הרקב המוסרי של איציק

יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק רוצה בכל מחיר לחזור אל משכן הנשיא שבו התגוררה כמה חודשים על תקן של ממלאת-מקומו של הנשיא לשעבר, משה קצב, בתקופת הנבצרות שלו אחרי שנחשפה התנהלותו הנואלת. איציק הכוחנית וחסרת המעצורים אינה בוחלת בחודשים האחרונים בשום אמצעי פסול ובזוי כדי לקדש את המטרה נכספת ונוקטת בצעדים שונים כדי לבטל ולגמד את מתחריה. המסע של איציק למשכן נשיאי ישראל החל לפני שנה וחצי כאשר היא החלה לחזר באובססיביות אחר שרה נתניהו רעייתו של ראש הממשלה, שיש לה כנראה מה לומר על מי שראוי ועל מי שאינו ראוי לתמיכתו של בעלה. כאשר שאלתי את איציק על-כך היא הסבירה שבסה"כ היא באה לנחם את שרה על מות אביה המנוח וכל פרשנות אחרת שגויה. איציק סבורה שכולם תמימים וטיפשים ואינם מזהים מהלכים סמויים שלה, כמו-גם ההתחברות שלה אל גיל שפר מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר שהיה אורח כבוד במסיבת יום ההולדת שלה. בשלב הבא חברה איציק אל אביגדור ליברמן וחבר הכנסת אריה דרעי, שניסו להריץ את משה ליאון לראשות עיריית ירושלים. לאיציק לא הפריעה כלל העובדה שליברמן עמד לדין אז בתיק הפלילי הקטן, ואילו התיק הגדול שכלל עבירות חמורות נסגר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בנסיבות תמוהות. לא הזוי לה שהיא שותפה של העבריין אריה דרעי ולא הטרידה אותה העובדה שליאון היה יעד מודיעיני של המשטרה בפרשות שנחשפו ברכבת בתקופת כהונתו כיו"ר דירקטוריון החברה. איציק חשה תמיד נוח בחברת עבריינים וחשודים סדרתיים. הקאמבק של איציק כלל עוד נסיעה לפולין בחברתם של חברי הכנסת שמהלכה החניפה לכל אחד מהם, הפצת שמועות כזב על מתמודדים אחרים, מינוי דובר חרדי שיפתח לה דלתות אצל חברי הכסת החרדים והידוק החברות עם דובר צה"ל לשעבר, תת-אלוף (במיל.) אבי בניהו. הסיפור האחרון שרווח בקרב אנשי התקשורת הוא שאהוד אולמרט תומך נלהב מאחורי הקלעים בבחירתה של איציק. אולמרט המגה-מושחת הוא חבר ותיק של איציק. אחרי ששמעון פרס נבחר לנשיא רתחה איציק מזעם וטענה שהוא הפר הבטחה שנתן לה שלא להתמודד. בצר לה פנתה איציק אל ראש הממשלה דאז אולמרט ושאלה אותו כיצד ייתכן שאדם בן 83 יתמנה לכהונה בת שבע שנים. איציק סיפרה בשעתו שאולמרט המגה-מושחת, אמר לה בתגובה שפרס התחייב בפניו לפרוש בתום מחצית הקדנציה של הנשיאות, שהיו כעבור שלוש שנים וחצי, אך לא עמד בדיבורו. מאחר שמדובר בשלושה אישים שאינם נחשבים לדוברי אמת כרוניים, לא ברור לי אם פרס תחמן את אולמרט או אולמרט שיקר לאיציק או שאיציק בדתה דברים מליבה. בכל מקרה, בשיחה שהייתה לי עם הנשיא פרס לפני כה חודשים הוא אמר לי שהוא שומע את הסיפור הזה בפעם הראשונה. כדי לקדם את מטרתה עשתה איציק מאמצים בלתי נלאים ליצר לעצמה מכובדות רטרואקטיבית תוך טשטוש דמותה כמי שאינה מקפידה לשמור על החוק שדבקה בה. למטרה זו גייסה כמה חסידים לא שוטים, ביניהם אנשי משטרה בכירים לשעבר, שהיא מפעילה אותם בקרב גופים שעוסקים בשמירה על אכיפת החוק מסוגה של אומ"ץ כדי לאפשר לה להצטייר כדליה הקדושה. במקביל מנצלת איציק באחרונה את קשריה הסמויים עם התקשורת הכתובה והאלקטרונית שהיו מבוססים בעבר בעיקרם על תגמול עבור שירותים שעשתה למענם במטרה לזכות בכתבות אוהדות. בתחום זה העיתון המוביל הוא, איך לא, ידיעות אחרונות. בעבר, כאשר איציק כיהנה כיו"ר הכנסת, נהג משרד מבקר המדינה משום-מה בחסד מוזר כלפיה כאשר לא הקדיש את תשומת הלב הראויה לבזבוז כספי הציבור במסעי התענוגות שלה לחו"ל. אחת הדוגמאות הצורמות של איציק היה באחת לנסיעותיה לפריז, כאשר התגוררה במלון היוקרתי היקר 'בריסטול' בפריז וישנה כנראה במיטתה של מרי אנטואנט. ארבעת ימי שהותה של איציק בעיר האורות גרמו לקופת המדינה צללים בשל הוצאותיה המופרזות שהסתכמו ב-75 אלף שקלים. איציק רבת המעללים לא לקחה, כדרכה, אחריות על המעלל החדש שלה, וטענה כי תחילה שהתה במלון אחר אבל אחרי שהתברר כי נבצר ממנה לקיים בו פגישות עבודה סדירות עם גורמים סמויים, בחר קצין הביטחון של שגרירות ישראל בצרפת את המלון היוקרתי. איציק היקרה סבורה משום-מה שהספקנו לשכוח שגם בעת שהותה בלונדון, כנראה שלצרכי שיחות חשאיות בינלאומיות עם אישים רמי דרג בנושא הגרעין האירני, היא בזבזה כספי ציבור על ימין, שמאל ומרכז. על-כך לא טרחה אפילו לספר לנו סיפורי סבתא זפתה. תנועת אומ"ץ לא הייתה יכולה לעבור על-כך לסדר היום ופנתה בשעתו אל מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, בבקשה שיורה לאהוד ברק ודליה איציק להחזיר מכיסם הפרטי את מלוא הכספים הבזבזניים למען ישמעו נבחרי הציבור המפוקפקים ויראו. לא הופתעתי שלא הייתה פניה מעין זו אל איציק שממילא אינה נמנית על אלה שחזירים כספים לקופה הציבורית. יש לכך דוגמה חיה מן השטח. למעשה חייב פרס לאיציק גיוס תרומות לא חוקיות בסך 320 אלף דולר מאילי הון לפריימריז שנערכו בשעתו על ראשות מפלגת העבודה, בתקופה שבה כיהנה כשרת התקשורת. אחד התורמים חיים סבן, מבעלי בזק, קיבל אז הטבה חריגה ממשרד התקשורת. אומ"ץ פנתה בשעתו ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז בדרישה שיורה על חקירת משטרה נגד פרס ואיציק. משום מה הזדרז מזוז להכריע בזכות סגירת הפרשה ללא חקירה. על-פי מידע שהגיע אלינו, פעלה איציק הכוחנית מאחורי הקלעים אצל גורמים במשרד המשפטים כדי למנוע חקירה פלילית. היו כאלה ששמעו אפילו צרחות טלפוניות שלה. איציק השתמשה במקביל בחוות דעת שקיבלה מהמשנה ליועץ המשפטי לשעבר, דוידה לחמן מסר, רעייתו של עורך הדין אורי מסר, חברו ושותפו לשעבר לדברי עבירה של אהוד אולמרט, כדי להוכיח שפעלה באורח תקין בהטבה שאיציק העניקה לסבן. כאשר התרעתי על-כך, הכחישו עוזריו של מזוז מעורבות כלשהי של איציק במסגרת הטיפול המקצועי הבלתי תלוי בנושא זה. מאז הפך הדבר לדפוס התנהגות קבוע אצל איציק חסרת המעצורים, כל-אימת שהיא הסתבכה עם החוק. טועה מי שחושב שהנהנתנות של איציק על חשבון הקופה הציבורית מתמקדת רק מחוץ לגבולות המדינה. הנהנתנות המקומית של איציק לבשה ופשטה צורות שונות. במרוצת שנות כהונתה כיו"ר הכנסת הנהיגה איציק מדיניות של בזבוזים במשכן ע"י רכישת פריטים יקרים למשכן שהפך לאולם אירוחים ואירועים. התנהלות נלוזה זו השתקפה גם בלשכתה המפוארת ובשורה של פרויקטים ובהוצאותיה האישיות. כדי לרכוש את ליבם של חברי הכנסת כדי שיצביעו למענה לקראת הצגת מועמדותה לנשיא המדינה אחרי פרישתו של קצב, רכשה את אצבעותיהם בדרכים שונות. לרוע מזלה טרף פרס את קלפיה כאשר הציג את מועמדותו ברגע האחרון. גם אחרי שאיציק פרשה מתפקידה והפכה לחברת כנסת מן המניין, היא טרחה ועמלה כדי שיבנו לה לשכה מפוארת כיאה לחברת כנסת מורמת מנבחרי הציבור. בהתמודדות הבאה על הנשיאות מתכוונת איציק לטרוף את המועמד המתחרה, יורשה בתפקיד יו"ר הכנסת, רובי ריבלין. בראיון עם איציק שפורסם באחד העיתונים אחרי שובו של ריבלין לכהונת יו"ר הכנסת, רמזה איציק שיש לה חומרים לא מחמיאים על התנהלותו הלא תקינה בתקופת כהונתו הקודמת. ריבלין קרא את הדברים והחריש במקום לפנות אל איציק בדרישה שתחשוף את כל המידע שבידה לדיון ציבורי. על-פי הערכתי, ריבלין חושש מאוד להתעמת עם איציק. בעבר עמדה איציק במצב לא נוח כאשר נחשפו ביומון 'ישראל היום' ובערוץ 2 כמה פרשות שקשורות בהתנהלותה נעדרת טוהר המידות. בין השאר דווח על אי-סדרים כספיים ואחרים שהיו בתקופת כהונתה בכנסת ואודות שיפוצים יקרים שערכה בדירתה הפרטית ורכשה גם פרטים שונים, וכל זאת על חשבון הקופה הציבורית כמובן. איציק ניסתה להדוף את החשדות הללו וטענה כי היא נרדפת ע"י התקשורת על לא עוול בכפה וכי פעלה על-פי הנורמות המקובלות. עוד טענה איציק כי הייתה זכאית לדירת שרד אך ויתרה עליה והסתפקה בשיפוצים הכרחיים. הציבור לא קנה את הסבריה הדחוקים. דירת השרד היא זמנית לתקופת הכהונה ואילו השיפוצים והרכישות שרירים וקיימים. אומ"ץ פעלה בגין מעשיה של איציק בעת ובעונה אחת בכמה מישורים:

• הוגשה תלונה למבקר המדינה לחקור את פרשת משכן הכנסת השיפוצים והרכישות בביתה הפרטי.

• הוגשה בקשה ליועץ המשפטי לממשלה להורות לחקירת משטרה בפרשת חשד לביצוע עבירה פלילית ע"י הוצאת כספי ציבור למטרות פרטיות.

• הוגשה תלונה נגדה לוועדת האתיקה של הכנסת.

מה שקרה לאחר מכן יכול להוות נושא למחזה קומי, אלמלא היה כרוך במי שמבקשת מזה שנים להיות נשיאת המדינה ומטילה אימה ופחד על סביבתה. היועץ המשפטי לשעבר מזוז הודיע לנו כי הוא ממתין לבדיקת מבקר המדינה. מבקר המדינה המתין תקופה מסוימת להחלטת ועדת האתיקה של הכנסת שלא מזדרזת משום מה להחליט. וזה עדיין לא הכול: מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס הורה להיענות לבקשתה של יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת דאז, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', ולהעביר אליה מסמכים שקשורים למימון השיפוצים בביתה של איציק, אך יחימוביץ' החזירה אותם בנימוק שלא ביקשה דבר ויש אי-הבנה. הכדור חזר למבקר ואיציק חוגגת בתחום זה וטופחת על שכמה. בניסיון להתיר את הפלונטר שיגרנו בשעתו לחברת הכנסת יחימוביץ' מכתב תזכורת והפננו את תשומת ליבה שחלפו כבר ארבעה חודשים מאז הגשת התלונה. היא עדיין לא הגיבה. במטרה לשתק את שלושת גורמי אכיפת החוק המתמהמהים בנסיבות מוזרות, החזירה איציק סכום של 25 אלף שקל לקופת המדינה בתקווה שלא ייכתב עליה דוח של המבקר, היא לא תועמד לדין פלילי ולא תינזף על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת. אומ"ץ לא ראתה בכך סוף-פסוק ודרשה להמשיך בהליכי מיצוי הדין עם איציק. הצענו להטיל על גורם מקצועי, מוסמך, בלתי תלוי וחסר מורא לבדוק את השווי האמיתי של השיפוצים והפריטים ולדרוש מאיציק להחזיר את שווים הריאלי. לצערי לא הייתה לכך היענות. עד היום אני לא יכול לסלוח לתנועת 'תפנית' בראשותו של אלוף (מיל.) עוזי דיין, שעורכת מדי שנה כנס חברתי בשדרות. באחד הכנסים הללו נבחרה איציק לפוליטיקאית הישרה ביותר. לא פחות ולא יותר. אולי כדאי שאיציק תשבץ את הבדיחה הזו לרזומה האיש שלה במסגרת מסעה הנוכחי למשכן נשיאי ישראל.