את הנושא המאוד רציני הנמצא ממש בנפשנו (התחבורה ותאונות הדרכים בישראל) שאעלה כאן במקצוענות חסרת פשרות אתחיל כהרגלי עם אנגדוטה אקטואלית המוכיחה עד כמה רחוקים אנו בישראל מיישום עניינים מהותיים לחיינו.
אחת המטלות שלקחתי על עצמי לאחרונה באה להסדיר את נושא רכיבתם של האופנוענים על השול הימני בעת גודש תנועה היוצר פקק רכבים בכביש. החוק היבש לא נותן תשובה לנושא שמחד הוא בטיחותי ממדרגה ראשונה ומאידך נותן לאופנוע את הכבוד הראוי לו מעצם ההבדל המהותי בינו ובין רכבי 4 גלגלים.
המשטרה היא זו שהבינה ראשונה את הבעיה, והנחייה ברורה יצאה לכל שוטרי מדינת ישראל: לא רושמים דוח תנועה לאופנוען הנע על השול הימני, בזהירות, במהירות איטית, והכל בעת שלצידו השמאלי בכביש עומד טור כלי רכב בפקק. מה עושה
משרד התחבורה בנדון? לא רק שאינו עושה, אלא אפילו אינו מבין שזה בתחום אחריותו. מכתב שהפניתי ישירות לשר התחבורה ישראל כץ ובו בקשתי להסדיר את העניין בתיקון חקיקתי נענה: "נושא פנייתך אינו מצוי בתחום סמכות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אלא בסמכות משטרת ישראל". ברור שעניתי להם בהתאם... אבל את האבסורד חווים כולנו כל רגע בדרכי ישראל, וממש לא בעניין תחבורתי אחד בלבד.
מכאן נזכרתי שכבר לפני כ-30 שנה כינסתי מסיבת עיתונאים בבית סוקולוב בת"א, ושם לפני אמצעי התקשורת בישראל התוויתי תוכנית תחבורתית מקיפה להסדרת התנועה בישראל – לנהיגה נוחה יותר ולצורך הפחתת הקטל בדרכים. האם מישהו ב"חלונות הגבוהים" התחיל ליישם דבר או חצי דבר מכך? בדיוק להפך...
כעת בשלהי שנתי ה-67 אני מרשה לעצמי לחזור ולהציג את תוכניתי המקצוענית הכל כך מתבקשת מאליה, ואני יותר מבטוח שאיש במשרדי השחיתות של משרד התחבורה לא יעז אפילו להתחיל לחשוב עליה ברצינות. זה בדיוק ההבדל בין מקצוענות ושחיתות – והפירוט יגיע תוך כדי.
מה הדבר הכי חשוב כדי להסדיר תנועה טובה, נוחה ובטוחה בישראל?
שר התחבורה הפוליטי בישראל יאמר מיד: השקעה בתשתיות ויצירת מערך כבישים גדול ונוח יותר בישראל.
מה שמתקבל ומאושר מיד (ועל חשבוננו תרתי משמע) זו החלטת השר. האם זה יתרום ולו במשהו להסדרת הנושא אליו התכנסנו? התשובה היא חד-משמעית: אפס תוצאות!!
לא אעבור לסדר היום עם ההחלטה הגובה מאיתנו מיליארדים של שקלים הנזרקים לפח ע"ח חיינו הנרמסים שעות מרוטות בדרכים בישראל – עד שלחלק מאיתנו "נמאס" והם מחזירים נשמתם לבורא בתאונת דרכים.
שימו לב מה קרה (לדוגמה) בכביש החוף חיפה-ת"א? זוכרים את הפקקים האדירים של שנות ה-70 עת לא היה חצי מחלף בדרך? מה קרה מאז? הכביש הורחב, נבנו מחלפים אדירים, ו... נשארנו עם אותם פקקים (אם לא יותר...). שימו לב לעוד בעיה "קטנה" שנשארה מאז ועד היום: מה קורה אם משאית/אוטובוס/או סתם רכב "מחליט" להתהפך ו/או להתלקח בכביש הראשי הזה? פקק?... לא!! כל המדינה משותקת!! אנשים חוזרים הביתה כי אין כבר טעם להגיע בצהריים לעבודה... ועל מה אנחנו מדברים? על רכב אחד שחסם כביש אחד במדינה אחת קטנה וצרה עם שר תחבורה שהוא יותר מצרה צרורה!!
אחזור על השאלה: מה הדבר הכי חשוב כדי להסדיר תנועה טובה, נוחה ובטוחה בישראל?
התשובה הנכונה ששר התחבורה נכשל בה, כפולה. 1. מה עושים כדי לבטל ביזבוז הכספים הנשפך על סלילת כבישים מיותרים שאינם מסוגלים להביא מזור לבעיית התעבורה בישראל. 2. מה עושים כדי שאלה המשתמשים בדרך יעשו זאת בביטחה?
התשובה לשאלה 1 כל כך נדושה, שאם נשאל תינוק בחיתוליו ישלוף את התשובה הנכונה אינסטנקטיבית: רכבות. אוסיף בכ"ז: כאשר מדברים על רכבות אדוני שר התחבורה המושחת, הכוונה לרכבות לאורכה ורוחבה של ישראל, ושכולן תעבורנה בתוך הערים ולא בנקודות שכוחות אל וחסרות תועלת!!
התשובה לשאלה 2: הכשרה מקצועית לנהגים בישראל. מה שרואים היום בדרכים אלה בעיקר נהגים שסביר יותר שקנו את רשיונם מחאפרים וכנראה מעולם לא התעמקו בצורך להבין כיצד נוהגים נכון לתועלתם ולרווחת כל הנוהגים סביבם.
לא ארחיב בעניין זה שהוא הכי חשוב להבנת הכאוס התחבורתי בישראל, אבל צריך להתקדם הלאה.
תפקיד המשטרה
לכאורה נראים הדברים בשטח מופשטים לחלוטין: משטרה שמקבלת ספר תקנות תעבורה, מחלקת אותו לשוטרי התנועה שלה, ושולחת אותם לדרכים לתפוס נהגים העוברים על החוק.
ממש, ממש, ממש... לא!!
המשטרה איננה מסוגלת במצבת כוח האדם שלה לעמוד במשימת רישום הדוחו"ת לנהגים עבריינים. נקודה.
בנתונים אלה - מה עושה המשטרה? עובדת איך שבא לה, ובעיקר בהתאם לקולות המשמיעה תזמורת התקשורת הממומנת ע"י משרד התחבורה: טרנדים. אם הציבור החליט להשתגע ולסמס בהמוניו גם בעת נהיגה – קדימה למשימת רישום דוחו"ת למסמסים. אם קרתה תאונה קטלנית מחרידה עם משאית... ומיד לאחר מכן עוד תאונת משאית... מיד עטים על ציבור נהגי המשאיות באטרף חסר רסן. כנ"ל לגבי האופנועים... האוטובוסים הפרטיים... וכד'.
שמתם לב לטופ הבעיה?!
לא רק שחסרים מאות שוטרי תנועה להסדרת התחבורה בממדי תחלואיה "הרגילים", אלא שנוצר מצב בו מתקבלת החלטה להזניח הכל לטובת עניין אחד, ובינינו... גם לעניין הספציפי התורן אין ולו פרומיל כוח אדם לביצוע המשימה!!
לאנדרלמוסיה האכיפתית הזו מתווספת זרועו הארוכה של משרד התחבורה שהחליט לרשת את ישראל עם מצלמות מהירות משוכללות שאין להם דבר וחצי דבר עם בטיחות הנסיעה בישראל אלא למילוי קופתו של המושחת לפיד... והנה הגענו לכאוס מכואס שאפילו בגיניס לא מגרדים גודל כאוס כזה בעולם הזה ואפילו לא בעולם הבא!!
יכולתי להמשיך ולדבר גם על בתי המשפט, אבל כיום, לנוכח הברדק המוחלט שנמצא בכל המקומות של מקבלי ההחלטות עד פתחו של ביהמ"ש – יהיה זה לא רציני להטיל את האחריות וסוף הדבר דווקא לתוך אולמות השופטים ופטישיהם. אין ספק שביהמ"ש אינו נוקף אצבע להסדרת נושא הבטיחות בדרכים והתחבורה בכללולתה – אבל יהיה זה חוסר אחריות להביא את הנושא דווקא לצוואר בקבוק אחרון זה כאשר כל היתר בדרך לשם מושחתים ואינם מבצעים תפקידיהם כלל וכלל.