בעוד ארבעה חודשים בדיוק - בתאריך 31.8.2014 - ייתכן שירד המסך על אחד הכשלונות המפוארים ביותר של מערכת המשפט בישראל וכוונת הדברים הינה לפגישות המהו"ת שחייב כל צד בהליך אזרחי לעבור להמשך הדיון בעניינו בבית המשפט.
לפני 6 שנים בדיוק הותקנה תקנת שעה - שעודכנה לאחר התקנתה, באופן שהיא אמורה להסתיים בתאריך 31.8.2014 - שהחילה פרק חדש בתקנות סדר הדין האזרחי, שלא היה קיים לפני כן בהן, ועניינו פגישת מהות לבחינת האפרות ליישוב התובענה בגישור.
המונח "פגישת מהו"ת" הוגדרה בתקנות אלה כ"פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור בהתאם להוראות הפרק שהוסף לתקנות אלה". זאת ועוד. התקנות החדשות שהוספו קובעות, כי לאחר שיסתיים שלב הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת. פגישת מהו"ת חייבת להתקיים לא יאוחר מ-45 ימים, ממועד המצאת ההזמנה לפגישה שכזו ומשכה ייקבע על-ידי המערער.
כשלון מוחלט
שש שנים בדיוק מתקיימות פגישות מהו"ת בבתי-משפט שונים, כאשר בתחילה התקיימו ישיבות מהו"ת בבתי-משפט השלום, בתל אביב, ראשון-לציון ובירושלים ולאחר מכן הורחבה תחולתן של ישיבות המהו"ת גם על בתי-משפט השלום בהרצליה ונתניה ולאחר מכן הורחבה תחולה זו גם, בהתייחס לבתי-המשפט בכפר-סבא, פתח-תקווה, רמלה ורחובות. עד כה לא נערך סקר מקיף ומחייב של המגזר העסקי, בכל הקשור ליעילותן של פגישות מהו"ת אלה והנה מתברר, כי חברת פנינסלוה, המשמשת כספקית אשראי לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, ערכה סקר שממנו עולה, כי 94% מבעלי העסקים הבינוניים והקטנים סבורים שבתי-המשפט אינם מסייעים ביישוב סכסוכים עסקיים, בצורה יעילה.
ממצאי סקר אלה, הינם חמורים ומדאיגים במיוחד לאור העובדה שעולה מהם כי פגישות המהו"ת מתבררות ככשלון מוחלט ולא רק שאין הן מצליחות למנוע דיונים משפטיים ממושכים, אלא כשלון פגישות מהו"ת אלה מעלה את שאלת הצורך בפגישות אלה, מה-גם שכל בעל-דין בתביעה אזרחית, ב-9 בתי-משפט שלום אלה, מחויב להשתתף בישיבת מהו"ת אחת, לפחות, כתנאי להמשך הדיון המשפטי בבית משפט השלום, במסגרתו מתבררת התובענה האזרחית ואפילו אם מדובר בשלב של קדם-משפט.
דומה עלי, כי כשלון בתי-המשפט ביישוב סכסוסים עסקיים, נובע מזהותם של מי המתפקדים כ"מגשרים לעת מצוא", אשר אם בעלי-הדין מסכימים לאחר ישיבת המהו"ת הראשונה, לקיים ישיבות נוספות, הרי הם הופכים למגשרים, לכל דבר ועניין. אין כל צורך, כי מגשר יהיה בעל השכלה משפטית, אולם רבים מן המגשים והמגשרות, הינם בעלי השכלה משפטית. עם זאת, מיעוט שבמיעוט של מי העורכים ישיבות מהו"ת במשרדיהם, יש להם ידיעה וחשיבה עסקית וככל הנראה דבר זה עומד בעוכריהם ומביא לכשלון קולוסאלי, בכל הקשור לעובדה, כי 94% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, סבורים שבתי-המשפט אינם מסייעים ליישוב סכסוכים עסקיים, ביעילות.
רבים מצרכני השירות המשפטי, אינם מבחינים ומבדילים בין המונח "צדק" לבין המונח "משפט" והם באים לבית המשפט במטרה להוכיח צדקתם, תוך תקווה שבית המשפט "יעשה עמם צדק". רק בדיעבד - ולאחר מעשה - מתברר לאותם בעלי-דין, כי כל שיוכלו לקבל בבתי-המשפט, הינו - במקרה הטוב - משפט וגם בזאת לא יזכו הם, בהכרח. עשיית משפט הינה עניין שבתחום האשליה והרומנטיקה, לצערי, כי רב, במציאות דורסנית, טכנוקרטית ורחבת היקף, דוגמת מערכת בתי-המשפט, בכלל ומערכת בתי-המשפט בישראל, בפרט.
צדק הוא כוכב לכת
עם זאת, סבור אני, כי "החטא הקדמון", בעניין הציפיה ל"צדק" נובע מהטרמינולוגיה והשימוש התכוף במלה זו, בידי ראשי מערכת המשפט וגם/או בידי העומדים בראש מערכת בתי-המשפט. נשיאי בתי-המשפט העליון לשעבר, פרופ'
אהרן ברק ו
דורית ביניש, נהגו - לא אחת - בפתיחת שנת המשפט לתבל נאומי פתיחת שנת המשפט, במונחים דוגמת "צדק", תחת לעשות שימוש במלה הישימה והרלוונטית יותר, קרי, "משפט" ובכך יצרו הם מערכת ציפיות בלתי ניתנת למימוש, מצד האזרחים, שביקשו לקבל בבית המשפט "צדק", כפי שהם מבינים מונח זה מבחינתם הסובייקטיבית והרגשית. לא לחינם מוצאים אנו מי האומרים בציניות, כי צדק אפשר למצוא במסדרון בית המשפט ואני עצמי מחזיק בעט, שבצידו האחד חרוט המשפט "צדק הוא כוכב לכת בשמים" ובצידו השני חרוט המשפט "בבתי-משפט עושים משפט".
הפתרון לעומס העצום המוטל על בתי-המשפט בישראל, לא יפתר - וגם אינו נפתר, עד כה - בדרך של כפיית בעלי-דין, שפנו לקבלת סעד משפטי לבתי-משפט, לקיים ישיבה ראשונה, בדרך של פגישת מהו"ת, כתנאי לקיום הליך משפטי בבית המשפט, אם בדרך של ישיבת קדם-משפט ואם בדרך של פתיחת הליך של הוכחות והבאת ראיות. מי שפנה לבית המשפט, לא רצה לפנות להליך של גישור וגם/או לא רצה - או ליתר דיוק לא יכול היה, מבחינה כלכלית - לפנות להליך של בוררות, כך שאין כל מקום וכל סיבה לכפות עליו ולהעבירו למסלול, שמלכתחילה, לא בחר הוא בו.
הטייקונים ושאר עשירי ושועי ארץ, ממילא אינם עושים שימוש במערכת המשפט. להם יש מערכת משפט פרטית משל עצמם. הם פונים לבורר, משלמים שכרו, בעין יפה ומקבלים סעד משפטי מהר, ככל האפשר. שאר הציבור, הנזקקים לשירותי בתי-משפט בישראל, כצרכני משפט, מן השורה, נשחקים בגלגלי המערכת השוחקת של בתי-המשפט ומשפטים נמשכים שנים, עד שזוכים הם לראות פסק-דין, שלא לדבר על פסק-דין חלוט וסופי. לקראת תום הוראת השעה, בדבר החובה לקיים ישיבת מהו"ת, בעוד 4 חודשים, מן הראוי שראשי מערכת המשפט והעומדים בראש בתי-המשפט והנהלת בתי-המשפט, יישקלו להכניס אל תוככי המערכת, אנשי עסקים, שידם רב להם בעסקים ובחשיבה עסקית וייתכן שאנשים שכאלה, יצליחו במקום שבו נכשלו עד כה המגשרים ואנשי פגישות המהו"ת, כשלון חרוץ, עד כה.