מדרגות הצביעות, החמדנות והחמולתיות של המפלגה הנלוזה שמתיימרת להיקרא ש"ס מרקיעות שחקים בכל הנוגע לעזות פנים, שעלייה דרשו חז"ל לגהינום. לפני למעלה משנתיים סערו הרוחות במפלגה הזו כנגד
הרב חיים אמסלם – אז ח"כ מטעמה. הלה החל לזמר כאילו זמירות רעיוניות שונות משל הקו הרשמי של המפלגה הזו, שבמשך שלושה עשורים היא מוליכה שולל את הציבור הספרדי והחרדי בארץ ובעולם, אבל למעשה אלה היו גם אותן זמירות רעיוניות של ש"ס.
ההבדל בין הח"כ לשעבר, אמסלם, לבין ש"ס היה שמה שאמסלם אמר בגלוי הרי שש"ס עשתה בהיחבא. ומאחר שאידיאולוגיית הצביעות היא בש"ס הבסיס לקיומה הרי שזעקות של שנאה והכפשה החלו ללוות את אמסלם כשהלה דיבר על גיוס חרדים לצאת, על יציאת חרדים להשכלה ועל לגיטימציית ה"גיור הצבאי". הגר"ע יוסף נידה את הרב אמסלם וסירב לקבלו לשיחה ואילו
אלי ישי ושאר העסקנים שם הכפישו את הרב אמסלם כ"כופר" וכ"מסית ומדיח". ולבסוף הוא נזרק משם בבושת פנים ובתרועת רעם גדולה – כאילו שש"ס היא מפלגה קדושה ואילו הוא הכופר הבלתי נלאה.
הנה באה הגב' זכייה בר שלום, ורק משום היותה ביתו של הגר"ע יוסף הרי שמותר לה לעולל פי כמה וכמה בושות ועקירת דת, וכל אותם פיות גדולים – שנפערו על הרב חיים אמסלם, פתאום ננעלים מאחורי רי'ץ ר'ץ ובריח. אומנם הרב אמסלם דיבר על הקניית השכלה לחרדים אבל הוא לא פתח שום שערי מכללה לשם כך ובטח הוא לא גרר באופן מעשי לשם המוני חרדים מהכוללים והמוני חרדיות מהסמינרים.
הרב אמסלם אומנם פרש מש"ס וניהל מגעים עם ה"בית היהודי" - עד שנפלט לליכוד, אבל הוא לא חבר ל"יש עתיד" והוא לא הפך ליועצו הקרוב של שר החינוך,
שי פירון. הוא אומנם דיבר על עניין שינוי במעמד האישה החרדית אבל הוא לא הקים רשימת נשים להכעיס בעיר אלעד. ועוד ועוד. אבי עליו השלום נהג לומר ברומנית כי "מה שמותר לכומר אסור לאיש הפשוט".
ואמנם כך בש"ס – מה שמותר לכומרי העבודה הזרה שלה, רק משום המשפחתולוגייה שלהם, אסור לסתם איש ציבור במפלגה העלובה הזו. אין זו הפעם והראשונה שבה הצביעות חוגגת במפלגה הזו ואין זו הפעם הראשונה שהיהדות הופכת שם ללעג ולקלס על חשבון האינטרס הכספי וההיררכי.
כך זה החל ב"תרגיל המסריח" של דרעי בשנת 1990, כשהוא חבר לשמאל וכך זה המשיך באמצע שנות ה-90 כאשר ש"ס הצטרפה לרשימה משותפת עם מר"צ (!) בהסתדרות (בשביל כסף ומשרות כמובן...), כך זה התנהל כאשר המפלגה הזו פנתה פתאום ימינה ונכנסה ל"אגף הרויזיוניסטי" בתנועה הציונית (ושוב בשביל כסף ומשרות כמובן...), וכך זה התבטא בתשדירי השרות של מערכת הבחירות האחרונה לפרלמנט הישראלי כאשר ה"בן החוזר"
אריה דרעי הציג סרט תועבה כ"תשדיר הבחירות של ש"ס", וכך זה ממשיך מתבטא היום ב"בשתיקת הכבשים" והשפנים של רבני ועסקני ש"ס כשגב' בר שלום מצהירה כי היא תהפוך בקרוב לח"כית של ש"ס ה"חרדית" לאחר שהיא כבר הספיקה לחולל ונדליזם רוחני ואנטי דתי יותר מהרב חיים אמסלם ומשמשת את שונאי הדת מ"יש עתיד" בדמותם של שי פירון ודליה לביא.
לאחר שבש"ס נפטרו מרבנים אמיתיים כרב יצחק פרץ יבדל"א והרב עזרן המנוח הרי שחגיגת האופורטוניזם והקונפורמיזם הפכה שם לדגל של התנועה שמשתמשת ביהדות ובספרדים רק כדי שמשפחת יוסף תשמין ותרווח. כך למשל איימו בקדנציה הקודמת על ח"כ
יעקב מרגי כי יסולק מתפקיד שר הדתות אם מר צ'יקוטאי (החתן של הגר"ע יוסף...) לא יבחר לרב של מודיעין כי "הרי בשביל זה בחרנו אותך לשר".
זו הסיבה שאברך פשוט כאריאל אטיאס קודם ל"שר בכיר" ול"מנהיג הבא" רק משום שכספי בד"ץ "בית יוסף" נהפכו על ידו לאחוזה הכספית של גב' יהודית יוסף וה"פודל" שלה משה יוסף (בעלה ובן הזקונים של הגר"ע יוסף).
לא לחינם סירב בשעתו הרב שלמה מחפוד לחבור עם הכשרו לש"ס, ולא במקרה ברח הגאון גדעון בן משה – לאחר חודש בלבד, מניהול הבד"ץ הזה. אין שם – בש"ס, מאבקים ופלוגתות על השקפות והלכות אלא יש שם ויכוחים מי העלה ומי יעלה את העולה הכספית הטובה ביותר לבני משפחת יוסף. בן המשפחה היחיד שסלד מכל השחיתות הזה היה המנוח הרב יעקב יוסף, ואמנם כבר בסוף שנות ה- 80 הוא ברח מש"ס ונשבע אמונים לגאון המנוח,
הרב מרדכי אליהו. אילו הוא – הרב יעקב יוסף, היה עדיין עימנו הוא היה יוצא נגד אחותו בחנית ובכידון.
לא כאן המקום להאריך בתככים ובשקרים של מפלגה זו (שבקרוב בע"ה יוצא על-ידי ספר על תולדות החרדים הספרדים בארה"ק ושם כבר יסופר הכל...) אבל תאוותה של גב' בר שלום להיות ח"כית היא חלק ממלחמת גוג ודמגוג שאוחזת במפלגה זו לאחר מותו של הגר"ע יוסף, ובין השאר בתוך משפחתו. לאחר שדוד יוסף חזר בגדול לראשות הכס המשפחתי (כחבר מועצת בובות התורה) על כידוניו הפוליטיים של אריה דרעי ועל חשבון הדחת אחיו הקטן משה וגיסתו המפורסמת יהודית, ולאחר שהרב
יצחק יוסף נבחר ל"רב הראשי" על חשבון אחיו אברהם, הנה הגיעה תורה של הבכורה זכיה – עדינה בר שלום לנגן כינור ראשון כשהיא נישאת על כידוני "יש עתיד" ומר"צ. ממש החזרת העטרה ליושנה!
ההכרזה של גב' בר שלום על כוונתה להיות ח"כית (היא עדיין לא בחרה מפלגה והשקפה...) הוא עוד מהלך פוליטי עצמאי במלחמת האחים והאחיות במשפחת יוסף. זה החל עוד בחייו של האב המנוח כאשר הבת הסוררת הזו תמכה ביריבו של אחיה – הרב יצחק יוסף, ל"רב הראשי", למרות בקשתו של האב הגוסס לבחור בבנו. גב' בר שלום תמכה ביריב העיקש ששמו שלמה עמר ואת הגב' עמר היא העסיקה במכללה שלה. אח"כ היא הרכיבה "רשימת נשים" למועצת אלעד כנגד רשימת ש"ס בעיר וכיום היא רומזת לש"ס שאם האחרונים לא ישריינו לה מקום הרי ש"יש עתיד" תרתי משמע וגם מר"צ לא חסר לה.
היא יודעת היטב כי אריה דרעי של היום איננו עוד אריה דרעי של פעם וכי התפרקות התימנים מאלעד - מרשימת ש"ס העתידית לפרלמנט, היא עוד תמרור אדום שמאיר לדרעי, שכדאי לו לא לעצור אותה. לא לחינם היא הצהירה על מועמדותה לפרלמנט ביום שלאחר שדרעי המליך את הרב
שלום כהן ל"מרן" הבא. מאחוריה מסתתרים אלי ישי ובמיוחד הרב שלמה עמר. אבל ישנה סיבה אחרת – שלא קשורה דווקא למאבקים הפנימיים בש"ס ובמשפחת יוסף, אלא קשורה בהרבה ממון, וזו כמובן (כמו תמיד...) הסיבה האמיתית: הקרב על עצמאות המכללה שהקימה.
לא לחינם מצהירה בר שלום שרצונה לרוץ לפרלמנט נובע מ"הצרת צעדיה" ע"י המל"ג ("המועצה להשכלה גבוהה"). לפני שנים – כשהגב' הקימה את המכללה שלה, היא הייתה בלעדית בסקטור החרדי כמכללת נשים חרדיות. אבל מאז ועד היום עברו הרבה מים עכורים בקישון ובירקון והיא הצליחה לקלקל ולקרר את ה"אמבטיה" ההלכתית וההשקפתית היהודית שהייתה פעם נגד ההשכלה.
אי-לכך למדו צעירות חרדיות את הדרך להשכלה אך במקום שהן תמשכנה לפנות לגטו של גב' בר שלום הרי שהן החלו להירשם גם לאוניברסיטאות ולמכללות האחרות וקמו גם מעכרים" ו"מעכריות" חדשים בסקטור החרדי שהחלו לעודד לכיוון אותן האוניברסיטאות האחרות. כמובן שהתהליך החדש – שאותו דווקא היא עצמה התחילה, פוגע בה וביומרות שלה כבומרנג נגד המשך בניית ה"מכללה חרדית גדולה" בשכונת "הר נוף" הירושלמית, משום שלאחר הבנייה הרי שה"קליינטורה" שלה לא תגיע כי היא כבר תימצא באוניברסיטאות האחרות. כל "פשעו" של המל"ג מסתכם בחוסר הרצון של ראשיו להסכים להמשך בלעדיותה של מיכללתה של בר שלום בסקטור החרדי, בימים שההפרטה האקדמית חוגגת בסקטורים האחרים. בר שלום כמובן שטוענת כי עדיין זה לא כבוד עבור חרדים וחרדיות ללמוד באוניברסיטאות ממש ולכן היא צריכה להמשיך בבלעדיותה אבל לצערנו הרב היא כבר הספיקה לקלקל ואין הדברים עוד כך.
אבל את מה שהיא טוענת הרי שהיא תמשיך לטעון אך ורק מהסיבה הכספית כמובן: להמשיך את ההון שעשתה בבלעדיות שלה – עם גריפת "פרס ישראל", לקידום פיננסי נוסף אך גם בלעדי. היא גם דואגת לטעון כי כל עניין לימודי ההסכלה אצלה מושלמים ואינם פחותים משל האוניברסיטאות ולכן היא לא מבינה מדוע תופסק בלעדיותה. אבל מה שהמשת"פית הקטנה הזו לא מבינה זה את המשפט ההיסטורי מימי העבדות בארה"ב: "הכושי עשה את שלו, עכשיו הכושי יכול ללכת".
הממסד השתמש בה כשלב מוקדם כדי לשבור את המיתוס ביהדות החרדית נגד האקדמיה, ובתקווה שגם חומות ההפרדה – בין גברים לנשים בקרב הסטודנטים החרדים, ישברו. לאחר שנים שה"בת של" שימשה משת"פית מצוינת לנושא הרי שההיררכיה האקדמית החילונית יכולה לשלוח הביתה את הגב' בר שלום ולעבור לשלב הבא: שילובם של החרדים באופן מלא במוסדות ההסכלה החילוניים ללא צורך ב"דמי תיווך". ולזאת גב' בר שלום אינה מסכימה – היא אינה דואגת לנשים החרדיות שכבר נהרסו על ידה, אלא היא דואגת לכסף שלא יזרום עוד לכיסה.
לא מעט בנים ובנות סוררים ומורדים בגדולי ישראל היו בעבר – מתוך הבית ממש, אבל מעולם לא ניתנה להם הזכות לרשת קדושה בהיותם טמאים. זו הפעם הראשונה שאישה שמורדת ביהדות עומדת לקבל את כיסא היהדות רק משום היותה בת של קנקן יין למרות שכל כולה חומץ מר ונמהר. ליצחק אבינו היה בן רשע בשם עשיו והאחרון בעצמו גלה מארץ ישראל למדבר הצחיח למרות בכורתו.
לאדמו"ר הראשון של חב"ד – "בעל התניא" הקדוש, היה בן בכור שסר מהדרך, הלה נעלם ובודאי שאיש במשפחתו לא חשב להופכו ליורש במות אביו הגדול. להפך, בחב"ד יש מסורת עד היום לא לתת את שמו בבריתות מילה על-אף שמדובר בשם יהודי קדוש ונעלה ביותר. לרב אלעזר מנחם מן שך היה בן בשם אפרים ששינה אורחותיו וידע גם לצאת מכלל משפיעי ביתו של הרב שך. ועוד דוגמאות למכביר. אבל, כאמור, מאחר שבמשפחת יוסף שולטים הממון והכבוד המלאכותי ולא התורה לשמה הרי שגב' בר שלום עלולה עוד להינשא על זרי הדפנה ואפילו להחליף את אריה דרעי או אולי להפוך חברה ראשונה במועצת בובות התורה של ש"ס המתפוררת פוליטית ומתרוקנת דתית.
הייתי מציע לרבנים שלום כהן ושמעון בעדני להיפטר מאותה מועצת בובות שאריה דרעי הוא מנהלה. כואב לראות שני גדולי תורה שמפחדים מכל מיני שוליות כמאש ומכורח של ליצנות ושרלטנות הם מסכימים עם כל מה שהתורה אומרת לא. גם הטענה כי רק כך יוכלו להציל היא אוילית כי איתם ובלעדיהם תיאטרון הצחוק ימשיך להופיע. דווקא אם השניים יתפטרו אולי התהליך הזה ייעצר: אז אולי יפקחו תלמידי חכמים וסתם מצביעים הגונים לש"ס את עיניהם ויראו את האמת וכך אולי יקום משהו תורתי וספרדי אמיתי ולא עוד כת של ליצנים וגנבים שמנציחה את הסטריאוטיפים הגזעניים נגד החרדים ו/או נגד עדות המזרח.
ולסיום, השתיקה הזו – לנוכח תעלוליה ומעלליה של גב' בר שלום וניצול "זכות האבות" שלה לרעה, לא תנקה גם את אנשי "יהדות התורה" ואפילו את ה"עדה החרדית", העומדים מנגד בשתיקה כאילו חילול השם הזה אינו נוגע להם. בדורות הקודמים היו רבני הדור ואף העיר יוצאים נגד סורר או סוררת המשתמשים בשם אביהם התורתי למרמה ולאחיזת עיניים, ולא משנה מה היה מוצאם השבטי. הנימוק האשכנזי – חרדי, כי "זה לא מעניינו אלא עניין של הספרדים", אינו תואם את הערבות של יהודי זה לזה וזה בזה. מעניין הוא שכשהרב אמסלם נודה מש"ס מיד כל החרדים האשכנזים יצאו נגדו בחנית ובכידון ולא התחבאו מאחורי המשפט ש"זה עניין פנימי של הספרדים". אייך אמר אבא שלי ברומנית? - "מה שמותר לכומר אסור לאדם הפשוט"...
