מעצם זכייתו של הפרופסור דן שכטמן בפרס נובל הוא נחשב ומוערך כנשיא כבוד של המדינה. הוא מייצג את כל מה שטוב ויפה בה בארץ ובעולם. מלאו הארץ והעולם כבודו. אין (יש?) ספק כי הוא מועמד לגיטימי וראוי לכהונה כנשיא המדינה. ספק אם להשתתפותו במרוץ לבית הנשיא יש סיכוי סביר לזכות בו.
אין ספק כי הנשיא המסיים
שמעון פרס יותיר במשכן נעליים ריקות גדולות מאוד. כל מי שייבחר ייאלץ, בעל כורחו, להתמודד לא רק עם רום מעלת המשרה אלא גם עם היוקרה העצומה של שמעון פרס. מי מהמועמדים שהוא - לדעתי - בעל הסיכויים היותר טובים להיכנס לנעליים אלה הוא הפרופסור דן שכטמן. אבל מי אני. דעתי אינה קובעת.
שמעון פרס הוא נשיא מעורב מאוד בפוליטיקה- הן מעל במות ראשיות, בארץ ובעולם, ובן מאחורי קלעיהן. הוא, אכן, חתר חתירה בלתי נלאית, לא אחת בלתי נראית, למען מימוש חזונו אל אודות מזרח תיכון חדש, אשר השגת שלום היא תנאי הכרחי למימושו.
סביר להניח, כי מי מהמועמדים שייבחר - יהיה מי שיהיה - לא יהיה מעורב באופן כה פעיל וכה רציף בפוליטיקה אלא ישמור את דעותיו לעצמו (להוציא, אולי, את ראובן ריבלין). אם וכאשר, כנגד רוב הסיכויים, ייבחר למשרה הרמה הפרופסור דן שכטמן, אין ספק כי הוא יאציל על מוסד הנשיא את היוקרה ואת המכובדות המאפיינים אותו כיום, אבל מהיבטים אחרים.
עם כל הכבוד - ויש בשפע - אין מקום להשוואה בין פרס הנובל לשלום שזכה בו שמעון פרס לבין פרס נובל לכימיה שזכה בו הפרופסור דן שכטמן. הראשון הוא סמלי וחסר כיסוי, השני הוא ביטוי מוחשי להישג מדעי פורץ גבולות. פרס ייחשב כאישיות דגולה, גדולה מהחיים, גם ללא פרס נובל שזכה בו; ללא פרס נובל שכטמן לא היה חושב – קל וחומר מעז - להציג מועמדותו לתפקיד הנשיא.
ימים אחדים לפני סגירת רשימת המועמדים הסופיים שיתמודדו על תפקיד נשיא המדינה בבחירות שייערכו ב-10 ביוני, עדיין חסרה לשכטמן חתימה אחת בלבד של מי מחברי כנסת, כדי להיכנס לישורת האחרונה של המרוץ. חשוב שאישיות רמת מעלה כמוהו תשתתף בו.
כאשר התגלע ופרץ באחרונה ויכוח על אודות נחיצותו של מוסד הנשיאות ובחינת היתכנות העלאת הצעה לביטולו (הצעה, אשר אם להודות על האמת, היא חלק מניסיון שקוף, כמעט בוטה, לסכל בחירתו של מי שנראה כיום כמועמד שסיכוייו להיבחר לתפקיד הם הרבים והטובים ביותר - ראובן ריבלין) אפשר היה לחשוב כי האפשרות שריבלין ימונה לתפקיד היא סכנה לשלומה ולביטחונה של מדינת ישראל. לא פחות.