עסק ושמו מכבי אלקטרה תל אביב

כששמתי נפשי בכפי והעזתי - לפני יומיים - לכתוב אודות "הפרה הקדושה" ששמה מועדון הכדורסל של מכבי תל אביב, ידעתי כי אספוג קיתונות של ביקורת. ידעתי אפילו "שיכסחו אותי" ואפילו יחפשו אותי "מתחתץ לחגורה". קיבלתי על עצמי - ובאהבה רבה של שיעי מתחיל - כל החיצים שנורו לעברי בתגוביות שבכתב ובתגוביות שבעל-פה שירו לעברי, מכרי ומוקירי (מי יודע כמה נותרו מהם עוד, לאחר פרסום הרשימה הקודמת...), שפגעתי בציפור נפשם האהובה. בקבוצת הכדורסל שלהם. ב---מ---כ---ב---י. עם זאת, אודה ולא אבוש. לא ידעתי, עד כמה אני צודק ועד כמה נכונה הייתה קביעתי כי מדובר סך הכל בעסק מסחרי, לכל דבר ועניין. ידעתי שמדובר בעסק מסחרי, העוטף עצמו בתכונות של שוביניזם הכרוך במצ'ואיזם בוטה, כאשר נילווים לכך פרץ הורמונים ושאגות מסוג אלה הנשמעות - לעתים מזומנות - בספארי ברמת-גן או בשמורת החי-בר שביוטבתה. משקראתי אתמול הראיון של טל וולק עם יקי מדמני - מי שהוביל חתימת הסכמי הספונסר של אלקטרה שהינה הספונסר הראשי של קבוצת מכבי תל אביב - אשר סיים החודש שבע שנים בתפקיד מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, הבנתי עד כמה הייתי עדין בניסוחיי, כלפי עסק מסחרי זה ששמו: "מועדון הכדורסל מכבי אלקטרה תל אביב". נא לא לשכוח להוסיף את המילה "אלקטרה", כל פעם שאתם מזכירים, בנשימה אחת גם את השם מכבי תל אביב! למי שאינו יודע הרי נציין בפניו, גם נספר, כי חברת אלקטרה הינה הספונסר הראשי של מועדון הכדורסל מכבי תל אביב וכי שמו הרשמי של מועדון כדורסל זה, כולל בחובו ובגדרו גם את השם המפורש "אלקטרה". אמרנו את המלה "אלקטרה"? אמרנו. אז נעבור הלאה, אליכם. אתם - מכאן ואילך - אל תעזו לשכוח לומר, בהדבק מלים אחד, המלים: "מכבי תל אביב ואלקטרה", יחדיו, בצוותא חדא, בחדא מחתא. דיר באלאק אם תשכחו זאת. אלקטרה השקיעו ומשקיעים, עדיין, הרבה כסף כדי שידעו שמכבי תל אביב ואלקטרה חד הם. יישות אחת. נשמה אחת. כפרה עליכם, נשמות טהורות שלי אל תשכחו עובדה חשובה זו. מכבי ואלקטרה. אלקטרה ומכבי. י--ח--ד. הסכומים המדויקים שהשקיעה ומשקיעה אלקטרה במתן החסות למועדון הכדורסל מכבי תל אביב לא פורסמו מעולם, ברבים. לפי פרסומים שונים מתברר כי מדובר בהסכם חסות על בסיס של 1.5 מיליון דולר ארה"ב וקיימים בו כמה סעיפי בונוס. 200,000 דולר אמורים להיות משולמים, עם עלייה לפיינל-פור ביורוליג; 250,000 דולר, אמורים להיות משולמים עם זכיית באליפות היורוליג וכן מענק נוסף בגובה של - 100,00 דולר צפוי להיות משולם, עם זכייתה של קבוצת מכבי תל אביב באליפות. במימון החסות נושאים אלקטרה בע"מ ואלקטרה מוצרי צריכה בע"מ. בשבילכם, פרט שולי זה לא משנה. העיקר שתצעקו במלוא מיתרי גרונכם, המלים "מכבי תל אביב ואלקטרה", במחובר. אם לא ידעתם, הרי ניידע אתכם, כי 4,000 חולצות צהובות הנושאות עליהם השם המפורש "אלקטרה", חולקו - עוד ביום שישי החולף - קודם למשחק המכריע לאוהדים המסורים שהיו במילאנו. לא די שהם מימנו, מכיסם הם, כרטיסי טיסה ושהות במלון, אלא הם הפכו לפרסומת מהלכת, לאלקטרה. השאלה המעניינת הינה אם אמרו להם זאת, קודם שלבשו הם בגאווה רבה חולצות מכבי תל אביב אלה "שלהם". מתברר שהעסק המסחרי הזה ששמו מועדון הכדורסל של מכבי אלקטרה תל אביב, מחייב גם ניהול צמוד של פרויקט החסות. לכן, העסיקה אלקטרה - לצורך "מבצע" החסות הקשור למשחק שהתקיים בין ריאל מדריד לבין מכבי תל אביב - אשת קשר מיוחדת שניהלה הקשר בין הקבוצה לאוהדים. אתם קוראים את הדברים, קוראים תמימים שלי? אתם - אלה מכם שהרחיקו עד מילאנו, מכספם שלהם ועל חשבונם, מבינים, סוף-סוף שלא הכל זו גאווה לאומית נטו? וכן. כן. "הכושים שלנו", אלה שלנו, שלא שלהם "הכושים של מכבי", הם גם "הכושים של אלקטרה", במישרין וגם/או בעקיפין, מכוח הסכם וגם/או הסכמי החסות הקיימים בין מועדון הכדורסל מכבי תל אביב לקונצרן אלקטרה, על חברות הבת שלו. ולא. לא. בכל הכבוד הראוי, אל תבלבלו לי ת'מוח ב"פוליטי קורקט" ובשאר בבל"ת מסוג זה. איני גזען. אינני צריך להוכיח לאף אחד ובטח לא לכם - שוביניסטים מאצ'ואיסטים תמימים שכמוכם, כי "כמה מהחברים הטובים ביותר שלי הם כושים. סליחה, אפריקנים", או כל מלה מכובסת חלופית אחרת. העניין פשוט לגמרי. פשוט לחלוטין. מדובר בתעשיה כלכלית כבדה המגלגלית מיליונים. פשוט כך. אין עיני צרה באלקטרה ובחברות הבת שלה. זכותם להשקיע בהסכמי חסות ולצפות לקבל מהם המקסימום הכלכלי. רק עשו לי טובה. באמת, עשו לי טובה ותפסיקו לבלבל לי ת'מוח עם "גאווה לאומית" ושטויות שכאלה. עוד מעט קט ניתן ליקי ודמני, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה ולשחקני מכבי, טייריס רייס, דיווין סמית', דיוויד בלו, ריקי היקמן ואחרים להדליק את משואות יום העצמאות ה-67 למדינת ישראל. למה לא? השנה הדליקו ת'משואות - הנשים. בשנה הבאה ידליקו אותן שחקני מכבי אלקטרה תל אביב, אבל בלי גיא פניני ויוגב אוחיון. למה בלעדיהם? אז ככה. גיא פניני הוא הקפטן ויש לו מספיק כבוד. ויוגב אוחיון, הוא שחקן ישראלי, אז שיוותר קצת לזרים. מתי תהיה להם עוד פעם הזדמנות כזו בחיים, להדליק משואות של אנשים קטנים כמונו המתרפסים בפניהם? מתי ואיפה? בארה"ב יש כבוד לאומי והמנון לאומי. שם לא מדברים על "גאווה לאומית" ומתנהגים כאחרוני הילידים המלקקים לזרים המקבלים שכר מלא עבור עבודתם כשחקנים מקצועים. הצלחתם להרגיז אתכם? נהדר! סימן שאתם ראויים לכל מה שנכתב כאן ואפילו אם הוא לא נכתב בנחמדות יתרה. ודרך אגב, כל הכבוד לאלקטרה וכל הכבוד ליקי ודמני שמתרעם על גופי תקשורת שלא מוכנים להזכיר את השם המפורש אלקטרה בדיוחיים על קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב. הרי מגיע לאלקטרה. הם שילמו חסות, לא?