הביאה את המקור לסיפור הזוועה. השקר הוצג כאמת עובדתית.

נניח לרגע לחופש השיסוי שנטל הארץ לעצמו בהפצת שקר בזוי זה, ונפנה לטענה אחרת של הארץ, שהעולם כולו נגדנו (צבי בראל, 10.3.14). מסתבר שגם זה שקר גס. מעולם לא הייתה עדנה כזו במעמדה הבינלאומי של ישראל. מנהיגי אומות נכנסים ויוצאים כאן בקצב מסחרר, חותמים על הסכמים כלכליים ומדעיים למאות. בין הארגונים שדווקא אינם נגדנו, מצויה קבוצת 'קאמרה', שהקימו אינטלקטואלים אמריקניים אוהדי ישראל. משנחשפו לתעשיית הכזבים של התקשורת הישראלית, הקימו קאמרה אתר אינטרנט (בעברית ובאנגלית) שעוקב אחר עלילות הדם במקומותינו. "תיאור ישראל... באופן בלתי מדויק ומוטה לאורך זמן, עלול לעודד דעות קדומות אנטי-ישראליות ואנטי-יהודיות", מסביר אתר הבית של קאמרה. באתר 'פרספקטיבה, לדיוק ולאמינות בתקשורת הישראלית' שהקים קאמרה, נבחן בין היתר סיפור הזוועה של פלד. חנן עמיאור, מתחקירני פרספקטיבה, שאל אותה מנין שאבה את המידע המרשיע שלה והופתע לגלות כי המסיתה הסתמכה, לטענתה, על דוח בצלם – ארגון שמאלני קיצוני אנטי ישראלי מובהק, גם הוא מפרקליטי השטן. זהו המקור ה'אמין' שלה. תזכירו לי מתי התבסס הארץ כעל אמת עובדתית, ללא שום פקפוק והיסוס, לדוח של תנועת ימין קיצוני, 'כהנא חי', למשל, ופירסם אותו ללא בדיקה או הסתייגות. עד כאן השלב הראשון של עלילת הדם מבית הארץ. אבל עמיאור לא הסתפק בהצגת מקורותיהם ה'אמינים' של פלד והארץ. הוא הלך אל הדוח עצמו וגילה שהם 'עיבדו' והחריפו את נתוניו. כך משיגים רייטינג בינלאומי. הסתבר כי אפילו דוח בצלם המפוקפק, סולף: לא ילדים קטנים נעצרו אלא נערים, לא חטיפות בוצעו אלא מעצרים, לא עינויים חלילה אלא טענות בדבר הכאות, לא חיילים אלא שוטרים. בקיצור, בלוף אחד גדול, מבית מדרשו של הארץ-בלוף.

מי שיעקוב אחר 'פרספקטיבה' יגלה שתעשיית הכזבים מבית הארץ, עובדת נון סטופ לגרימת נזק תדמיתי כבד לישראל בעולם. אין בידי הקורא האירופי או האמריקני כלים להתייחס לשקרי הארץ באורח ביקורתי. וכשההאשמות מתורגמות לאנגלית מתוך עיתון ישראלי, יעני מכובד (איש בחו"ל לא משער שמדובר בבדאי סדרתי), הן נתפסות כהודאה באשמה: הנה הישראלים עצמם מודים בהתנהגותם הברברית של קלגסיה, ומדינתם היא החשוכה והנתעבת באומות העולם. מה שרצינו להוכיח. אף אחד לא יעלה על הדעת שמדובר בישראבלוף. לעיתים החוצפה והשקר של העיתון מתעלים לשיאים מדהימים. לא רק שהם מפיצים בעולם סיפורי זוועה מתורגמים מעברית, אלא אף מוסיפים נופך אנטישמי נוסף רק במהדורה האנגלית. תעשיית השקר. כך למשל חשף פרספקטיבה (בטור של גדעון שביב) שבעוד שבעיתון המודפס דווח ב-27 בפברואר: "פלשתיני נהרג בגדה; צה"ל: הוא התכוון לבצע פיגוע בקרוב", נכתב במהדורה האנגלית על "הריגתו המיותרת של פעיל פלשתיני בידי חיילים ישראלים: האם הגיע לו עונש מוות?". המחבל, שגם הארץ הודה כי היה טרוריסט מאנשי החזית העממית לשחרור פלשתין, וכי התבצר בביתו וסירב לצאת, הפך במהדורה האנגלית ל'פעיל פלשתיני' תמים שכזה, משהו כמו פעיל שכונות, סוג של פלשתיני נקי כפיים ובר לבב. כעבור ימים אחדים טען הארץ במאמר אחר בעברית ובאנגלית, כי "הימ"מ הוציא להורג מטווח אפס את הפעיל הפלשתיני שסירב להסגיר עצמו". יצרני עלילות הדם מבית כזבני הארץ, עובדים נון סטופ. הבלופים המזוויעים שנועדו להשחיר בעולם את פרצופה של הדמוקרטיה הליברלית היחידה באזור, חיים ובועטים כל השנה, ללא שום אתיקה מינימלית, מעל דפי התועמלן הבזוי בשירות האויב, שמתעקש להגדיר עצמו עיתון.