כל אימת שמתרחש אסון כלשהו, פיגוע, מלחמת כנופיות שגובות מחיר, "תגי מחיר" ועוד, יוצאים מיד הקברניטים ומודיעים בכלי התקשורת: נגיב בחומרה, לא ננוח ולא נשקוט עד שנתפוש את האחראים לפשע איום זה, ועוד כהנה וכהנה הצהרות מפרי עטם של היחצ"נים למיניהם.
בפועל לא עושים דבר ואין כמעט תוצאות לברבורים הרבים בכלי התקשורת.
בעבר הלא רחוק כאשר טענו כנגד המשטרה שאינה עושה דבר והביטחון האישי של התושבים נמצא בשפל המדרגה, הייתה טענת הנגד כי המשטרה עסוקה רובה ככולה באינתיפדה ואינה מסוגלת לעסוק בדברים אחרים או עושה זאת באופן מינורי.
אבל אין כבר אינתיפדה זמן רב, ברוך השם, והמשטרה קיבלה תוספת כוח אדם ואמצעים; אבל המצב אותו מצב. כנופיות הפשע המתקראות משפחות הפשע (בלשון מכובסת) עולות כפורחות פה ושם נעצר מישהו אבל כמות הקורבנות רק בעליה.
הפיקוח על הבדואים על הפנים. למעשה ויתרנו על חלקי מולדת שאין עליהם ויכוח כי הם בתוך הקו הירוק.
"תג המחיר" הרים ראש והוא בכל מקום וזה מכבר פרץ את הקו הירוק פנימה (מערבה) לארץ צרת השוליים; ועכשיו גם ערבים משתתפים בחינגה מפוקפקת זאת.
נערה הולכת לראיון עבודה וחוזרת בארון מתים.
הרשימה ארוכה אולם חוסר המעש ניכר בכל פינה של חיינו במדינה והמשטרה אותה משטרה חדלת אונים.
צה"ל הגדול והחזק יודע כיצד לפעול כנגד החמס אך אינו מוצא כל דרך לטפל בקיצוני תג המחיר. שר הביטחון הכריז עליהם טרוריסטים אולם מטפל בהם בכפפות של משי.
כרמי גילון קבע כי אין בעיה לשבכ ללכוד אותם אולם משום מה זה לא קורה.
די, הגיע הזמן לצאת מהקיבעון, להתחיל לפעול בדרכים חדשות ולרכז כוח אדם משימתי גדול לצורך איתור וחיסול כל כוחות השחור הללו החל בכנופיות הפשע עבור בבדואים ומשם לאנשי תג מחיר משני הצדדים.
בעבר, במלחמת השחרור, הגימיק אם ניתן לקרוא לו כך היה ריכוז כוח גדול במקום מסוים מול האויב וכך הוכנע האויב במרבית המקרים.פה אנחנו מפזרים את הכוחות לפיקודים במקום לרכזם.
חיסול כנופיה בדרום תשליך ממילא גם על הצפון והמרכז.
ביעור קיני אנשי תג מחיר ביצהר ישליך גם על חלקי ארץ אחרים אבל אנחנו רוצים פעולות ולא דיבורים. דברו אחרי מעשה ולא לפניו. אמצו את האמרה "אל יתהלל חוגר כמפתח" במקום ברברת בלתי פוסקת ויפה שעה אחת קודם.