החלטתו של
משה כחלון לחזור לפוליטיקה ולרוץ בבחירות הבאות לכנסת באה בעיתוי מתוזמן ביותר, עם פירסומו של דוח
מבקר המדינה, הקוטל את אוזלת ידה של הממשלה בצמצום ממדי העוני בארץ.
שובו של כחלון הוא בהחלט בשורה מעודדת מאוד מצד מי שנחשב כיום למושיע החברתי הבולט ביותר של חברה ישראלית משוסעת, שכבר הספיק להוכיח עצמו ככזה בעבר. אל מול פנים מצולקות וקודרות עד למאוד של ממשלה כושלת, ש"שמה פס" אחד גדול על מיליון ענייה - כחלון הוא אלומת-אור מנצנצת.
כל מי שחרד לדיוקנו המוסרי של הממשל הישראלי הבלתי-תקין, צריך, לפיכך, להתפלל לשובו המהיר של כחלון לזירה. אחרי ככלות הכל הוא היה הכוכב הנוצץ של הכנסת הקודמת, כששמו יצא לפניו בזכות מאבקו הבלתי-מתפשר לצדק חברתי.
אחרי ככלות הכל, עדיין לא נולד כוכב חברתי זוהר שכמותו לא בשורות הליכוד ולא בשום מפלגה זולתה. מן הראוי היה שיחזור ויתרום את תרומתו הנדיבה לציבור-בוחריו, גם אם הפעם תהיה זו מפלגה עצמאית משלו, באשר הליכוד, בו שרת, קיפל, לדבריו, את הדגל החברתי זה מכבר.
דון קישוט
אין זה עוד סוד שכחלון הוא היום שבע-מרורים מהמדיניות הכלכלית, חסרת הפן החברתי, שמוביל הליכוד. בתור שכזה הוא חש את עצמו כדון-קישוט, שנלחם לבדו, אך לשווא, בטחנות הרוח. הגם שמנוי וגמור עם כחלון שלא להתמודד עוד ברשימת הליכוד - נשואות אליו, בצדק, עיניים רבות.
הצלחתו של כחלון בבחירות הקרובות מובטחת מראש, ללא צל של ספק. סביר להניח שקולות רבים ממפלגות קיימות ינדדו, אל נכון, למפלגה בראשותו. המפלגה החדשה, שתקרום בקרוב עוד וגידים, תפעל לקידום רפורמות בשוק העבודה, במערכת הבנקאות ובשוק ההון, בשירות הציבורי ובשירותים הממשלתיים. אחרי ככלות הכל מצוי בהם פוטנציאל גדול לצמצומם של אי-השוויון והפערים החברתיים, להורדת יוקר המחיה ולהגדלת ההוגנות של השיטה הכלכלית-חברתית במדינה. אז קדימה כחלון, ואל תהסס!
