ביום העצמאות הקרוב לא תשב
דליה איציק במשכן הנשיא לא תארח חיילים מצטיינים ולא תשיר שירי מולדת בחברתם של שר הביטחון והרמטכ"ל.
היא תחסוך מאזרחי המדינה את הביזיון לצפות בנשיאה שלא שירתה בצעירותה בצה"ל ולא בזבזה את נעוריה על השירות הלאומי.
איציק מאמינה שבבחירות החשאיות לבחירת נשיא המדינה שיתקיימו בקרב חברי הכנסת בחודש יולי הקרוב יעלה בידה לגבור על מתחריה וביום העצמאות הבא היא תהיה כבר נשיאת המדינה לקדנציה בת שבע שנים ותזמר במשכן את השיר: "סימונה מדימונה" מול פני האומה. אומ"ץ תעשה ככל אשר ידה משגת כדי שמחזה תעתועים זה לא יתרחש, חלילה במציאות ותפעל בדרכים ציבוריות ומשפטיות כדי לחסום את איציק המתחזה לאישה ישרה מלכהן לבושתנו וכלימתנו כנשיאת המדינה.
הקריירה הפוליטית של איציק שהחלה לפני שני תריסר שנים זרועה בתחמונים, מניפולציות, חנופה, זיגזגיות, בגידות בבני ברית פוליטיים, כוחנות ושקרים.
צביעותה של ח"כ איציק באה לידי ביטוי מוחשי לפני למעלה משנה כאשר גייסה את עצמה בפומבי למען בחירתו של השופט( בדימוס)
יוסף שפירא לתפקיד
מבקר המדינה ללא ידיעתו ומבלי שפנה אליה.
אצל ח"כ איציק הכול מחושב מראש בדרך צינית. מן הסתם היא מצפה שהמבקר החדש יהיה חייב לה במקרה שתמעד בעתיד פעם נוספת כפי שהיה פעמים רבות בעבר.
לאומ"ץ יש יסוד להניח שזו תקוות שווא.
איציק למדה לקח ממערכת יחסיה הבעייתיים עם מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס
מיכה לינדנשטראוס שביקש למצות אתה את הדין בגין שורה של מעללים שהיא ביצעה. בדיעבד שגה לינדנשטראוס בכך שהעניק הנחות תמוהות לאיציק שנחשפה כמה פעמים כפורעת המנהל התקין ועבריינית טוהר המידות. כפיות הטובה של ח"כ איציק מרגיזה בעקבות דברי ביקורת חריפים שהשמיעה על מבקר המדינה לשעבר לינדנשטראוס אחרי פרישתו.
לאיציק לא הייתה בעיה לעשות זאת למרות שמשרד מבקר המדינה עשה עמה חסד כאשר פרסם דוח צמחוני על מעלליה ולא העביר את הממצאים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה על-מנת שיקבע אם עברה על החוק.
המצפון של איציק גמיש ורדוד ובעיקר רדום.
עד היום אומ"ץ מתקשה להשלים עם כך שאיציק הצליחה להערים על אנשי מבקר המדינה בנושאי רהיטים ופריטים שלקחה לביתה ללא רשות ועבודות שיפוצים שביצעה בביתה.
אומ"ץ עסקה בשעתו בשרצים שיצאו בזה אחר זה מהקופה האישית של חברת הכנסת דליה איציק -וכללו החלפת המרצפות בביתה, שיפוצים שונים ורכישת שורה ארוכה של פריטים יקרי ערך שהיא חלבה, כדרכה, מהקופה הציבורית לצורך הפיכת דירתה הפרטית לדירת שרד.
העובדה שדירת השרד הפרטית של יו"ר הכנסת לא שימשה לצרכי אירוח של אורחים זרים שאותם אירחה יו"ר הכנסת לשעבר בבזבזנות רבה במשכן הכנסת, רק העצימה את הבושה.
אומ"ץ החליטה בשעתו לא להמתין לבדיקת מבקר המדינה בנושא זה ופנתה ליועץ המשפטי לשעבר
מני מזוז בבקשה שיורה על פתיחת חקירת משטרה נגד איציק בפרשה זו.
במכתב שכתבתי אל מזוז נאמר בין השאר: "אומ"ץ פונה בדרישה להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית כנגד ח"כ דליה איציק בגין פרשות של פגיעה בטוהר המידות שאירעו כאשר כיהנה כיו"ר הכנסת. הפרשות מעלות חשד על פיו נהגה הגב' איציק, בין במישרין, בין בעקיפין לשפץ את דירתה הפרטית ולהפכה לדירת שרד וזאת על חשבון כספי ציבור ובניגוד חמור להוראות.
בין יתר הפריטים שרכשה איציק, לרבות קרמיקה איטלקית בשטח של 90 מ"ר, נמנים:
א. וילונות.
ב. שטיחים.
ג. עציצים.
ד. תריסים.
ה. ספה.
ו. שיש במטבח.
ז. שולחן לסלון.
ח. ריפודם של - 4 כסאות.
ט. אמבטיה אקרילית.
י. דוד שמש.
יא. תריס חשמלי.
יב. ציוד אחר.
נדמה כי במצב דברים זה, אין מנוס אלא להורות למשטרה לפתוח בחקירה". לצערי מזוז לא נענה לבקשתנו.
זו הסיבה שאיציק המשיכה במעלליה במצח נחושה על חשבון הקופה הציבורית.
מתי בכלל הייתה לאיציק בושה בתחום בזבוז כספי ציבור? האם כאשר ערכה מסיבות מפוארות במשכן הכנסת שאליהן הזמינה טיפוסים מפוקפקים מסוגו של
ארקדי גאידמק ולאחר מכן סירבה להיענות לבקשת אומ"ץ להעביר לרשותנו את רשימת המוזמנים? האם זו לא הייתה איציק שנהגה להגיע בסופי השבוע במכונית השרד שלה בליווי מאבטחיה במיוחד מירושלים עיר מגוריה למספרה יוקרתית תל אביבית?
הארסנל של איציק כולל שילוב נדיר של דורסנות חסרת מעצורים, ערמומיות, צביעות, דו פרצופיות, בוגדנות ושקרנות עם חנופה, התרפסות, התחנחנות ובכיינות. הסמל המסחרי הפוליטי של איציק הוא הפה הגדול שלה, שהפיק מרגליות צרחניות שלמרבה הצער הרחיקו אישים פוליטיים חסרי שדרה והפחידו עובדים שסרו למרותה ורעדו ממנה. באמצעות תכונות אלה הצליחה איציק להוליך שולל גופים ציבוריים תלויים ואזרחים תמימים שלא היו מודעים ומעודכנים במעלליה הבלתי פוסקים.
הסכום שאיציק החזירה לקופת המדינה כדי לרכך את הדוח של מבקר המדינה שהסתכם ב 25 אלף שקלים היה מגוחך לעומת הכספים ששאבה ממנה בדרך ישירה ועקיפה.
גם חלק מהפריטים שהחזירה לא היו הפריטים המקוריים אלא כאלה שרכשה בחצי מחיר בהזדמנות.
לא בכדי מהווה איציק "לקוחה" וותיקה של תנועת אומ"ץ.
התיק שלה תפוח במסמכים המעידים על פעילות אינטנסיבית לכאורה בניגוד לכללי המינהל התקין וטוהר המידות.
טעות היא לחשוב שאיציק נבהלת כאשר גוף הקשור לאכיפת החוק מטפל בעניין אישי הנוגע לה או לאחד מבני משפחתה. במקרים כאלה היא אינה בוחלת באמצעים ופועלת בדרך חסרת מעצורים.
בין השאר היא, מפעילה לחצים, אוספת מאחורי הקלעים מידע המשמש בידה כנשק ואינה נמנעת מלהרים את קולה בעת הצורך. כך נהגה איציק גם כאשר נזעקה בשעתו לאחת מתחנות המשטרה שחקרה בן משפחה שלה שנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית ושוחרר במפתיע. לאיציק לא הייתה בעיה להתקשר בעיצומה של בדיקת משרד מבקר המדינה לד"ר
מאיר גלבוע לשעבר היועץ לענייני המאבק בשחיתות, לצטט באוזניו דברים שאמר בישיבות סגורות ולנסות להלך עליו אימים.
מצב חמור יותר נוצר כאשר התברר שאיציק מקבלת הדלפות קבועות מדיונים פנימיים בעניינה שהתקיימו במשרד מבקר המדינה. באחת ההזדמנויות איציק לא התאפקה, התקשרה אל היועץ לשעבר למאבק בשחיתות במשרד, ד"ר מאיר גלבוע, ובאה אליו בטענות על דברים שאמר בישיבה הסגורה. אחרי כל זאת, אין להתפלא על שד"ר גלבוע הודח מתפקידו בנסיבות תמוהות, ואילו טיוטת הדוח החמורה שהוכנה נגד איציק הוחלפה בדוח סופי צמחוני ורזה.
ח"כ
אריה אלדד יו"ר השדולה הפרלמנטארית למאבק בשחיתות הבטיח בשעתו לקיים דיון בנושא התנהלותה של איציק בפרשה זו אך לא קיים את הבטחתו עד לפרישתו מתפקידו.
מעניין אם ידה הארוכה של איציק הגיעה גם אליו.
איציק נערכת בימים אלה לקרב הציבורי הגדול של חייה
תואר של שר בממשלה כבר קטן עליה. היא כיהנה כשרת התמ"ת והתקשורת וגם הייתה כבר יו"ר הכנסת המשמש כממלא-מקום נשיא המדינה.
משאת נפשה להיות הנשיאה הראשונה של המדינה והיא מאמינה משום מה שיעלה להיכנס לנעליו הגדולות של פרס...
עד היום לא ברור לי מהי הסיבה שפרס נכנע בשעתו ללחצה של איציק והחל לפעול ללא לאות למען שחרורו של איש העסקים רוני פוקס ידיד קרוב של איציק, שהסתבך יחד עם שותפו זאב פרנקל בפרשת שוחד בגאורגיה ונדון לתקופת מאסר.
מאחר שהפרשה הדיפה ריח רע על-פי פרסום בלעדי ב-News1 פנתה אומ"ץ אל מבקר המדינה בבקשה לבדוק את התנהלותה של איציק. בפנייה נאמר בין השאר: "בכתבה נחשף שאישים בכירים במדינה בהם נשיא המדינה
שמעון פרס, יו"ר הכנסת חבר הכנסת ראובן ריבלין, שר החוץ
אביגדור ליברמן ואחרים גויסו באחרונה ע"י חברת הכנסת דליה איציק לפעול למען שחרורו של פוקס.
על-פי הפרסום באתר המדובר אינו בפנייה בעלת אופי הומאניטארי של האישים הללו לממשלת גאורגיה אלא נוקטים בצעדים מעשיים שעלולים לפגוע במערכת יחסי החוץ של שתי המדינות. כך, למשל, יצא נשיא המדינה שמעון פרס בקריאה פומבית לממשלת גאורגיה לשחרר את פוקס מבלי שבדק את העובדות לאשורן והמתין לדיון המשפטי.
שר החוץ אביגדור ליברמן נענה ללחצה של איציק ואיים בפומבי על צינון היחסים בין שתי המדינות ואילו יו"ר הכנסת לשעבר חבר הכנסת ראובן ריבלין נכנע ללחצה של איציק ודחה את ההזמנה ששיגר בעבר לעמיתו יו"ר הפרלמנט הגאוגרי לבקר במשכן הכנסת.
גם פרשה זו לא נבדקה ע"י משרד מבקר המדינה.
רוני פוקס חזר ארצה בזכותה של איציק וחוגג בימים אלה רחוק ממנה.
איציק החלה לזרום בשעתו ברוח התקופה ופתחה דף בפייסבוק. בדף שלה כתבה בשעתו בדיחה עלובה:" במאמר שפורסם בג'רוזלם פוסט לרגל יום כינון הכנסת ה-63 כתבתי שאני מודאגת ממצבה של הכנסת ה-18. מעמדה, איתנותה ויוקרתה בעיני הציבור נמצאים כיום בשפל. הכנסת נחלשה ואזרחים רבים לא רואים בה יותר כתובת להעלאת המצוקות שלהם. המצב חורה לי, כי אני יודעת שרבים הם חברי הכנסת שרואים בעבודתם בכנסת שליחות אמיתית ועובדים קשה על-מנת לייצג את העם. אני מביטה בדאגה אך גם בתקווה על בית המחוקקים, ומקווה שהוא ישוב להיות פאר הדמוקרטיה הישראלית. אשמח מאוד לשמוע את דעתכם".
בין הגולשים היו כאלה שהביעו את דעתם השלילית על רמת תפקודה הלקוי של איציק בתפקידיה הציבוריים. איציק לא אהבה זאת. כעבור זמן קצר כתבה איציק בדף שלה קטע נוסף: "לא מזמן התארחתי בתוכנית "שיחת נפש" בהנחיית פרופ' יורם יובל. במשך כחצי שעה צללנו יורם ואני לשיחה אישית מרגשת על העבר, ההווה והעתיד".
את הראיון סיכמו באתר האינטרנט של הטלוויזיה החינוכית כך: "דליה איציק לא זוכרת את עצמה עושה רק פעולה אחת ברגע נתון, תמיד חשה בצורך של עשייה ומנסה לנצל את הרגע, במקביל מתמודדת עם פחדיה האישיים ולעולם אינה מרימה ידיים".
והמשכיל בעת ההיא יצחק...
איציק מבינה עתה היטב שמעמדה הנוכחי החוץ-פרלמנטארי יקשה עליה להתחרות על תפקיד נשיא המדינה אבל היא סומכת בהחלט על היכולות המניפולטיביות שלה ועל הבטחות שהיא צוברת מחברי כנסת.
אומ"ץ תעמוד, כאמור, בדרכה לכס הנשיאות ותעשה הכל כדי לחסום את דרכה למשכן נשיאי ישראל
לא לנשיאה בעל רמת מוסר ירודה מסוגה של דליה איציק זקוקה המדינה בעת הזו.
(המשך יבוא)
