מיליונים במחלפים ואוכלי כובעים

א. מחלף נסוג 320 מיליוני ש"ח הושקעו בבניית מחלף דרור על כביש 4, מדרום לאבן-יהודה. בנוסף, תקתקו טקס חנוכה בנוכחות ישראל כץ, שר התחבורה, ראשי המועצות המקומיות, כמה קבלנים ואורחים נכבדים. פחות מיומיים אחר כך קרס אחד הכבישים הראשיים במחלף, והכביש מונח מאז כאבן שאין לה הופכין, ומדי ליילה מואר באור יקרות, מאז ספטמבר, והרמזורים פועלים בו על ריק. זו הייתה יכולה להיות בדיחה בנוסח "תעלת בלאומילך" של אפרים קישון הבלתי-נשכח, אלמלא המשיכה לעלות הון תועפות. ועכ/'שיו מחפשים את המשוגע התורן שנעדר מאחד מהמתקנים. באוגוסט הודיעו, שהמחלף ייפתח תוך כמה שבועות. אחר כך זה נדחה בעוד כמה שבועות ובעוד כמה שבועות - עד שלבסוף נחנך המחלף הנסוג, אך לא נפתח לתנועה. עוד חידוש מרענן במינהל הציבורי של מדמנת ישראל. הודיעו, שהתיקונים יימשכו עד חודש מארס, וגם הוא חלף, ואביב הגיע. בינתיים ראיתי במחלף הנסוג שלט, שהוא ייפתח באוגוסט. אשרי המאמינים. יש שמועה, שפוטר קבלן, שאחראי לכישלון. אך הכישלון הנו רק של החברה הלאומית לדרכים, והיא חייבת דיווח לציבור, הסובל עדיין בפקקים אדירים בכביש 4 ובכביש 531, ומשלם לשווא הון תועפות בעצבים מרוטים, בדלק ובבלאי. וזה מזכיר לי את מחלף הסירה על כביש החוף ליד הרצליה, שאחרי חנוכתו, לפני כמה עשרות שנים, התברר, שתוכנן לא-נכון, ונאלצו לשנותו. אז מה?! אנחנו מדינה צעירה, מוקפת אויבים ויכולה לבזבז הון תועפות על שטויות של לבלרים חדלי-אישים.

ב. אוכלי כובעים מעניין מי תמך באהוד אולמרט - גם אחרי שהורשע כבר בתיק פלילי - עד הרגע האחרון לדיוני הערכאה הראשונה במשפט הולילנד?! ומי - בתקשורת ובפוליטיקה העכורות שלנו - לעגו לאותם עיתונאים, שהבולט בהם הוא יואב יצחק מ"מחלקה ראשונה", שהעזו כגבר לפני כמה שנים לנסות להעמיד את אולמרט אל עמוד הקלון?

ג. לו יהי לו נבנה מתחם הולילנד ב"שטחים", שהעלית הישראלית כה מתעבת אותם - היו דואגים מיד להרוס את המתחם המשוקץ, שהנו קוץ בעינה של ירושלים. אלא שבמתחם הולילנד גרים מטובי העיר והמדינה (האם שילמו מחיר מלא על הרכישה?), וזו שטות גמורה להחיל עליהם את השיטות הברבריות של "שומרי החוק ואוכפיו" ביהודה ובשומרון. כידוע לכל טירון, יש דרג ויש...

ד. ואני רק עוד שאלה מטרידה

למה אין בודקים כיצד עובדי ציבור ונבחרי ציבור הופכים אצלנו במהלך כהונתם, או מיד אחריה, לאנשים עשירים מאוד?! אם הדבר ייבדק, לא נופתע חדשים לבקרים מהמועמדים החדשים לשיכון בתאי מחנה מעשיהו.

ה. שוק מזרחי הסכמות זמניות במשא-ומתן עם הפלשתינים תמיד שימשו קרש קפיצה לשלב הבא במשא-ומתן - בין השאר, כי כך מתנהל הבזאר המזרח תיכוני. במלים אחרות - אסטרטגיית סלאמי (דומינו) מזרחית. לחבורת חדלי-האישים (jerks באמריקנית) סביב אובמה אין מה להציג, אחרי כחמש שנות הרס שיטתי של ארצות-הברית בהנהגתה. גם לא לחבורת התליינים היהודיים, שהתגייסו לטובת הממשל הכושל, כדי לחסל את מדינת ישראל. בינתיים, איבדו אובמה וחבורת הזבל שלו את קרים ואולי גם את אוקראינה, את בילרוס ואת רומניה. בכל האזורים הללו יש לרוסים אינטרסים ברורים - כלומר, תביעות טריטוריאליות. על כל אלה רצו לכפר בהסכם חפוז וחסר-שכל במזראח התיכון, שבו ישלמו היהודים, כרגיל, על כל העוולות בעולם ועל כישלונותיו של הממשל האמריקני באשר פנה. שיא החוצפה של קרי ושל אובמה היה להציג את יונתן פולארד כשווה-ערך לחבורת רוצחים, חלקם אזרחי ישראל, ולהתנות את שחרורו בשחרורם. אך אין להאשים את הממשל האנטישמי בוואשינגטון ואת משת"פיו בלבד. לו שלחנו מטאטא שבור ומרוט לייצג את מדינת ישראל במשא-ומתן ולא את ציפישטות לבני-שפיצר (שמתחרה עם נסיך הג'ל ועם השר הטירון על כתר השוטה שבממשלה) - היו הישגינו בדיונים הרבה יותר יצירתיים ומשמעותיים.

ו. אווירה טובה ואוכל נהדר החלטנו בצהריים לאכול בחוץ, ליד ביתי שבשרון, ונזכרנו במודעה מעניינת, על מסעדת "ארטישוק בכפר" בכפר-יונה (שדירות רבין 93 - בכניסה המערבית לכפר-יונה על כביש 57; טלפון 09-7994206). זו הייתה אמורה להיות ארוחה חפוזה בהפסקה קלה, והפכה לשעה של קורת-רוח ושל הנאה. המסעדה אינה מפוארת וחפה מכל קשקוש אופנתי. כשהגענו, קצת לפני צהריים, קיבלו אותנו במאור-פנים, והגישו כוסית לימונצ'לו לכל סועד. מוסיקת רקע שלווה (אלוויס!) לא הפריעה להנאת האכילה. התפריט מודפס בלי שגיאות כתיב וברור לחלוטין. הלכנו על ארוחות עסקיות, שכללו מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתייה. כיוון שאנחנו טבעונים, הלכנו על ארוחה ללא חלב, ללא ביצים וללא מוצרים מן החי. למנות ראשונות קיבלנו תחתית ארטישוק ממולאת בכל טוב ופרחי כרובית ברוטב אדום - שתי מנות נהדרות, שהכינו אותנו היטב, יחד עם בירה (כלולה בעסקית), לקראת הבאות. פינו את הצלחות, ומהמטבח יצאו במרץ קערה חמה ביותר (והמלצרית התריעה, שהיא חמה!) של לזאניה טבעונית וקערה עם ירקות ברוטב קארי על מצע אורז לבן. שתיהן היו תענוג עילאי. כלכלה: שתי עסקיות טעימות מאוד ושני ספלי קפה - 111 ש"ח. שירות - אדיב מאוד וידידותי. שעות פעילות - כל יום משתים-עשרה בצהריים עד אחת-עשרה בליילה (בימי שישי - עד ארבע). חניה - בשפע. שורה תחתונה - עוד נשוב ל"ארטישוק בכפר".